נזילות מים
צילום: קנבה

הקבלן ישלם לזוג 56 אלף שקל בגלל רטיבות ועובש בדירה

פסק דין של השופטת יהלום מחייב את גבאי יזמות לשלם לזוג רוכשי הדירה על ליקויים שנמצאו שש שנים לאחר המכירה. הנתבעת הסכימה לשלם רק כ-21 אלף שקל, בטענה שחלק מהליקויים נבעו מבעיות באינסטלציה שאינן באחריותה, ושהתובעים איחרו בהגשת התביעה, אך טענותיה נדחו. מנגד, בית המשפט חייב את הרוכשים לשלם 9,330 שקל עבור יתרת דמי שכירות שלא שולמו

עוזי גרסטמן |

זוג שרכש דירה ביישוב נריה שבמטה בנימין הצליח לזכות בחיוב כספי נגד הקבלנית שמכרה להם את הנכס, לאחר שהוכיח כי התגלו בו ליקויי בנייה משמעותיים. בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט השלום בירושלים, חייבה השופטת בלהה יהלום את גבאי י.נ. יזמות לשלם לברוך צבי ובת שבע פוקס סכום כולל של 56,803 שקל בצירוף ריבית, וזאת עבור ליקויים שנמצאו בדירה שרכשו ממנה ב-2014.

במרכז המחלוקת עמדו ליקויי רטיבות נרחבים שהתגלו בדירה, בעיקר בחדר האמבטיה ובקירות חיצוניים. הקבלנית טענה שהליקויים נבעו מהתנהלות רשלנית של הדיירים: היעדר אוורור נאות בבית, ייבוש כביסה בפנים ואף העלתה טענות על נזק ראייתי, בגלל שהתביעה הוגשה רק שש שנים לאחר מכירת הדירה. אבל בית המשפט לא השתכנע. "אין דרך לדעת האם ייבשו התובעים כביסה בתוך הבית, האם אווררו את המטבח בזמן הבישול וכד'", קבעה השופטת יהלום בהחלטתה. היא הוסיפה כי "חזקה כי כתמי העיבוי הופיעו כתוצאה מכך" שהבידוד בדירה לקוי, וכי הטענה שהסיבה לליקויים היא התנהגות לא ראויה של הרוכשים, דורשת הצגה של ראיות לכך.

במהלך ההליך מונו שלושה מומחים שונים מטעם בית המשפט, לאחר שהמומחה הראשון והשני נפסלו או התקשו להגיע לממצאים חד־משמעיים. בסופו של דבר קבע המהנדס אייל שנהב, המומחה השלישי, כי עלות תיקון הליקויים בדירה מגיעה ל-45,045 שקל, בלי מע"מ. לזה התווספו 6,000 שקל נוספים עבור החלפת גדר בטיחותית שלא עמדה בתקן, ו-5,000 שקל כפיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת הסכימה לשלם רק כ-21 אלף שקל, בטענה שחלק מהליקויים נבעו מבעיות באינסטלציה שאינן באחריותה, ושהתובעים איחרו בהגשת התביעה. ואולם בית המשפט דחה את כל הטענות האלה. "חזקה עליו אפוא כי עשה כן מפני שלדעתו הנתבעת היא האחראית לליקויים אלו", קבעה השופטת לגבי חוות הדעת של המומחה.

השיהוי בהגשת התביעה: התובעים פנו בזמן אמת

הקבלנית טענה כי התובעים השתהו שנים ארוכות בהגשת התביעה - הדירה נמכרה ב-2014, ואילו התביעה הוגשה רק ב-2021. לטענתה, בתקופה זו היו עובדים זמינים באזור לתיקונים בעלות נמוכה, והשיהוי גרם לה נזק ראייתי. ואולם התובעים הציגו התכתבויות מ-2017 שבהן התריעו על הליקויים בפני החברה, וצירפו רשימת תיקונים נדרשת. "המסמך שצירפה הנתבעת עצמה מוכיח אפוא דווקא את טענות התובעים כי מצדם פנו לנתבעת בזמן אמת והנתבעת היא שהתחמקה מחובתה לתקן", קבעה השופטת בפסק הדין שפורסם. היא ציינה כי במסמך שהציגה הנתבעת עצמה נרשם ליד כל תלונה על רטיבות "לבדוק", "להשלים" וכיוצא בזה - מה שמצביע על כך שהבעיה היתה ידועה לה ולא טופלה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת הנתבעת, שלפיה הרשימה שהגישו לה התובעים בשעתו היתה זניחה. "בעיות הרטיבות והעובש שהוערכו על ידי המומחה בשווי של עשרות אלפי שקלים, הוזכרו באותה רשימה לפחות שמונה פעמים", היא ציינה.

החברה הגישה גם תביעה נגדית, בסכום של 122,574 שקל, בגין איחור בתשלום התמורה וחוב בדמי שכירות. התובעים גרו בדירה כשוכרים במשך כשנתיים עד לסיום התשלום, והחברה טענה כי הם לא שילמו את מלוא דמי השכירות, ועיכבו את התשלום הסופי תוך הפרה יסודית של ההסכם. בית המשפט דחה את רוב טענות התביעה שכנגד. לגבי האיחור בתשלום הסופי, קבעה השופטת כי הוא נבע לא מחוסר יכולת כלכלית של הרוכשים, אלא מבעיה בניסוח הסכם המכר שגרם לבנק לסרב למתן המשכנתא. "אם הבנק סירב לתת משכנתא עקב ניסוח הסכם המכר, הרי שהגורם לאיחור בקבלת המשכנתא הוא מחדלה של התובעת שכנגד", נקבע בהכרעת הדין.

ואולם בית המשפט אכן חייב את הרוכשים לשלם סכום של 9,330 שקל עבור יתרת דמי שכירות שלא שולמו, לאחר שהם לא הצליחו להוכיח תשלום מלא של כל החודשים. בסיכומו של דבר, לאחר קיזוז הסכומים, הנתבעת חויבה לשלם לתובעים סכום של 56,803 שקל בתוספת ריבית, וכן 11,704 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 14,160 שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה