התרסקות הדרימליינר בהודו - המסקנה המפתיעה של החוקרים

חוקרי התאונה הקטלנית של מטוס בואינג 787 בהודו שוללים כשל טכני או חבלה, והבדיקה מתמקדת יותר ויותר בפעולה אנושית מכוונת. מדובר במסקנה מפתיעה, עם השלכות כבדות על ענף התעופה ההודי, על אייר אינדיה, על יצרנית המטוס ועל התפיסה הבסיסית של בטיחות טיסה

חקירת התרסקות מטוס הדרימליינר של אייר אינדיה, טיסה AI171, שהתרסק זמן קצר אחרי ההמראה מאחמדאבאד ביוני 2025 וגבה את חיי כל נוסעיו ואנשי הצוות, נכנסת לשלב הסופי. לפי אינדיקציות מתוך הבדיקה המתקדמת, הכיוון המרכזי שאליו מתכנסת החקירה הוא פעולה מכוונת של אחד הטייסים, ולא כשל טכני או חבלה חיצונית.

מדובר בשינוי טון דרמטי. בתחילת הדרך, מיד אחרי האסון, הרשויות בהודו נמנעו באופן מוחלט מלהציב את הטייסים במרכז החשד, והדגש התמקד כמעט באופן בלעדי בבדיקות מערכות מכניות, מנועים, מכשור תעופתי ונהלים תפעוליים שגרתיים. כעת, לאחר חודשים ארוכים של ניתוח נתונים מדוקדק, הדמיה ממוחשבת, בדיקות מעבדה ושימוש בטכנולוגיות חקירה מתקדמות, נראה שכל האפשרויות האחרות הולכות ונסגרות בזו אחר זו, ונותרת מסקנה אחת עיקרית. 

טעות אנוש כוונה זדונית או התאבדות? 

החוקרים קבעו, לאחר בדיקות ממצות, כי לא נמצאו כל ממצאים המעידים על תקלה במטוס עצמו, במנועי GE המתקדמים, במערכות האוויוניקה או בכל מערכת ייעודית אחרת. הבדיקות כללו פירוק חלקים קריטיים, ניתוח מתכת, בדיקת שרידי מנועים וסריקה של כל מערכות המטוס. כל אלו הצביעו על תקינות מלאה עד לרגע הכיבוי המפתיע של המנועים.

• סכנה באוויר: האזהרה מ-2011 שהתממשה בהתרסקות הקטלנית של UPS
• אסונות התעופה הגדולים ביותר בהיסטוריה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם אפשרות של חבלה מכוונת מחוץ לתא הטייס, כגון מטען חבלה, התערבות זדונית במערכות הקרקע או פעולת איבה מצד גורם שלישי, נבדקה באופן יסודי ומקיף ולא נמצאה לה כל תשתית ראייתית או אינדיקציה מהימנה. המשמעות המתחייבת היא שהמוקד עבר במלואו לפעולות שבוצעו בתוך תא הטייס בשניות הקריטיות לאחר ההמראה, כאשר המטוס עדיין טיפס לגובה נמוך ביותר מעל שדה התעופה, ברגע שבו כל סטייה היא קטלנית.

בדוח הראשוני, שפורסם כחודש אחרי האסון ועורר סערה ציבורית, צוין במפורש ובבירור כי מנועי המטוס כבו בעקבות העברת מתגי הדלק למצב סגור. עם זאת, אז לא נקבע מי עשה זאת, מתי בדיוק, מדוע ובאיזה רצף של פעולות על פני הזמן בהמראה. כעת, לאחר ניתוח מתקדם ומורכב של הקלטות קוליות ונתוני טיסה דיגיטליים, הפעולה עצמה כבר אינה מוטלת בספק כלל, אלא הכוונה, המניע והנסיבות הנפשיות שמאחוריה.

אחד השלבים המכריעים בחקירה היה ניתוח מעמיק ביותר של הקלטות תא הטייס ונתוני הטיסה בארה"ב, שם קיימות יכולות טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פעולות ידניות מכוונות. מדובר במערכות מתוחכמות שמסוגלות להבחין, על בסיס ניתוח ספקטרלי של צלילים, בין תנועות מכניות אקראיות, רעידות או תקלות, לבין צלילים ייחודיים של מתגים שמוזזים באופן מכוון, בכוונת מכוון ובתנועה שקטה ומבוקרת.

• כשהשמיים פתוחים אבל הטיסות מבוטלות: מלחמת הפיצויים של הנוסעים הישראליים
• משפחת נקש במגעים מתקדמים למכירת השליטה בארקיע תמורת 45 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אף שהרעש הגבוה, המורכב והרב-ממדי בזמן ההמראה הקשה באופן ניכר על הפענוח המדויק והחד-משמעי, המסקנה הטכנית המתגבשת היא שהמתגים לא זזו מעצמם, לא עקב רטט, לא עקב זעזוע ובוודאי לא עקב תקלה מכנית כלשהי. הממצא הזה מחזק באופן דרמטי את ההשערה המרכזית.

אם אכן ייקבע סופית, בדוח הרשמי, כי מדובר בפעולה אנושית מכוונת של טייס בתפקיד, זו תהיה קביעה חריגה, נדירה וטעונה במיוחד. מקרי התרסקות שמיוחסים במפורש לפעולה מודעת של טייס, למעשה התאבדות המונית, הם נדירים ביותר בהיסטוריה של התעופה האזרחית, ונחשבים לטאבו מוחלט בתעשייה העולמית. השאלה שאין עליה תשובה היא האם מדובר בטעות אנושות, כוונה זדונית מתוכננת, בטעות שיפוטית חמורה במיוחד, במצב נפשי מעורער ומסוכן שלא זוהה מראש על ידי המערכות הרפואיות והפסיכולוגיות, או אולי בשילוב של גורמים שטרם הובנו במלואם.

עשר שניות קריטיות שנותרו מחוץ לדוח

קים פער משמעותי ובלתי מוסבר של עשר השניות האחרונות לפני הפגיעה הקטלנית של המטוס בקרקע. מדובר בפרק זמן קצר יחסית אך קריטי ביותר, שבו התרחשו ככל הנראה ההחלטות הדרמטיות, הפעולות הסופיות ואולי גם הניסיונות האחרונים להציל את המצב.

הקלטות קודמות, שכן פורסמו, הצביעו על בלבול ניכר ואולי אף על בהלה בתא הטייס, עם חילופי דברים חריפים, קולות מתוחים וצעקות סביב כיבוי הדלק, אך התמונה המלאה נותרה מעורפלת ולא ברורה. לא הובהר מי מהטייסים יזם את הפעולה הקטלנית, מי הגיב אליה, האם הייתה התנגדות אקטיבית או ניסיון פיזי להפוך אותה, האם הושמעו אזהרות או קריאות עזרה, ומה בדיוק נאמר באותן שניות אחרונות. השלמת התמונה הזו היא לב ליבה של החקירה, והיא עשויה לקבוע באופן סופי את הנרטיב של האסון.

מדוע הושמטו השניות האחרונות מהדוח הראשוני? האם מדובר בבעיה טכנית ממשית של איכות ההקלטה, שנפגעה אולי מהפגיעה עצמה, או שמא החוקרים בחרו במודע להשאיר את הפרק הזה מחוץ לפרסום ציבורי עד שיהיה להם ניתוח מלא, מאומת וחד-משמעי שלא ישאיר מקום לספקולציות? השאלות הללו מעסיקות באופן אינטנסיבי מומחי תעופה, משפחות קורבנות, עיתונאים ומעצימות את המתח הציבורי והרגשי הכבד סביב הפרשה.

בהודו, המדינה השנייה באוכלוסייתה בעולם ועם תרבות עמוקה של כבוד למתים, האפשרות של אשמה אנושית מכוונת מעוררת התנגדות חריפה. משפחות הטייסים שמסרבות להאמין שקרובם יכול היה לעשות דבר כזה, וארגון טייסים מקומי חזק ומאורגן, כבר פנו לבית המשפט העליון בניסיון מתואם ונחרץ למנוע מהחוקרים להתמקד בזווית הזו, ודורשים במפורש חקירה עצמאית לחלוטין, בינלאומית ושקופה. המשפחה טוענת בזעם כי מדובר בהשמצות  ופגיעה במקצועיותם של הטייסים וכי החקירה נוטה לכיוון מסוים מטעמים לא מקצועיים, פוליטיים או ציבוריים.

הדוח הסופי והמקיף אמור להתפרסם עד יוני הקרוב, בדיוק שנה אחרי ההתרסקות הקטלנית, אם כי ייתכן שייצא מוקדם יותר

מעבר להיבט הבטיחותי, האנושי והמוסרי, לתאונה הקשה יש השלכות כלכליות כבדות, מתמשכות ועמוקות. אייר אינדיה, שנמצאת בתהליך מורכב ורגיש של הבראה, שינוי ארגוני ושיקום תדמית תחת הבעלות החדשה של קבוצת טאטא הענקית, חוותה פגיעה קשה ומשמעותית בביקוש, בהזמנות, בנאמנות לקוחות ובאמון הציבורי הבסיסי. תוכנית ההתייעלות השאפתנית, האגרסיבית והמפורטת, ששאפה להגיע לרווחיות תפעולית מלאה עד סוף שנת הכספים הנוכחית, ירדה מהפרק כליל בעקבות האסון.