ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן.  אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן? 

בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה. 

"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".    

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.    

הנגיד ציין את היקף הלוואת ואשראי בפיגורים גם לעסקים וגם לפרטיים שנמצאים ברמה נמוכה, והדגיש כי בנק ישראל רואה צמיחה מרשימה בהמשך - 5.2% בשנת 2026.   הגירעון התקציבי יהיה 4.8% מהתוצר. יחס החוב לתוצר צפוי להישאר ברמה דומה של 68% בשנים הבאות. הריבית תעמוד בסוף 2026 על 3.5%.   

• ניר ברקת: "מה שאנחנו עושים זה לסבסד את חו"ל. הסינים מוכרים בישראל בלי מע"מ"
• התיירים חוזרים לאט: התאוששות ב-2025 אבל עדיין רחוקים מהשיא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

  "מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו", מוסיפים בבנק ישראל, "במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%. שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי.

"האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה. רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה והקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות. בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.

"מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS , קרובה לרמתה טרם המלחמה. על פי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת ההנחה של המשך הפסקת האש, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.7% ו-2% בהתאמה.

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות. הפעילות במשק ממשיכה להתרחב תוך הקלה מסוימת במגבלות היצע העבודה וסביבת האינפלציה ירדה. בתקופה הנסקרת השקל המשיך להתחזק ופרמיית הסיכון של ישראל קרובה לרמתה טרם המלחמה.

להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%. במהלך שנת 2025 השקל התחזק ב-12.5% מול הדולר, וב-1.3% מול האירו.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית. התחזית גובשה תחת ההנחה שהפסקת האש תישמר והיקף המילואים יוסיף לרדת. להערכת החטיבה כי במהלך תקופת התחזית המגבלות בצד ההיצע יצטמצמו בהדרגה, תוך עלייה מדודה בביקוש המקומי כך שעודף הביקוש יתמתן. על פי הערכת החטיבה, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 ועל פי תרחיש זה התוצר צפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה.  בשנים 2026 ו-2027 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 3.3% ו-3.5% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.5% לעומת 3% בתחזית ספטמבר, ובמהלך 2026 ו-2027 על 1.7% ו-2% בהתאמה. האומדן לגרעון התקציבי בשנת 2025 עומד על 4.8% תוצר ובשנת 2026 על 3.9%. החוב הציבורי צפוי לעמוד על כ-68.5% תוצר ב-2025, 2026 ו-2027. למרות שתחזית זו מאופיינת ברמה פחותה של אי ודאות בעקבות הפסקת האש, הסיכונים לתחזית עדיין ניכרים.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס (בניכוי עונתיות) לחודש נובמבר יציב, אך עדיין נמוך מרמתו טרם המלחמה. על פי הסקר (ועל פי נתוני הלינות והפדיון), בחודש נובמבר, חלה התאוששות בפעילות בענף המלונאות. בענף הבינוי מספר העובדים המשיך לעלות ברבעון השלישי. מדד אמון הצרכנים בנובמבר התייצב ברמה גבוהה אחרי עלייה משמעותית בחודש אוקטובר. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הרביעי של השנה מוסיפים לשהות ברמה גבוהה . בחודש נובמבר יצוא ויבוא הסחורות הוסיפו לעלות, ויצוא השירותים באוקטובר עלה ב-4.9% בהמשך לעליה של 8% בספטמבר. ברבעונים השני והשלישי של 2025 נרשמה ירידה חדה בעודף במאזן הסחורות והשירותים. ברבעון השלישי, לראשונה מאז 2013, החשבון השוטף (מאזן התשלומים) עבר לגירעון, גם לאור גידול ברווחי חברות הייטק הנמצאות בבעלות זרה ששמרו את רווחיהן בישראל, ועל כן נרשמו כהשקעה בחשבון ההון.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עמד על 4.5 אחוזי תוצר בחודש נובמבר. הממשלה אישרה את הצעת התקציב לשנת 2026 עם תקרת גירעון של 3.9 אחוזי תוצר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח.

שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלו בחודש נובמבר ועמדו על 79.4% ו-81.7% בהתאמה. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) נותר יציב ועמד בחודש נובמבר על 3.1%. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש נובמבר ירד קלות ועומד על 0.5%. בחודשים אוגוסט-אוקטובר השכר במגזר העסקי עלה ב-5.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, זאת בהשוואה ל-5.9% בחודשים יולי-ספטמבר. לצד זאת, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים יציב ברמה גבוהה. שיעור המשרות הפנויות עלה קלות ועמד בחודש נובמבר על 4.6%.

בשוק הדיור, המשיכה מגמת הירידה במחירי הדירות: בחודשים ספטמבר-אוקטובר ירדו מחירי הדירות ב-0.5%, וקצב העלייה השנתי של המחירים התמתן ל-0.1%. מספר העסקאות בדירות ירד בחודש אוקטובר, ומלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה. בחודש נובמבר הועמדו משכנתאות בסך של כ-9 מיליארדי ₪. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד בחודש נובמבר ל-2.6%, מ-3.1% באוקטובר. קצב העלייה בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד מ-5.5% באוקטובר ל-4.7% בנובמבר. לצד זאת, רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה. ע"פ נתוני הלמ"ס, הקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות ברבעון השלישי לכ-81 אלף יחידות דיור, עליה של כ-31% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. גם רכישות הקרקעות של הקבלנים במכרזי רמ"י שמרו על רמה גבוהה בשנת 2025, ובפרט בסופה. לעומת זאת, סיומי הבנייה הסתכמו בכ-58 אלף יחידות דיור, עליה של כ-4.3% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. הפער בין התחלות הבנייה לסיומי הבנייה נובע בעיקר מהעלייה במשך זמן הבנייה הממוצע, שהגיע ל-37 חודשים, דבר המשקף, בין היתר, את המחסור בעובדים בענף זה במהלך המלחמה.

במהלך התקופה הנסקרת, עלו מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS קרובה לרמתה טרם המלחמה. במרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב לא ניכר שינוי משמעותי. האשראי העסקי ממשיך להתרחב, בהובלת האשראי הבנקאי. גם באשראי הצרכני למשקי בית נרשמה התרחבות, עם עלייה באשראי מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. הנגישות לאשראי, על פי סקר המגמות לחודש נובמבר, נותרה גבוהה יחסית.

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב בקצב מתון. תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2025 צפויה להסתכם בכ-3% ולהתמתן ל-2.9% ב-2026. האינפלציה העולמית ממשיכה להתמתן באיטיות בעיקר הודות לירידת מחירי האנרגיה והרגיעה היחסית במלחמת הסחר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש נובמבר הצביע על האטה קלה בקצב הצמיחה אך הוא עדיין שוהה ברמות המצביעות על התרחבות בקצב הפעילות. קצב ההתרחבות בסחר העולמי הואט בתקופה הנסקרת. בארה"ב התוצר ברבעון השלישי צמח ב-4.3% במונחים רבעוניים בקצב שנתי, והפתיע בצורה ניכרת כלפי מעלה. הצריכה הפרטית צמחה ב-3.5% עם חוזקה הן בצריכת שירותים והן בצריכת מוצרים ובייצוא נטו, והם מהווים את עיקר התרומה לצמיחה. בגוש האירו ברבעון השלישי עודכן קצב הצמיחה לכ-1.4% בחישוב שנתי, בעיקר בהובלת ביקושים מקומיים והשקעות. בסין נתוני הפעילות הכלכלית לחודש נובמבר מצביעים על האטה בקצב הצמיחה. שיעור צמיחת הצריכה הפרטית ירד ל-1.3% במונחים שנתיים, הרמה הנמוכה ביותר מאז תקופת הקורונה. בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) הציג התמתנות בולטת. האינפלציה לחודש נובמבר עמדה על קצב של 2.7% לעומת 3% בספטמבר. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) התמתן ועומד על 2.6%. בגוש האירו, האינפלציה ממשיכה להיות מתונה, ובמונחים שנתיים האינפלציה לחודש נובמבר נותרה על 2.1%, גם אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי ברמה של 2.4%. במהלך התקופה, ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, ותוואי הריבית הצפוי בשוק עלה מעט. ה-FED הפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז ותוואי הריבית הצפוי השתנה קלות  בתקופה הנסקרת.