קרוב למיליון מיליונרים חדשים בשנה: העושר העולמי זינק כ-11%, והפער נפתח שוב
דוח UBS מצביע על השנה החזקה בעושר הפרטי מזה שלוש שנים, אך ההון החדש התרכז בעיקר בעשירונים העליונים ובצפון אמריקה, בעוד ההון החציוני של המשפחה הטיפוסית דווקא נסוג ברוב המדינות שנבדקו
העושר הפרטי בעולם רשם ב-2025 את קצב הגידול המהיר שלו מזה שלוש שנים, עם עלייה של כ-10.8% בדולרים. זו קפיצה חדה בהשוואה ל-4.6% ב-2024 ול-4.2% ב-2023, וההסבר המרכזי מגיע משוקי ההון שהמריאו ומעליית ערך של נכסים ריאליים כמו נדל"ן למגורים. כך עולה מדוח העושר הגלובלי של הבנק השוויצרי UBS, המנתח את חלוקת ההון ב-56 שווקים ברחבי העולם.
הכותרת הכללית נשמעת חיובית, אבל מתחת לה מסתתר סיפור מורכב יותר של ריכוזיות והתרחבות פערים. חלק הארי של ההון הנוסף זרם אל בעלי ההון הקיימים ואל האזורים העשירים ממילא, בעוד המשפחה הטיפוסית ברוב המדינות דרכה במקום או אף נסוגה. השילוב הזה, של ממוצע מזנק לצד חציון שנשחק, הוא בדיוק החתימה הסטטיסטית של אי שוויון מתרחב.
מספר המיליונרים בדולרים גדל ב-1.5% במהלך השנה, תוספת של קרוב למיליון אנשים לקבוצה הזו, בקצב של יותר מ-2,600 מיליונרים חדשים מדי יום. סך המיליונרים בעולם עומד כעת על כ-57.5 מיליון, מהם למעלה מ-23.6 מיליון בארצות הברית, יותר מ-40% מכלל המיליונרים על פני כדור הארץ. ארצות הברית לבדה סיפקה יותר מ-440 אלף מהמצטרפים החדשים למועדון, קרוב למחצית מהגידול העולמי. מספר המיליארדרים טיפס ב-13.1% והגיע ל-3,302, תוספת של 383 בשנה אחת.
הפילוח האזורי חושף עד כמה הגידול התפזר באופן מגוון בין החבלים. אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה הוביל עם צמיחה של כ-17.5% בהון, כשמזרח אירופה בלטה במיוחד. יבשת אמריקה רשמה עלייה מתונה יותר של 8.5%, ואילו אסיה פסיפיק צמחה ב-5.9%, האצה קלה לעומת 2024. שוקי מניות חזקים בארצות הברית ובאירופה, לצד התייקרות דירות במרכזי הביקוש, הם שהזינו את רוב התוספת.
כאן צף אל פני השטח הפער בין שני מדדים שכדאי להכיר. הממוצע (ה-mean) מחלק את סך ההון במספר הבוגרים, ולכן קופץ בקלות כשקבוצה קטנה בצמרת מתעשרת. החציון (ה-median) מציג את ההון של האדם שנמצא בדיוק באמצע ההתפלגות, ולכן משקף טוב יותר את מצבה של המשפחה הטיפוסית. כשהממוצע עולה בחדות בעוד החציון נסוג, המשמעות היא שהעושר הנוסף הצטבר בעיקר בקצה העליון. בדוח הנוכחי ההון החציוני ירד ברוב המדינות שנבדקו, גם כשהממוצע טיפס, מגמה שהבנק מתאר כעדות לאי שוויון גובר.
מדד נוסף שנהוג למדוד בו ריכוזיות הון הוא מקדם ג'יני, ערך שנע בין 0 ל-1. ככל שהוא קרוב יותר ל-1, ההון מרוכז בידי מעטים; ככל שהוא קרוב ל-0, החלוקה שוויונית יותר. הרעיון פשוט להמחשה: אם עשירון אחד מחזיק כמעט את כל ההון, המקדם יזנק לעבר 1, ואם ההון מתפרס באופן דומה על פני כלל האוכלוסייה, הוא יתקרב ל-0. לצד ג'יני נהוג לבחון גם את נתח ההון של האחוזון העליון, שכן הוא ממחיש במספר בודד עד כמה הצמרת מרכזת אליה את ההתעשרות.
עם זאת, חלק מהנתונים מספרים דווקא סיפור מעודד. שיעור הבוגרים בשכבת ההון הנמוכה ביותר, מתחת ל-10,000 דולר, ירד מכ-75% בשנת 2000 לכ-41% בלבד ב-2025. כלומר לאורך רבע מאה חלה עלייה משמעותית ברמת ההון הבסיסית של מיליארדי אנשים, גם אם הפער בין הצמרת לאמצע המשיך להיפתח. שתי המגמות הללו מתקיימות זו לצד זו, ומכאן שהשאלה נוגעת לכמה עושר נוצר וגם לאופן שבו הוא מתחלק.
הרכב הנכסים מסביר חלק מהפער. עבור מרבית משקי הבית, ובמיוחד אלה שהונם נע בין מיליון לחמישה מיליון דולר, נכס המגורים נותר הרכיב הדומיננטי. משמעות הדבר היא חשיפה מוגבלת לרווחי שוקי ההון, שהיו השנה מנוע ההתעשרות המהיר ביותר. מי שהחזיק בעיקר בתיק מניות ונכסים סחירים נהנה מהעליות במלואן, ואילו מי שרוב הונו נעול בדירה נהנה מהתייקרות הנדל"ן אבל פיגר אחרי שוק המניות. הפער הזה בהרכב הנכסים הוא אחד ההסברים לכך שההתעשרות של השנה החולפת התרכזה כפי שהתרכזה. מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?. גם ההערכות בשוק ההון מצביעות על המשך המגמה, כפי שעולה מהתחזית לפיה מדד S&P 500 צפוי לעלות כ-12% ב-2026, המשך שיכול להזין את אותה ריכוזיות אם שוקי המניות ימשיכו להוביל את ההתעשרות.
