חיכו 13 שנה לבנות ברחובות - מה קבעה ועדת הערר?

שתי בעלות מקרקעין ברחוב סירני ברחובות, בלהה לבריק ושרה צחי, ניסו לקדם בנייה רוויה בשטח שלהן כבר מ-2009. הן רצו להחליף שתי קומות ישנות בבניין שכולל מרתף, קומת קרקע וארבע קומות נוספות, ולהוסיף 13 דירות חדשות לצד ארבע הקיימות. אלא שהמסלול שלהן התנקז שוב ושוב לאותה תשובה: תחכו לתכנון כולל.

כבר ב-2013 דחתה הוועדה המחוזית תוכנית קודמת שלהן, בנימוק שעדיף לשנות את אופי האזור במסגרת תכנון כולל ולא ב"תכנון נקודתי שהינו בבחינת טלאי על טלאי". ראש עיריית רחובות דאז, רחמים מלול, אפילו כתב אז מכתב מחאה ליו"ר הוועדה המחוזית, ובו טען שרחוב סירני, שרוחב זכות הדרך (הרוחב הכולל שמוקצה לכביש, כולל המדרכות, השבילים, אי התנועה, השטחים הירוקים בצדי הדרך וכל מה שבין קווי הבניין משני צדי הרחוב) בו 25 מטר, מתאים בדיוק לבנייה רוויה. "התכנון האורבני הנכון עבור רחוב מסוג זה הינו בינוי רווי ולא בניה צמודת קרקע, וכמובן שבינוי זה ראוי שיתקיים משני צידי הרחוב", כתב אז מלול. הדיון החוזר שהוא ביקש, כך לפי הערר, מעולם לא התקיים.

השנים חלפו, ובינתיים כבר קמו בסביבת המקרקעין בניינים בני ארבע, שש ואפילו 11 קומות. ב-2023 גם אימצה העירייה עצמה מדיניות תכנונית חדשה שמסמנת את ציר סירני לבנייה של עד תשע קומות. אבל כשהתוכנית החדשה הגיעה לדיון בוועדה המקומית באוקטובר 2025, שוב נשמעה אותה המנגינה. מהנדסת הוועדה כתבה בחוות דעתה שקיימת "סבירות לתכנון מתחמי" ושהיא ממליצה לדחות את הבקשה. הוועדה המקומית אימצה את העמדה וסירבה להפקיד את התוכנית - זאת בזמן שהיא מכינה, לדבריה, תוכנית מתאר כוללנית חדשה לעיר, שהותנעה רק בחודש הקודם.

התוצאה: העוררות פנו לוועדת הערר המחוזית מרכז, בראשות עו"ד יוני שורץ, וטענו שההמתנה לתכנון כולל שעדיין לא הוגש ולא הופקד נהפכת לעינוי דין. הן ציינו שבאותו אזור ובנסיבות דומות אישרה הוועדה המקומית עצמה, בהחלטה מנובמבר 2025, להפקיד תוכנית להקמת בניין בן חמש קומות ו-27 דירות במגרש סמוך - מה שלטענתן חושף כפל מדיניות.

התכנון הכוללני של רחובות עדיין בחיתוליו

ועדת הערר קיבלה את הערר, ובאופן מוחלט. בהחלטה שניתנה ביוני 2026 היא קבעה שאמנם קיימת עדיפות עקרונית לתכנון כוללני על פני תכנון נקודתי, אבל זו "העדפה מוצדקת, אך לא בחזות הכל", כפי שנקבע כבר בהלכת הרמלין של בית המשפט העליון. הוועדה הדגישה שהתכנון הכוללני של רחובות עדיין בחיתוליו: הוא עדיין לא הוגש, עדיין לא הופקד, וגם לפי לוח הזמנים האופטימי של הוועדה המקומית עצמה, מסמכי התוכנית לא צפויים להיות מוגשים לפני אפריל 2027. כלומר העוררות, שכבר ב-2013 התבקשו להמתין, נדרשות כעת להמתין שנים נוספות לתוכנית שעודנה בגדר רעיון.

חברי הוועדה גם לא קיבלו את הטענה שעצם קיומו של תכנון כוללני עתידי מספיק כדי לדחות תוכנית פרטנית. לדבריהם, נימוק שכזה תקף רק כשמדובר בתכנון "מגובש, נהיר וקונקרטי", ולא ברעיון ראשוני. לגבי חוות הדעת של מהנדסת הוועדה שעליה נשען הסירוב, קבעה הוועדה שהיא לוקה בחסר: היא לא הסבירה כיצד התוכנית המבוקשת עלולה לפגוע דווקא בתכנון המתחמי העתידי, ולכן אינה יכולה לשמש "מחסום" עצמאי. הוועדה אף ציטטה מחוות הדעת עצמה, שקבעה במפורש כי "לתוספת יח"ד המבוקשת, לא נדרשת תוספת מבני ציבור", כך שגם החשש מעומס על תשתיות ציבוריות לא באמת עמד במבחן.

ועדת הערר ביטלה את החלטת הוועדה המקומית והורתה לה לדון מחדש בתוכנית בתוך 45 יום ולהפקידה, כשבידיה עדיין הסמכות לקבוע תנאים להפקדה לפי סעיף 86 לחוק. עם זאת, הבהירה הוועדה שאין בכך קביעה סופית לגבי התוכנית לגופה. היא עדיין תעבור את מסלול ההתנגדויות הרגיל. בשולי ההחלטה, הוועדה גם בירכה על עצם קידום התוכנית הכוללנית לעיר, אך הזהירה מכך שהליך תכנון כוללני שנמצא רק בתחילת דרכו "אינו יכול להצדיק, כשלעצמו, יצירת קיפאון תכנוני גורף". ההחלטה התקבלה פה אחד, וכל צד יישא בהוצאותיו.