החלטת הריבית וההסתייגויות - "הכל בהנחה שלא תהיה מלחמה עם איראן"

בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, ובמסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה הדגיש הנגיד כי סביבת האינפלציה התמתנה, הפעילות במשק ממשיכה להתאושש, אך רמת אי-הוודאות עדיין גבוהה. חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח ב-4% ב-2026 וב-5.5% ב-2027, וכי הריבית תרד לרמה של 3% בתוך כשנה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מתייחס היום להחלטת הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז לרמה של 3.5%, והדגיש כי ההחלטה התקבלה על רקע שינוי בסביבה הגיאופוליטית, ירידה במחירי האנרגיה, התמתנות באינפלציה והמשך התאוששות הדרגתית בפעילות הכלכלית.

"כפי שפורסם בתום הדיונים, החליטה הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 אחוז לרמה של 3.5%", אמר הנגיד בפתח דבריו. לדבריו, "מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמו התפתחויות משמעותיות בסביבה הגיאופוליטית, אשר השפיעו על השווקים המקומיים והגלובליים. מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית. אולם, רמת אי-הוודאות עודנה גבוהה".

הנגיד הוסיף כי גם בזירה הצפונית נרשם שינוי מסוים, אך הסיכון לא נעלם. "במקביל, נחתם מזכר הבנות בין ממשלות ישראל ולבנון, אך המתיחות בגזרה הצפונית נמשכת, והשלכותיה ממשיכות לבוא לידי ביטוי בפעילות הכלכלית", אמר. לדבריו, דיוני הוועדה התמקדו "במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובליים ובהשפעת אי-הוודאות הגיאופוליטית על הכלכלה".

"בחודשים האחרונים האינפלציה נותרה בקרבת מרכז היעד, ונתוני הפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות". לדבריו, "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בחודשים אפריל ומאי על 1.9%, במרכז טווח היעד. על פי תחזיות החזאים היא צפויה לרדת בחודשים הקרובים ולהימצא שנה קדימה בסביבת מרכז היעד".

עם זאת, הנגיד הדגיש כי תמונת האינפלציה עדיין תלויה במספר גורמים שיכולים לפעול בכיוונים מנוגדים. "בהסתכלות קדימה קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים על התפתחות האינפלציה. סביבת האינפלציה תושפע במידה רבה מההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון ושער החליפין, מהתפתחות הביקושים לצד מגבלות ההיצע וכן מההתפתחויות הפיסקליות. בנקודת הזמן הנוכחית קיימת אי-ודאות לגבי עוצמת השפעתם של הגורמים הללו בטווחי הזמן השונים".

בהתייחסות לפעילות הריאלית אמר הנגיד כי "הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בהדרגה על רקע אי-הוודאות המקומית והגלובלית". לדבריו, "נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצויים מעט מעל קו המגמה ארוכת הטווח", ובסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס נרשמה במאי עלייה לאחר הירידה החדה בעקבות מבצע "שאגת הארי", "אולם הוא טרם שב לרמתו ערב המבצע".

הנגיד התייחס גם להייטק ואמר כי "גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השני של השנה עומדים על כ-4 מיליארד דולר, רמה הדומה לרביע הראשון של השנה, אך נמוכה מזו של שני הרביעים האחרונים של 2025". הוא הוסיף כי ניתוחי חטיבת המחקר מצביעים על כך ש"חלק ניכר מצמיחת המשק בתקופה האחרונה משקף ייצור בחו"ל של חברות גלובליות הפועלות בישראל", בעוד ש"חלקים אחרים של המשק, ובפרט ענפים עתירי עבודה, הושפעו במידה רבה יותר ממגבלות ההיצע שנוצרו במהלך המלחמה".

על שוק העבודה אמר הנגיד כי הוא "נותר הדוק", אך ניכרת הקלה מסוימת במגבלת היצע העבודה, בין היתר על רקע ירידה בשיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים. לדבריו, "שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים, 25 עד 64, ירד". עם זאת, הוא ציין כי "שיעור ההשתתפות של גילאי 15 פלוס יורד זה מספר חודשים ורמתו נמוכה בהשוואה לערב השבעה באוקטובר, כאשר הירידה בולטת יותר בקרב הגילים הצעירים".

• הריבית ירדה ברבע אחוז - חטיבת המחקר: "הריבית תרד ל-3% בתוך שנה"
• איך הפחתת הריבית תשפיע על המניות והאג"ח?

הנגיד הדגיש כי השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר: "השכר עולה בקצב מהיר ומשקף שוק עבודה הדוק. קצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ-מאי עמד על 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשכר משקפת בין היתר עליות בשכר המינימום ועליות בשכר במגזר הציבורי. קצב עליית השכר במגזר העסקי עלה בחודשים פברואר-אפריל ועמד על 6.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד".

בענף הבנייה אמר הנגיד כי "הפעילות בענף הבנייה נותרה גבוהה. קצב התחלות הבנייה גבוה, גמר הבנייה ממשיך לעלות והיתרי הבנייה נותרו ברמה גבוהה. מלאי הדירות שנותרו למכירה מוסיף להיות גבוה". לדבריו, "בחודש מאי מחירי הדירות המשיכו לרדת בקצב שנתי של 1.3%. כפי שציינתי פעמים רבות, חשוב להמשיך ולשמור על רמת ההיצע הגבוהה".

עם זאת, הנגיד ציין כי סעיף הדיור במדד עדיין עולה בקצב מהיר יחסית. "במדד המחירים לצרכן לחודש מאי, קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור עלה ל-4%. קצב עליית המחירים בחוזים המתחדשים עומד על 2.5%, וקצב העלייה השנתי בחוזים שבהם הייתה תחלופת שוכר האיץ ועמד במדד מאי על 6.8%".

בשוק המט"ח אמר הנגיד כי "מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת, השקל פוחת בשיעור של 3.1% מול הדולר ובשיעור של 1.5% מול האירו, וזאת תוך תנודתיות רבה במהלך התקופה, ולאחר שתוסף באופן ניכר בתחילתה". לדבריו, "פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, הוסיפה לשהות ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר".

הנגיד התייחס גם להשפעת שער החליפין על יוקר המחיה ועל היצוא. "כפי שבא לידי ביטוי במדד המחירים הסחירים, לייסוף יש גם השפעה ממתנת על האינפלציה, דרך התמסורת למחירי המוצרים המיובאים. כדי לחזק את התמסורת והשפעתה על יוקר המחיה, יש להגביר את רמת התחרות בשוק הקמעונאי והסיטונאי", אמר. מנגד, הוא הוסיף כי "הייסוף החד של השקל בתקופה האחרונה מציב אתגרים משמעותיים לענפי הייצוא וההייטק, המהווים מנועי צמיחה מרכזיים של המשק הישראלי".

• המדינה מנסה לחסום את מכירת צים לגרמנים
• טיפה בים: משרד הכלכלה מקצה 5,000 עובדים זרים - השטח דורש פי 10

בהמשך הציג הנגיד את תחזית חטיבת המחקר המעודכנת. "הנחת העבודה בבסיס התחזית היא כי לא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית. כמו כן, התחזית מניחה כי עצימות הלחימה בלבנון תפחת באופן שיתרום להקלה מסוימת במגבלות ההיצע במשק. בנוסף, התחזית מניחה שמחירי האנרגיה בעולם יישארו בסביבה הנמוכה אליה ירדו בעקבות ההסכם".

"התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026, מעט גבוה בהשוואה לתחזית מרץ. בשנת 2027 צפוי התוצר לצמוח ב-5.5%. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.8%". הנגיד הוסיף כי התחזית מניחה שתקציב הביטחון יוגדל ב-15 מיליארד שקל, בעיקר על בסיס הרזרבות בהיקף של כ-13 מיליארד שקל שהוקצו בתקציב.

"תחת הנחה זו, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.9% תוצר בשנת 2026 וב-4.2% תוצר בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69% בסוף 2026 ובסוף 2027", אמר הנגיד. בהמשך הוסיף כי "החטיבה צופה כי בעוד כשנה הריבית תעמוד על 3%".

עם זאת, הנגיד הזהיר מהסיכון הפיסקלי. לדבריו, במקרה של הגדלה נוספת בהוצאה הביטחונית, "האינפלציה לשנה קדימה תהיה גבוהה יותר מזו החזויה בכ-0.3 אחוזים, וזאת בהתאם להרכב ההוצאה והשפעתו על מגבלות ההיצע במשק". הוא הוסיף: "כפי שאמרתי בעבר, המשק ניצב בפני מה שכיניתי הטרילמה הפיסקלית: האתגר להוביל ליחס חוב-תוצר יורד, תוך מימון הוצאות הביטחון והשקעה במנועי צמיחה".

הנגיד הדגיש כי האתגר הפיסקלי יעמוד בפני כל ממשלה שתיבחר. "כל ממשלה שתיבחר תידרש כבר בתקציב 2027 להתמודד עם אתגר זה. החזרה לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר ויצירת כריות פיסקליות שיחזקו את עמידות המשק בפני זעזועים עתידיים היא חשובה". לדבריו, "אחד הלקחים המרכזיים מהשנים האחרונות הוא כי כריות פיסקליות אינן מותרות, אלא נכס אסטרטגי".

בהקשר זה אמר הנגיד כי "העובדה שישראל נכנסה הן למשבר הקורונה והן למלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר עם יחס חוב-תוצר של כ-60%, וכתוצאה מכך גם תשלומי הריבית כאחוז מהתוצר היו נמוכים, העניקה לממשלה מרחב פעולה משמעותי להתמודדות עם המשברים". לדבריו, "בעולם, ובפרט באזור שלנו, זעזועים כלכליים וביטחוניים אינם אירועים חריגים ולכן חשוב לפעול באופן שיבטיח את קיומן של הכריות הפיסקליות".

הנגיד ציין כי העלייה בהוצאה הביטחונית צפויה להישאר עם המשק גם בשנים הקרובות. "עלייה בהוצאה ביטחונית ביחס לרמה ששררה ערב המלחמה צפויה להישאר עמנו גם בשנים הקרובות, דבר המאתגר עוד יותר את הטרילמה הפיסקלית", אמר. לדבריו, "השגת יעדים אלה צפויה לדרוש בתקציב 2027 צעדים תקציביים שיגדילו את ההכנסות העומדות לרשות הממשלה, זאת גם לאחר שימוש יעיל יותר בהוצאות הציבוריות, ובפרט צמצום הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון".

עוד אמר הנגיד כי הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה תוכל לצמצם את הצורך בהעלאת מסים. "ככל שאוכלוסיות רבות יותר יצטרפו למעגל העבודה, נטל המסים הנדרש להגדלת ההכנסות יהיה קטן יותר", אמר.

בהתייחסות לסביבה העולמית אמר הנגיד כי "ההתפתחויות הגיאופוליטיות בעולם המשיכו לעמוד במוקד בתקופה הנסקרת, כאשר נחתם מזכר ההבנות בין ארצות הברית ואיראן. יחד עם זאת, אי-הוודאות הגיאופוליטית לא התפוגגה, שכן עדיין יש סוגיות שטרם הגיעו בהן להסכמה". לדבריו, מזכר ההבנות "הוביל לירידה חדה במחירי הנפט, שבסיום התקופה מחיר חבית ברנט נסחר ברמה דומה לרמות של טרום העימות. בהתאם לכך, ציפיות האינפלציה בארצות הברית ובאירופה ירדו בחדות".

על המדיניות המוניטרית בעולם אמר הנגיד כי "בארצות הברית, ה-Fed הותיר את הריבית ללא שינוי, והבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס לראשונה מאז ספטמבר 2023". לדבריו, "בארצות הברית תוואי הריבית מגלם העלאת ריבית וחצי בטווח של שנה, ובאירופה התוואי מגלם עוד העלאת ריבית אחת בטווח של שנה".

בסיכום דבריו אמר הנגיד: "אנו עדיין נמצאים בסביבה של אי-ודאות גיאופוליטית ופיסקלית גבוהה, ומנעד התרחישים נותר רחב. ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת תומכות בהתמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה ובהמשך אישוש הפעילות הכלכלית, זאת לאור הירידה במחירי האנרגיה, ההקלה במגבלות ההיצע והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל".

הנגיד הוסיף כי "ככל שציפיות האינפלציה יורדות, ובוודאי מתקרבות לגבול התחתון של היעד, הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר". לדבריו, "הוועדה המוניטרית תמשיך לפעול בהתאם לנתונים ולהערכת ההתפתחויות הכלכליות העדכניות. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי-הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".