צללית של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. קרדיט: רשתות חברתיות
צללית של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. קרדיט: רשתות חברתיות

אלטמן מציע לממשל האמריקאי 5% מ-OpenAI

לפי דיווח בפייננשל טיימס, מנכ"ל אופן איי מקדם מודל שבו הממשל יחזיק נתח בחברות המובילות בבינה מלאכותית, כולל אנטרופיק, אלפאבית ומטא. בשווי של טריליון דולר, 5% שקולים ל-50 מיליארד דולר
מנדי הניג |
נושאים בכתבה סם אלטמן OpenAI

חברת Open AI, מפתחת ChatGPT, מנהלת שיחות ראשוניות עם הממשל האמריקאי על אפשרות להעניק לממשלת ארה"ב נתח של 5% ממניות החברה, כך לפי דיווח ב"פייננשל טיימס". מאחורי ההצעה עומד, לפי הדיווח, המנכ"ל סם אלטמן, שמנסה לקדם מודל רחב יותר שבו הציבור האמריקאי ייהנה מחלק מהערך הכלכלי שמייצרת מהפכת הבינה המלאכותית.

לפי הדיווח, אלטמן ובכירים נוספים ב-Open AI העלו רעיון שלפיו הממשל האמריקאי יחזיק נתח של כ-5% לא רק ב-Open AI, אלא גם בחברות AI מובילות נוספות בארה"ב. בין החברות שהוזכרו נמצאות אנתרופיק, אלפאבית ומטא. בשלב זה לא ברור אם החברות האחרות יסכימו למהלך כזה, באיזה מבנה הוא יתבצע, והאם מדובר בהקצאת מניות, אופציות, קרן ממשלתית או הסדר רגולטורי רחב יותר.

המספר 5% נשמע קטן, אבל במקרה של חברות AI הוא עשוי להיות משמעותי מאוד. אם חברה כמו Open AI תונפק בעתיד לפי שווי של טריליון דולר, נתח של 5% יהיה שווה כ-50 מיליארד דולר. גם בתרחישים נמוכים יותר, מדובר באחזקה שיכולה להפוך לנכס פיננסי גדול עבור הממשל האמריקאי, במיוחד אם הביקוש למודלים, שירותי ענן, שבבים ומרכזי נתונים ימשיך לגדול.

הרעיון שמציג אלטמן מבוסס על טענה פשוטה: אם הבינה המלאכותית תייצר ערך אדיר למספר מצומצם יחסית של חברות, משקיעים ועובדים, גם הציבור הרחב צריך ליהנות מחלק מהאפסייד. השאלה המרכזית היא כיצד הציבור ייהנה מכך בפועל האם דרך קרן עושר ממשלתית, השקעות בתשתיות, הכשרות מקצועיות לעובדים, חלוקה ישירה לאזרחים או שימוש בהכנסות לצרכים תקציביים אחרים.

ההצעה מגיעה בתקופה שבה ממשל טראמפ מגביר את המעורבות שלו בענף הבינה המלאכותית. הממשל רואה בתחום לא רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא גם נכס אסטרטגי וסיכון ביטחוני. חברות AI מובילות מחזיקות כיום במודלים מתקדמים, כוח מחשוב, תשתיות ענן ומידע בהיקפים עצומים, ולכן בוושינגטון בוחנים כיצד להדק את הפיקוח עליהן ובמקביל כיצד לקחת חלק ישיר בערך שהן מייצרות.


עד לפני כמה שנים התחרות בתחום נתפסה בעיקר כמאבק עסקי בין חברות טכנולוגיה: מי תפתח מודל חזק יותר, מי תגייס יותר משתמשים, מי תשיג יותר שבבים של אנבידיה, ומי תוכל לרכוש יותר כוח מחשוב ממיקרוסופט, אמזון או אלפאבית. כעת נוסף למרוץ הזה גם ממד מדינתי. הבינה המלאכותית הפכה לתשתית שמעסיקה ממשלות, בנקים מרכזיים, מערכות ביטחון ושוקי עבודה.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החשש מהשפעת AI על תעסוקה. חברות רבות מטמיעות כלים מבוססי בינה מלאכותית בתחומים שבעבר נשענו בעיקר על עובדים אנושיים — שירות לקוחות, כתיבת קוד, ניתוח מסמכים, שיווק, מחקר ותפעול. במקרים מסוימים מדובר בשיפור פריון, ובמקרים אחרים בתחליף ישיר למשרות. במקביל, מניות של חברות שבבים ותשתיות מחשוב נהנו מעליות חדות בשנים האחרונות, בעוד חלקים אחרים בכלכלה לא בהכרח נהנו באותה מידה מהשינוי.


מכאן נובע הרעיון של השתתפות ממשלתית ברווחים. טראמפ עצמו הביע בעבר עניין בכך שהממשל יחזיק מניות בחברות AI מובילות, בין היתר באמצעות קרן עושר ממשלתית שתאפשר להעביר חלק מהתועלת הפיננסית לציבור. לפי הדיווח, אלטמן העלה את הרעיון מול הממשל כבר ב-2025.


ועדיין, להצעה יש לא מעט סימני שאלה. אם ממשלת ארה"ב תקבל 5% מ-Open AI, האם היא תקבל גם זכויות הצבעה? האם תהיה לה השפעה על ניהול החברה, על הפצת המודלים, על שיתופי פעולה בינלאומיים או על מדיניות הבטיחות? ואם מדובר בחברות ציבוריות כמו אלפאבית ומטא, האם הממשלה תרכוש מניות בשוק, תקבל אופציות, או תקבל נתח כחלק מהסדר רחב יותר מול הענף?


יש כאן גם עניין של תקדים. מאז חזר טראמפ לבית הלבן, הממשל הגביר את המעורבות שלו בחברות שנחשבות אסטרטגיות, בין היתר בתחומי שבבים, מינרלים קריטיים ותשתיות. לפי הדיווחים, הממשל אף התחייב לקחת נתח של עד 10% באינטל. אלא שבמקרה של Open AI ואנתרופיק מדובר בסוג אחר של נכס: לא מפעל ייצור או שרשרת אספקה תעשייתית, אלא חברות שמפתחות מודלים שעשויים להשפיע על כלכלה, ביטחון, חינוך ושוק העבודה.


מבחינת Open AI, הרעיון מגיע בשלב רגיש. החברה עדיין פרטית, אך סביב הענף מתרבים הדיבורים על הנפקות עתידיות בהיקפים גדולים. לפי הערכות בשוק, חברות כמו Open AI ואנתרופיק עשויות להגיע בעתיד לשווי של מאות מיליארדי דולרים ואף יותר, אם קצב האימוץ וההכנסות ימשיך לעלות. בתרחיש כזה, נתח ממשלתי מוקדם יכול להפוך לנכס משמעותי.


מנגד, החזקה ממשלתית עלולה גם להרתיע משקיעים. משקיעי הון סיכון רגילים להתמודד עם סיכון עסקי וטכנולוגי, אך פחות רגילים לכך שהמדינה תהיה שותפה בעלת אינטרסים שאינם מסחריים בלבד. בחברות ציבוריות כמו מטא ואלפאבית, השוק יצטרך להכריע אם נתח ממשלתי כזה הוא סימן לתמיכה אסטרטגית או סימן להתערבות רגולטורית שעלולה להשפיע על חופש הפעולה והרווחיות.


בשלב זה מדובר בדיונים ראשוניים בלבד, ואין ודאות שהמהלך אכן יבשיל. עם זאת, עצם העובדה שרעיון כזה עולה סביב Open AI, ולא רק סביב יצרניות שבבים או חברות ביטחוניות, מלמדת עד כמה השתנה היחס לבינה מלאכותית. בארה"ב כבר לא רואים בתחום רק תעשייה טכנולוגית צומחת, אלא תשתית כלכלית ואסטרטגית שהמדינה רוצה להיות חלק ממנה  לא רק כמפקחת, אלא גם כבעלת עניין.