ב-24 לחודש יפקעו מכסי טראמפ - אירופה כבר סגרה על 15%, השאר מחכים
יבואנים, יצואנים וגם וול סטריט נמצאים בערפל לקראת סוף החודש כשמה שמעסיק אותם כעת זה מה יקרה ביום שאחרי פקיעת מכס הבסיס של טראמפ. המכס הגלובלי של 10% על יבוא לארה"ב אמור להסתיים ב-24 ביולי, אבל הממשל כבר מנסה להכין מסלול חלופי שיאפשר להמשיך במדיניות המכסים גם לאחר מכן. במקביל, אירופה כבר קיבלה מסגרת נפרדת וברורה יותר, עם תקרת מכס של 15% על רוב הסחורות שהיא מייצאת לארה"ב.
המס הזה נקבע בפברואר האחרון, אחרי שממשל טראמפ נאלץ לחפש בסיס משפטי חדש למדיניות המכסים שלו. טראמפ חתם ב-20 בפברואר על צו שמטיל מכס בסיס של 10% על יבוא לארה"ב, והמכס נכנס לתוקף ארבעה ימים לאחר מכן, ב-24 בפברואר. מאחר שהוא נשען על סעיף 122 לחוק הסחר מ-1974, התוקף שלו מוגבל ל-150 יום בלבד - ולכן הוא אמור לפקוע ב-24 ביולי.
מבחינת היבואנים האמריקאים, זהו תאריך קריטי. חלק מנסים להקדים משלוחים, אחרים מעדכנים מחירים וחוזים, וכולם ממתינים לראות האם מדובר בהקלה זמנית או רק בהחלפה של מכס אחד במכס אחר.
המהלך הזה הגיע לאחר שבית המשפט העליון פסל, כאמור, את השימוש הרחב בסמכויות חירום כלכליות לצורך הטלת מכסים גורפים. הפסיקה אילצה את הממשל לחפש בסיס משפטי חלופי, ולכן סעיף 122 הפך לכלי ביניים. גם סביב המסלול הזה יש מחלוקת משפטית, והנושא עדיין עשוי להגיע להכרעות נוספות בבתי המשפט. לכן, למרות שהמכס עדיין נגבה בפועל, הוודאות סביבו מוגבלת.
במקביל, ההסכם עם האיחוד האירופי מספק תמונה יציבה יותר. ההסכם, שגובש בפסגת טרנברי, קובע תקרת מכס של 15% על רוב היצוא האירופי לארה"ב, כולל ענפים מרכזיים כמו רכב, שבבים, תרופות ועץ. החשיבות מבחינת החברות האירופיות אינה רק בגובה המכס, אלא בכך שמדובר בתקרה כוללת. כלומר, ברוב המקרים לא אמורה להיות הצטברות של מכסים נוספים מעל הרמה הזאת, ומוצרים שכבר חבים במכס של 15% ומעלה לא יספגו תוספת נוספת.
מהצד האירופי, האיחוד ביטל מכסים על יבוא של מוצרים תעשייתיים אמריקאיים ושיפר את הגישה לשוק עבור חלק ממוצרי החקלאות. ההסכם נכנס לתוקף בתחילת יולי ומחליף חודשים של מתיחות בין וושינגטון לבריסל, שכללו איומים אמריקאיים במכסים גבוהים בהרבה והיערכות אירופית לצעדי תגובה. מבחינת אירופה, זה לא הסכם שמחזיר את המצב לקדמותו, אבל הוא כן נותן לחברות בסיס ברור יותר לתמחור.
שאר שותפות הסחר של ארה"ב נמצאות במצב פחות ברור. ממשל טראמפ מקדם הליכים רשמיים נגד מדינות שונות, במטרה לבסס מכסים חדשים על תשתית משפטית יציבה יותר. נציגות הסחר האמריקאית כבר הציעה מכסים בשיעורים של 10% עד 12.5% על יבוא ממספר גדול של שותפות סחר, וההליך הציבורי סביב ההצעות האלה הסתיים בתחילת יולי. אם הממשל יתקדם עם הצעדים האלה, הם עשויים להפוך בפועל לתחליף למכס הבסיס שיפוג ב-24 בחודש.
עבור יבואנים אמריקאים, המשמעות פשוטה: אי אפשר לבנות תמחור לטווח ארוך כאשר בסיס המכס משתנה כל כמה שבועות. המכס נגבה מהיבואן האמריקאי ברגע שהסחורה נכנסת לארה"ב, אבל העלות אינה נשארת בהכרח אצלו. בחלק מהמקרים היא מתגלגלת לצרכנים דרך עליית מחירים, בחלק מהמקרים היא פוגעת במרווחי הרווח של החברות, ובמקרים אחרים היא מתחלקת בין היבואן, הספק והלקוח הסופי.
זו גם הסיבה שהמכסים הפכו מנושא סחר לנושא מאקרו. הם משפיעים על מחירי יבוא, על שרשראות אספקה, על חוזים של חברות תעשייה וקמעונאות, ובסוף גם על האינפלציה. מחקרים של הפד וגופי מחקר בארה"ב מצביעים על כך שחלק משמעותי מעלות המכסים מתגלגל לעסקים ולצרכנים האמריקאים. כלומר, גם אם המכס מוצג ככלי לחץ על היצואן הזר, בפועל חלק מהמחיר משולם בתוך ארה"ב.
- טראמפ מאיים: מכסים על כל היצוא של מדינות שימסו חברות טק
- טראמפ לא עוצר בעליון: חומת המכסים החדשה על 60 מדינות עם מס של עד 12.5% - גם ישראל בפנים
ההשפעה הזאת כבר נכנסת לחישובי האינפלציה. לפי הערכות של חוקרי הפד, המכסים תרמו כ-0.8 נקודת אחוז לליבת מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב. המשמעות היא שמדיניות הסחר של הממשל אינה רק כלי במשא ומתן מול מדינות אחרות, אלא גם גורם שמשפיע על סביבת המחירים בתוך ארה"ב ועל היכולת של הפד להוריד ריבית.
עבור יצואנים אירופים, המצב כעת ברור יחסית: תקרת מכס של 15% על רוב הסחורות. עבור יצואנים ממדינות אחרות, כולל חברות שמוכרות לשוק האמריקאי מחוץ למסגרת האירופית, התמונה עדיין תלויה בהחלטות שיתקבלו בשבועות הקרובים. אם הממשל יצליח לבסס מכסים חדשים במסלול משפטי יציב יותר, העלות תהפוך לקבועה יותר ותיכנס לחוזים, לתמחור המלאים ולשרשראות האספקה.
גם בישראל, חברות מקומיות שמייצאות לארה"ב עוקבות אחרי ההתפתחויות האלה, לא רק בגלל שיעור המכס הנוכחי אלא בעיקר בגלל השאלה מה יחליף אותו. אם מכס הבסיס יפוג בלי תחליף ברור, תיתכן הקלה מסוימת בטווח הקצר. אם במקומו ייכנסו מכסים חדשים לפי מדינות או ענפים, החברות יצטרכו לתמחר מחדש את פעילות היצוא שלהן לארה"ב.
בוול סטריט, המכסים כבר הפכו למשתנה מרכזי בתחזיות הרווח. נייקי המחישה זאת בשבוע שעבר, כשדיווחה על רווח רבעוני שכלל הטבה של 52 סנט למניה מהחזר צפוי של מכסים; בלי ההחזר הזה, תמונת הרווחיות הייתה חלשה בהרבה. גם ג'נרל מוטורס צופה החזר של כ-500 מיליון דולר, אך עדיין מתמודדת עם חשיפת מכסים של מיליארדי דולרים, בעוד פורד וולמארט הזהירו בעבר מפגיעה ברווחיות ומלחץ על המחירים לצרכן. ההסכם עם אירופה הוריד חלק מהאי ודאות, בעיקר בענפי הרכב והתרופות, אבל השאלה הגדולה נותרה פתוחה: האם 24 ביולי יסמן את סוף מכס הבסיס, או רק מעבר למשטר מכסים חדש וקבוע יותר.
