המדד ששימש הוכחה לביקוש ל-AI התהפך - וזה מטריד את וול סטריט
אחד המדדים הבודדים ששימש עד כה עוגן ממשי לתזת הביקוש לבינה מלאכותית שינה כיוון, וההיפוך הזה מהדהד עמוק בשווקים. מדד הוצאות הטוקנים של חברת המחקר Silicon Data, שעוקב אחרי הסכום הממוצע שהשוק משלם בפועל עבור מיליון טוקנים של מודלים לשוניים, נסוג בכ-20 אחוזים מהשיא שרשם במאי 2026. אחרי שהמדד כמעט הכפיל את ערכו מאז שהושק בדצמבר האחרון, הוא נסחר כעת סביב 1.62, ומספק לראשונה עדות מספרית לכך שקצב הצמיחה בהוצאה על טוקנים מאבד מהמומנטום.
ההבחנה הזו טעונה משקל מפני שהמדד נתפס בענף כמעין מוני חשמל של השימוש האמיתי בבינה מלאכותית. בעוד הכרזות על מיליארדי דולרים ומרכזי נתונים ענקיים ממלאות את הכותרות, הוצאת הטוקנים משקפת את מה שארגונים ומשתמשים מוכנים לשלם בפועל על הרצת מודלים, ולכן היא נחשבה לאחד הסימנים המהימנים יותר לכך שמאחורי ההייפ מסתתר ביקוש בעל ערך כלכלי.
Silicon Data עצמה מבהירה שהמדד מודד מחיר ממוצע משוקלל לפי הוצאה, כלומר כמה משלם כלל השוק עבור מיליון טוקנים ברגע נתון, ללא תלות במודל ספציפי. החברה מדווחת כי המדד מכסה יותר מ-90 אחוזים מההוצאה הגלובלית על הרצת מודלים ומנטר מעל 400 מודלים שונים. ירידת הערך שלו נובעת בעיקר משילוב של תחרות חריפה והתייעלות מודלים, שדוחפים את המחיר ליחידת שימוש כלפי מטה בקצב מהיר.
הזרם התחרותי מגיע ברובו מהמזרח. מודלים זולים במיוחד של DeepSeek ושל שיאומי הציתו מלחמת מחירים אמיתית, ושחקנים בענף מעריכים שחלק הולך וגדל מעומסי העבודה יהגר למודלים זולים בעשרות מונים מהמובילים של היום. הדינמיקה הזו טובה למשתמש הקצה, אבל היא מכרסמת ביכולת של יצרניות המודלים לתמחר גבוה ולגבות פרמיה על הבכורה הטכנולוגית שלהן.
מאות מיליארדים מוזרמים לתשתית שעדיין מחפשת החזר
הרקע להיפוך במדד הוא גל הוצאות הון חסר תקדים. ענקיות הטכנולוגיה מובילות תוכניות השקעה שמסתכמות במאות מיליארדי דולרים לשנת 2026. אמזון מכוונת להשקעה של כ-200 מיליארד דולר, אלפאבית מתקציבת כ-175 עד 185 מיליארד דולר, מיקרוסופט מתקדמת לעבר כ-190 מיליארד דולר ומטא מנחה לטווח של 115 עד 135 מיליארד דולר. סכימת ההשקעה של המובילות בענף, בתוספת שחקניות ענן נוספות, מגיעה לפי הערכות שונות לטווח שבין 700 ל-900 מיליארד דולר, כשכ-75 אחוזים מהסכום מוקצה ישירות לתשתיות בינה מלאכותית.
המספרים העצומים האלה מציבים משוואה מטרידה למשקיעים. בצד אחד עומדת הוצאה הונית שצומחת בעשרות אחוזים בשנה, ובצד השני מדד שמראה שהמחיר ליחידת שימוש דווקא מתכווץ. אם ההוצאה על טוקנים אכן מאבדת גובה בזמן שההשקעה בתשתית מזנקת, נפער פער מדאיג בין ההון ששוקע בקרקע לבין ההכנסה שאמורה לזרום ממנו. השאלה אם הסכומים האסטרונומיים יניבו רווח חוזרת להטריד את מנהלי ההשקעות, כפי שביזפורטל כבר בחנה בכתבה שעסקה בשאלה האם הביקוש ל-AI מנופח מעבר לצורך האמיתי.
יש הקוראים את הירידה במדד באור חיובי דווקא. לפי היגיון הידוע בכלכלה כפרדוקס ג'בונס, ירידת מחיר הטוקן פותחת שימושים חדשים ומגדילה את היקף הצריכה הכולל, כך שהמחיר הנמוך יותר עשוי לתדלק ביקוש רחב יותר לתשתית הסקה. פרשנות נוספת גורסת שהלקוחות פשוט נעשים בררנים יותר לגבי מה שהם מוכנים לשלם עבורו, ושהשוק עובר מהשאלה אם הטכנולוגיה עובדת לשאלה אם עלותה כדאית.
ההיפוך במדד נופל על שוק מניות רגיש ממילא לחשיפה לבינה מלאכותית. בתי השקעות גדולים כבר מסמנים סיכון תיקון במניות ה-AI המשניות, גם כאשר הם שומרים על תחזית אופטימית לשוק הרחב. את המתח הזה בין זהירות לגבי מניות טכנולוגיה מסוימות לבין ראלי כללי סיקרה ביזפורטל בניתוח שכותרתו מניות ה-AI בסכנת נפילה - ועדיין ה-S&P יעלה. יצרניות השבבים וספקיות הענן, שמניותיהן נשענות במידה רבה על המשך פריחת הביקוש, נמצאות במוקד הרגישות למגמה שהמדד חושף.
עבור המשקיע, ההודעה החשובה טמונה בעצם ההסתמכות על מדד יחיד. כשאחד האותות המהימנים ביותר לביקוש אמיתי מתחיל להצביע דרומה, גם אם ההסבר מורכב ומרובה פנים, קשה להתעלם מהאזהרה. הוצאת ההון על תשתיות ממשיכה לטפס בתלילות, בעוד המחיר שהשוק מוכן לשלם על התוצר מתחיל להשתטח. המרווח בין שני הקווים האלה יקבע במידה רבה אם גל ההשקעות הנוכחי יתברר כבסיס לעידן צמיחה חדש או כהתחייבות יקרה שמחכה להחזר שמתמהמה.
