הישראלים נותנים ציונים גבוהים לרופאי המשפחה, אך זמני ההמתנה והמיון ממשיכים להכביד

הציבור בישראל מעניק למערכת הבריאות ציונים טובים יחסית על היחס של הצוותים הרפואיים ועל איכות הטיפול, אך מצביע במקביל על בעיות מתמשכות של זמני המתנה, תנאים פיזיים בחדרי מיון וקושי להגיע לרופאים מומחים. כך עולה מלקט נתונים חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך הסקר החברתי לשנת 2025, שבחן את עמדות בני 20 ומעלה כלפי שירותי הבריאות בישראל.

לפי הסקר, 77% מהציבור תופסים את תפקוד מערכת הבריאות כטוב או טוב מאוד, ו-71% סבורים שהטיפול בבתי החולים הכלליים בישראל הוא טוב. 65% השיבו כי במקרה של מחלה קשה, מערכת הבריאות בישראל מספקת את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, כולל תרופות ובדיקות אבחון. מדובר בשיפור לעומת הסקר החברתי של 2015, שבו רק 53% נתנו תשובה חיובית לשאלה זו.

בתי החולים: שביעות רצון מהטיפול, פחות מהתנאים ומההמתנה

15% מבני 20 ומעלה, כ-932 אלף איש, היו מאושפזים בבית חולים כללי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר. 23% נוספים ליוו בן משפחה מדרגה ראשונה שאושפז. בקרב מי שאושפזו או ליוו קרוב משפחה, 81% היו מרוצים מהטיפול הרפואי במהלך האשפוז. 17%, שהם כ-409 אלף איש, מסרו כי לא היו כל כך מרוצים או לא היו מרוצים בכלל.

גם היחס מצד הצוותים הרפואיים קיבל ציון גבוה יחסית: 85% היו מרוצים ממנו. שיעור שביעות הרצון היה מעט גבוה יותר בקרב ערבים, 89%, לעומת 84% בקרב יהודים. מנגד, 13% מהנשאלים, כ-298 אלף איש, לא היו מרוצים מהיחס שקיבלו.

התמונה פחות חיובית כאשר מדובר בתנאים הפיזיים במהלך האשפוז. 73% היו מרוצים מהתנאים, הכוללים בין היתר את מספר האנשים בחדר, האוורור, האוכל והניקיון, אך 24% לא היו מרוצים. בנוסף, 29% אמרו שזמן ההמתנה לאשפוז, כולל קבלת הפניה והתחייבות, הפריע להם.

חדרי המיון: שיפור לעומת 2015, אבל ההמתנה נותרה בעיה מרכזית

22% מבני 20 ומעלה, כ-1.4 מיליון איש, ביקרו בחדר מיון בשנה האחרונה, ועוד 21% ליוו אדם אחר. 75% מהמבקרים או המלווים היו מרוצים מהיחס של אנשי הצוות הרפואי, לעומת 69% בשנת 2015. גם שביעות הרצון מהתנאים הפיזיים עלתה בעשור האחרון, מ-59% ל־67%.

למרות השיפור, חדרי המיון עדיין בולטים כמוקד של תסכול. 24% מהנשאלים, כ-656 אלף איש, לא היו מרוצים מהיחס של הצוות הרפואי. 32%, שהם כ-868 אלף איש, לא היו מרוצים מהתנאים הפיזיים בחדר המיון.

הבעיה הבולטת ביותר היא זמן ההמתנה: 61% מהמבקרים אמרו שהוא הפריע להם. השיעור הגבוה ביותר נרשם במחוז חיפה, שם 69% ציינו שההמתנה הפריעה להם, אחריו מחוז המרכז עם 65% ומחוז תל אביב עם 63%. במחוז ירושלים השיעור היה הנמוך ביותר, אך גם שם יותר ממחצית מהמבקרים, 52%, דיווחו על קושי דומה.

הסקר בחן גם את זמינות שירותי הרפואה הדחופה מחוץ לבתי החולים. 76% מהציבור דיווחו כי באזור מגוריהם קיימים שירותים זמינים, אך 11% אמרו שהם אינם זמינים כל כך ו־7.1% אמרו שהם כלל אינם זמינים. במחוז הצפון ובאזור יהודה ושומרון שיעור המדווחים על היעדר שירותים זמינים הגיע ל־28% ו-29%, בהתאמה.

רופא המשפחה מקבל ציונים גבוהים; אצל מומחים ההמתנה ארוכה יותר

רפואת המשפחה היא התחום שבו נרשמה שביעות הרצון הגבוהה ביותר. 78% מבני 20 ומעלה, כ-5 מיליון איש, ביקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה. 96% מהם היו מרוצים מהיחס של הרופא, 92% היו מרוצים ממיקום המרפאה ו-94% מהתנאים הפיזיים בה.

98% מהמבקרים אצל רופא משפחה אמרו כי הרופא והצוות הרפואי התייחסו אליהם בכבוד. 95% העריכו את הטיפול שקיבלו כטוב או טוב מאוד. עם זאת, גם ברפואת המשפחה לא הכול חלק: אחד מכל חמישה מבקרים אמר שזמן ההמתנה במרפאה הפריע לו.

אצל רופאים מקצועיים התמונה מורכבת יותר. 52% מבני 20 ומעלה, כ-3.3 מיליון איש, ביקרו אצל רופא מומחה בשנה האחרונה. 92% היו מרוצים מהיחס של הרופא, ו-92% היו מרוצים מהתנאים הפיזיים במרפאה. עם זאת, רק 78% היו מרוצים ממיקום המרפאה.

האתגר העיקרי הוא זמינות התורים. 37% מהפונים לרופא מקצועי המתינו עד שבועיים, 23% המתינו בין שבועיים לחודש, 24% – כ-802 אלף איש – המתינו בין חודש לשלושה חודשים, ו-9.9%, כ-326 אלף איש, המתינו יותר משלושה חודשים.

ההמתנה ממושכת במיוחד בתחומים מסוימים: 67% מהפונים לגסטרואנטרולוג המתינו יותר משבועיים, 62% מהפונים לרופא פנימי, ו־60% מהפונים לנוירולוג או לאורולוג. 37% מהמבקרים אצל רופא מקצועי אמרו שההמתנה במרפאה עצמה הפריעה להם.

77% מהפונים לרופא מומחה הרגישו שותפים להחלטות על הטיפול בהם, אך 21%, כ-707 אלף איש, מסרו כי לא חשו שותפים במידה מספקת או בכלל לא. בנוסף, ל-30% מהפונים לרופא מקצועי אין רופא אחד שמרכז את הטיפול הרפואי שלהם.

רפואה פרטית בעיקר כדי להקדים תור

19% מבני 20 ומעלה, כ-1.2 מיליון איש, השתמשו בשנה האחרונה בשירותי רפואה פרטיים. השימוש נפוץ יותר בקרב יהודים, 22%, לעומת 8.2% בקרב ערבים; בקרב נשים, 22%, לעומת 16% בקרב גברים; ובקרב בעלי הכנסה גבוהה יותר.

הסיבה המרכזית לפנייה לרפואה פרטית הייתה הקדמת תור, שצוינה על ידי 38% מהמשתמשים. 31% פנו כדי לבחור רופא, 24% כדי לקבל שירות שאינו ניתן במסגרת קופות החולים, ו־6.3% ציינו שירות ויחס אדיב.

הסקר מצביע גם על קושי בהבנת זכויות במערכת הבריאות. 14% מהציבור, כ-885 אלף איש, מסרו שהם מתקשים למצוא מידע על זכויותיהם. 12%, כ־348 אלף איש, מתקשים לקבל שירותים רפואיים בשל בעיות שפה. בקרב נשים ערביות, שיעור המדווחות על קושי כזה הגיע ל-22%.

הציבור משתמש יותר בדיגיטל, אך הפערים נשארים

68% מהציבור חיפשו מידע רפואי באינטרנט בשנה האחרונה, ו-72% השתמשו באינטרנט כדי לקבל שירותים מקופת החולים. בקרב משתמשי השירותים המקוונים, 93% אמרו כי השירותים עונים על צורכיהם במידה רבה או מסוימת.

עם זאת, יש פערים לפי גיל והשכלה. 76% מבני 20 עד 64 השתמשו באינטרנט לשירותי קופת חולים, לעומת 56% בלבד מבני 65 ומעלה. בקרב אקדמאים השיעור הגיע ל־88%, לעומת 63% בקרב מי שאינם אקדמאים.