הזהב ב-5,300 דולר לאונקיה ואיפה בנק ישראל באירוע?

ברמות שיא כל הזמנים של כמעט 5,300 דולר לאונקיה נשאלת השאלה האם יש טעם לבנק ישראל עדיין לרוכשו? זה חבל... חבל מאד... הצעתי במספר טורים שעלו כאן בביזפורטל בחצי השנה האחרונה (החל מחודש יולי) שהבנק המרכזי שלנו ירכוש זהב כחלק מניהול הסיכונים של רזרבות המט"ח. הצעתי זאת עוד כשהזהב היה ב-3,300 דולר לאונקיה וגם ברמות גבוהות יותר.

אך פספוס הזהב הוא בעיה קטנה יחסית. הבעיה לטעמי חמורה בהרבה מכך. רמת החשיפה של רזרבות המט"ח שמנהל בנק ישראל לנעשה בשוקי המניות והאג"ח בבורסות העולמיות היא גבוהה ביותר. יתכן ועד כדי 80% מרזרבות המט"ח של המדינה חשופות. החשיפה הזו קיימת בזמן שהעולם מצוי ברמת הסיכונים הגיאו-פוליטיים הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בתרחישים גרועים מסוימים עלולים עשרות מיליארדי דולרים מהכסף הציבורי הזה, השייך לכל תושבי ישראל, ללכת לאיבוד בעקבות מפולות בשווקים.

יש לקוות שבנק ישראל לא מנתח את הסיכון כאילו מדובר ב"עוד" פוטנציאל למפולת כפי שהייתה בעבר כבר לפחות שלוש פעמים במאה הנוכחית: בבועת הדוט.קום, במשבר הסאב-פריים ובקורונה. באותם אירועים הפגיעה המירבית היתה במניות. גם שוק האג"ח נפגע אך אג"ח בדירוגים גבוהים שהוחזקו לפדיון לא ניזוקו. הפעם עלול להתרחש ברבור שחור בו אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים ובתרחיש קיצון אפילו אג"ח של מדינות יחוו "תספורות". זה כבר אירוע מסוג אחר לגמרי.

העולם כבר לא נורמלי

אנו חיים בעולם לא נורמלי. פוטין יכול לקום מחר בבוקר ולקבל החלטה שהוא תוקף את המדינות הבלטיות, שאת חלקן הוא רואה כמדינות חסות של "רוסיה הגדולה". שי יכול לקום מחר בבוקר ולהורות לצבא הסיני העממי לתקוף את טאיוואן. אלו שני תרחישים שעלולים להצית חס וחלילה מלחמות גלובליות. בשני תרחישים אלו הבורסות מתמוטטות.

• טתר הגדילה את החזקות הזהב בכ־27 טונות ברבעון הרביעי
• הזהב חוצה את 5,000 דולר: המקלט "הבטוח" חוזר לשלוט בשווקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כקצין מודיעין לשעבר הפרשנות שלי לכך שהסינים אוגרים כמויות שיא של נפט, כמויות שיא של זהב ומייצרים שבבים בהיקפי שיא - שמדובר בסימנים מעידים של התכוננות למלחמה. מתי זה יקרה? לא ניתן לדעת. אך שי, המנהיג העליון הסיני, אמר לצבאו להיות מוכן לפלישה לטאיוואן ב-2027. באוגוסט 2027 חל יום ההולדת ה-100 של הצבא העממי הסיני. איזה זמן נפלא לחגוג יום הולדת בפלישה לטאיוואן, לא? בהקשר זה ניתן לומר שמה שטראמפ עשה בוונצואלה התקבל באהדה ובהבנה בסין - כל מעצמה עושה מה שטוב לה.

בנק ישראל הוא השחקן בעל אורך הנשימה הארוך ביותר במדינה. הוא לא זקוק לכסף, הוא לא מחויב למכור אותו, הוא לא מחויב להנזיל אותו והוא יכול להחזיק אותו כמה שהוא רוצה. זה כנראה עומד בבסיס חוסר הפחד היחסי שמנהלי רזרבות המט"ח של הבנק נוקטים בו בנוגע לסיכונים שהוזכרו. מדוע? כי לכל הפחות בשוקי האג"ח, שם מושקעים כ-60% מיתרות המט"ח, גם אם מתרחשות מפולות זמניות ואפילו ארוכות טווח, האג"ח מוחזקות לפדיון. ז"א, לא משנה מה קורה למחירי האג"ח בדרך, בסוף מקבלים את הכסף.

אלא שההיסטוריה הכלכלית הוכיחה לנו שאפילו זה לא תמיד נכון. למצב בו לא מקבלים את כל הכסף בפדיון קוראים בעגה המקצועית "תספורת". אירועי תספורת התרחשו בעבר בעקבות משברים כלכליים באג"ח קונצרניות ואפילו באג"ח של מדינות מסוימות. זה נדיר אך זה לא בלתי אפשרי. בתרחישי קיצון ברבורים שחורים צצים ועולים וחייבים לקחת אותם בחשבון.

• מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35
• בואינג והטכניון מפתחים יחד דלק סילוני
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

פגיעה של שוקי מניות היא כמובן אירוע הרבה יותר קשה.

איך נערכים לתרחישי קיצון כאלו?

הדרכים הכי בדוקות שנכונות באותה מידה (שימו לב) גם לתיקי השקעות פרטיים הן כמובן לצמצם את החשיפה למניות. ניתן גם להחליף תיקי מניות ולרכוש מניות דפנסיביות שיתכן ודווקא תעלינה במקרה של תרחישי הקיצון שהזכרתי. על אלו ניתן למנות ענפים דוגמת מניות התעשיות הביטחוניות וסייבר, מניות חברות השבבים (שאין להן מפעלים פיזיים בטאיוואן), מניות חברות הנפט והגז.

דרך נוספת היא להקטין חשיפה לאג"ח קונצרניות.

דרך שלישית היא להשקיע באפיקים בעלי מתאם נמוך או שלילי עם הבורסות. השקעה בזהב בולטת באופן מיוחד. כמעט לכל בנק מרכזי חשוב בעולם המפותח יש השקעות עצומות בזהב, שמוגדר כנכס מפלט במצבי מתיחות גיאופוליטיים, החל מארה"ב, דרך גרמניה, בריטניה, שוויץ, צרפת, איטליה ועוד. אפילו בנק ישראל החזיק זהב בעבר הרחוק.

בהקשר זה פניתי לבכירים בבנק ישראל והצעתי להם לקנות זהב כחלק מההשקעות של רזרבות המט"ח. זה היה ביולי 2025 והזהב נסחר אז בכ-3,300 דולר לאונקיה.

הצעתי זאת שוב בספטמבר 2025 באופן פומבי בטור שכתבתי בביזפורטל, הזהב כבר נסחר אז בכ-3,600 דולר לאונקיה.

בסוף נובמבר 2025 השתתפתי בדיון בפורום נכבד ומלומד בו התווכחתי עם נציג בנק ישראל שהבהיר מדוע ניהול הסיכונים של הבנק הוא מעולה ומדוע רכישת זהב אינה בהכרח רעיון טוב. הזהב היה אז כבר ברמות של 3,900 דולר לאונקיה. הצעתי שבנק ישראל גם יקנה מתכות יקרות אחרות דוגמת כסף, פלטינה ופלדיום (הכסף נסחר אז בכ-50 דולר לאונקיה, כיום הוא נסחר בכ-114 דולר לאונקיה... הפלטינה והפלדיום עלו מאז בכ-25% כל אחד...).

בטור חריף אותו פרסמתי בביזפורטל בסוף דצמבר 2025 ביקרתי את אופן ניהול הסיכונים של רזרבות המט"ח והצעתי שוב לרכוש זהב ומתכות אחרות. הזהב כבר עלה אז לכ-4,400 דולר לאונקיה...

בעת כתיבת שורות אלו הזהב במרחק נגיעה מ-5,300 דולר לאונקיה... בנקים מרכזיים אחרים צוחקים כעת כל הדרך אל הכספת.

בנק ישראל מכיר את כל הדרכים להקטנת סיכונים פיננסיים, אך מערכת קבלת ההחלטות בו היא איטית. איטית מאד. ראוי שיצאו כעת מהבנק המרכזי שלנו בהכרזה שהם עושים משהו בנוגע לסיכונים שהוזכרו ושגם יהיו שקופים ויסבירו מה הם עושים. בעידן טראמפ זה לא הזמן להיות איטי. ממש לא.

הכותב הוא ד"ר אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"