רפורמת העמלות בבנקים: הפגיעה בהכנסות מוערכת בכ-200 מיליון שקל
בדיון בוועדת הכלכלה עלה כי הרפורמה שמקדם בנק ישראל עשויה להוזיל עלויות למשקי בית ולעסקים קטנים, אבל עלולה לפגוע בלקוחות בעלי פעילות נמוכה יו"ר הוועדה, דוד ביטן: "הרפורמה טובה אבל צריך לעקוב אחרי היישום"
בנקים רפורמת העמלות תעלה עד כ-100-200 מיליון שקל למערכת הבנקאית, כך לפי הפיקוח על הבנקים בדיון בוועדת הכלכלה היום בכנסת. הוועדה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), קיימה דיון בהצעה דחופה לסדר בנושא הפיקוח הפרלמנטרי על מחירי השירותים הבנקאיים וביקורת על רפורמת העמלות שמתגבשת בבנק ישראל. מדובר ביוזמה של ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) וקבוצת חברי כנסת, על רקע הטענות כי המערכת הבנקאית היא שחקן מרכזי ביוקר המחיה וכי השינויים המוצעים מחייבים בחינה ציבורית ופיקוח הדוק.
ביטן פתח את הדיון והבהיר כי הוועדה עוסקת דרך קבע בפיקוח על ענף הבנקאות ונענית לבקשות חברי הכנסת לדיונים ייעודיים. עם זאת, הדיון הנוכחי נועד להתמקד ברפורמה המוצעת בעמלות ניהול חשבון עו"ש, רפורמה שצפויה להשפיע על מיליוני לקוחות, לרבות משקי בית ועסקים קטנים.
לדברי ח"כ בליאק למערכת הבנקאית יש משקל כבד ביוקר המחיה, ולכן חשוב להבין את מלוא ההשלכות של הרפורמה המוצעת, שכוללת תשלום של 10 שקלים בעבור מאה פעולות עו"ש נפוצות. בליאק הזהיר כי ייתכן מצב שבו לקוחות שמקבלים כיום הנחות או פטורים ימצאו את עצמם משלמים יותר, אם כי הרפורמה נועדה לייצר פשטות ושקיפות. במקביל, ח"כ סימון דוידסון הזכיר כי כ-31% מהחשבונות פטורים כיום לחלוטין מעמלות, והביע חשש שהמהלך עלול לצמצם תחרות, כלומר לפגוע דווקא במי שנהנים היום מתנאים טובים יחסית.
- המטבעות היציבים מאיימים לרוקן פיקדונות במאות מיליארדי דולרים
- קוואנטיניום דוחפת להנפקה עם שני בנקי ענק ומכוונת לשווי של 20 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחי הבנקים מצטברים ל-30 מיליארד שקלים
בוועדה, לא חסכו הפוליטיקאים בביקורת על רווחיהם של הבנקים, גם בשנות מלחמה ולאור יוקר מחייה מאמיר. ח"כ מיקי לוי קרא לבנק ישראל להאיץ את השלמת הרפורמה והזכיר כי בשנים האחרונות רשמו הבנקים רווחים מצטברים של מעל 30 מיליארד שקל, אותם כינה "רווחים חזיריים". ח"כ מאיר כהן הצטרף לקו הביקורתי וטען כי הציבור בישראל משמש כפרה החולבת של המערכת הבנקאית, ולכן נדרש להציב גבולות ברורים.
גם נציגי החברה האזרחית הביעו הסתייגות מהמתווה המוצע. אלה תמיר שלמה מלובי 99 טענה כי הרפורמה מתוכננת להתבצע במסגרת כללי הבנקאות המאושרים בבנק ישראל, ללא צורך באישור ועדת הכלכלה, מצב שלדבריה משקף היעדר פיקוח פרלמנטרי. היא הוסיפה כי הבנקים מעלים עמלות וריביות, במקביל מעודדים מעבר לדיגיטל, מהלך שעשוי דווקא לחסוך לבנקים בהוצאות, אך לא מגלגלים לציבור את ההוזלות. לדבריה, קביעת סל של 100 פעולות עד 10 שקלים אינה פתרון מספק, ובמדינות כמו צרפת, אנגליה וגרמניה נקבע פטור מלא מעמלות עו"ש בסיסיות.
- אחרי הפסקה של שנתיים: Emirates נערכת לחידוש הטיסות לישראל
- אלף שקל בחודש למורה יוזם: המדינה פותחת את הכיס בחבל תקומה בעוטף עזה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35
ההתנגדות הצפויה מצד הבנקים
מנהלת יחידת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הביעה התנגדות לרפורמה בטענה כי מדובר בהתערבות אגרסיבית מדי במחירים הפוגעת בהכנסות. לדבריה, יש לבחון את סל השירותים הבנקאיים כולו, והזכירה כי באנגליה, לצד פטור מעמלות לקבוצות מסוימות, קיימת גם ריבית של 39% על האוברדרפט.
בסיום הדיון אמר היו"ר ביטן כי הרפורמה טובה בסך הכל, אך ביקש מבנק ישראל לשקול מחדש את ההשלכות על לקוחות בעלי פעילות מועטה שמשלמים כיום בין 6-7 שקלים בחודש. והדגיש את הצורך בביקורת שוטפת על יישום הרפורמה, כדי לוודא שהיא אכן משיגה את מטרותיה.
מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, הציגה את עמדת הרגולטור והזכירה כי כבר משנת 2014 קיים "מסלול בסיסי" במחיר מפוקח. לדבריה, הרפורמה החדשה מרחיבה את מספר הפעולות והשירותים הכלולים במחיר, מבלי לחייב הצטרפות אקטיבית, והבנקים אף יוכלו להציע מחיר נמוך יותר. אופק ציינה כי כיום יש בנק שמציע פטור מלא מעמלות עו"ש, מה שלדעת הפיקוח מהווה גורם מחולל תחרות.
לדבריה, הנהנים המרכזיים מהרפורמה יהיו עסקים קטנים ומשקי בית שמשלמים כיום מעל 10 שקלים בחודש, לעיתים פשוט בגלל חוסר מודעות למסלולים הקיימים. גם לקוחות שאינם פועלים בערוצים מקוונים, אלא דרך סניפים או מוקדים טלפוניים, צפויים ליהנות מהשינוי, שכן כיום מדובר בשירותים יקרים יותר. אופק ציינה כי יש כ-250 אלף חשבונות של עסקים קטנים שמשלמים בממוצע כ-18 שקל בחודש. עם זאת, כ-20% מהלקוחות משלמים כיום 6-7 שקלים בלבד בשל פעילות נמוכה, וייתכן שיצטרכו להחליט אם להגדיל פעילות או לסגור את החשבון.
בתשובה לשאלות חברי הכנסת, העריכה אופק כי הפגיעה בהכנסות הבנקים צפויה להסתכם בירידה של כמה עשרות מיליוני שקלים ועד כ-100-200 מיליון שקל לכל המערכת הבנקאית.
