זהב, דולר ומדיניות הרזרבות: סימני שאלה סביב החלטות בנק ישראל

ועדת הכספים של הכנסת קיימה דיון מיוחד בנושא מדיניות בנק ישראל שלא להחזיק זהב במסגרת יתרות המט"ח של המדינה. הדיון התקיים בראשות יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי, שביקש הבהרות לאחר שלדבריו לא קיבל מענה מספק לשאלותיו בנושא בדיון קודם בהשתתפות נגיד בנק ישראל. מילביצקי הדגיש כי הוועדה אינה מבקשת להתערב בסמכויות הבנק, אלא להבין את הרציונל העומד מאחורי המדיניות. הזהב בשיא, בנק ישראל נשאר מאחור: זה המחיר הכבד של ניהול סיכונים שמרני מדי.

בפתח הדיון העלה יו"ר הוועדה ביקורת על החרגת הזהב משאר רכיבי ההשקעה של יתרות המדינה, ודרש נתונים השוואתיים בין זהב לדולר. לדבריו, אם ארצות הברית, שלה עתודות זהב משמעותיות, הייתה סבורה כי מדובר בנכס מיותר, היא הייתה פועלת לצמצום החזקותיה באופן יזום. נציגי בנק ישראל השיבו כי נתונים השוואתיים יועברו לוועדה בהמשך.

פרופ' משה אליה כהן, מומחה למשפט השוואתי ממכון מסד הארץ, התריע בדיון מפני היעדר מוחלט של זהב ביתרות ישראל. לדבריו, ישראל נמנית עם מספר מצומצם מאוד של מדינות בעולם שאינן מחזיקות כלל זהב, מצב שלדבריו פוגע בחוסן הפיננסי ובפיזור הסיכונים של המדינה, במיוחד על רקע מתחים גיאופוליטיים והסתמכות כמעט מוחלטת על מטבעות פיאט.

לירון רוז ממכון מסד הארץ הציג נתונים השוואתיים על אחזקות זהב בעולם, וציין כי יפן מחזיקה כ-7% מהיתרות בזהב, הולנד כ-70%, פולין כ-28% וטורקיה כ-44%, בהיקפים של מאות טונות. לדבריו, בנקים מרכזיים בעולם רוכשים כאלף טון זהב בשנה, כחלק מתפיסת ניהול סיכונים רחבה, ולעיתים אף משלבים נכסים אלטרנטיביים נוספים.

• 4,403 דולר לאונקיה - מחיר הזהב יורד מהשיא. איזו מתכת שומרת על כוחה?
• האם התיקון החזק של הכסף והזהב הוא הזדמנות קנייה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, הסביר כי החזקות הזהב של מדינות מפותחות הן בעיקר תוצאה של שיקולים היסטוריים משנות ה-80 וה-90. לדבריו, בעשורים האחרונים דווקא המדינות המפותחות הן אלו שמוכרות זהב, בעוד שרוכשות אותו בעיקר מדינות כמו רוסיה, סין, קזחסטן וצפון קוריאה. בניטה הדגיש כי זהב הוא נכס תנודתי, וכי החזקתו אינה מספקת הגנה אפקטיבית מפני סנקציות.

בדיון הושמעו גם קולות הקוראים לאימוץ פתרונות חדשניים. ניר הירשמן רוב, מפורום חברות הקריפטו, טען כי שילוב מדוד של נכסים דיגיטליים, ובראשם ביטקוין, יכול לשמש רזרבה אסטרטגית שתבטיח נגישות לשווקים בינלאומיים בתרחישי קיצון. לדבריו, בעולם של חוסר יציבות, מדובר בכלי משלים שיכול לחזק את עצמאותה הכלכלית של ישראל.

ח"כ ולדימיר בליאק הסתייג מקיום הדיון עצמו, והזהיר מפני פגיעה בעצמאות בנק ישראל. לגופו של עניין טען כי זהב הוא נכס ספקולטיבי, תנודתי וקשה להנזלה בעת משבר, וציין כדוגמה את הירידות החדות שנרשמו במחירו לאחרונה. לדבריו, אין הצדקה לשינוי מדיניות הבנק בתחום זה.

• הסניף הישראלי של UBS - פיטורים/ התפטרות של בכירים על רקע אי עמידה בציפיות
• אחרי הפסקה של שנתיים: Emirates נערכת לחידוש הטיסות לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35

בסיכום הדיון הדגישו נציגי בנק ישראל כי מאז 2012 הניבה ההשקעה במניות תשואה הגבוהה פי שלושה מזו של הזהב, וכי חשיפה של כ-25% מהרזרבות למניות, לצד פיזור מטבעי רחב, מציבה את ישראל בשורה הראשונה של הבנקים המרכזיים מבחינת ביצועים. עם זאת, יו"ר הוועדה הבהיר כי הדיון יימשך לאחר קבלת הנתונים הנוספים, במטרה להעמיק את ההבנה ולא להכתיב מדיניות.