מחיר יעד של 60 דולר לנפט: סיטי מעריכה שהפרמיה הביטחונית נמחקת

מחירי הנפט ממשיכים לאבד את פרמיית הסיכון של המלחמה. בסיטי מעריכים כי מחיר הברנט עשוי לרדת ל-60-65 דולר לחבית עד סוף השנה, על רקע חזרה הדרגתית של תנועת המכליות במצר הורמוז, היחלשות השוק הפיזי והיעדר ביקוש חזק מצד סין.

הברנט נסחר סביב 72 דולר לחבית, אחרי ירידה חדה ברבעון השני, שבה נמחקו העליות שנרשמו בזמן המלחמה בין ארה"ב לאיראן. לפי סיטי, השוק חוזר להתמקד בנתונים הבסיסיים: היצע, ביקוש, מלאים, תנועת מכליות ורמת הסיכון בפועל. כשהתנועה בהורמוז מתייצבת, היקף החביות הזמינות לבתי הזיקוק גדל, והצורך לשלם פרמיה על חשש משיבושים יורד.

מצר הורמוז הוא אחד המעברים החשובים ביותר בשוק האנרגיה העולמי, משום שדרכו עוברת תנועת נפט וגז משמעותית מהמפרץ הפרסי לשווקים בעולם. בתקופת המלחמה המצר היה תחת חסימות ושיבושים, מה שהקפיץ את החשש ממחסור זמני והעלה מחירים. כעת, עם מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהרן והחזרה של נתיבי השיט לפעילות סדירה יותר, הסוחרים מתמחרים סביבה רגועה יותר.

בסיטי ממליצים למכור נפט ככל שיהיו עליות במהלך הקיץ - לנצל כל קפיצה במחיר לצמצום חשיפה. ההערכה היא שהשבועות הקרובים עדיין יהיו תנודתיים, בגלל התאמות בביטוח, לוגיסטיקה, מסלולי הפלגה וחזרה הדרגתית של מפעילים מסחריים. אבל הכיוון הכללי, לפי הבנק, הוא ירידה במחירים.

סיטי אינה לבד. גם בגולדמן זאקס מעריכים כי שוק הנפט עשוי לחזור לעודף היצע ככל שהשפעת המלחמה תתפוגג ותנועת המכליות בהורמוז תתאושש. מורגן סטנלי כבר חתך את תחזיות המחיר שלו בשבועות האחרונים, על רקע סיכון לעודף חביות בשוק.

החולשה מסין היא חלק מרכזי בסיפור. קונים סינים, ובעיקר בתי זיקוק עצמאיים, עדיין אינם ממהרים לחזור לרכישות בהיקף גבוה. כאשר צרכן נפט גדול כמו סין יושב על הגדר, קשה לשוק להחזיק מחיר גבוה לאורך זמן, במיוחד אם במקביל ההיצע חוזר לזרום.

המשמעות היא שמחיר הנפט כבר פחות מושפע מהכותרות הביטחוניות ויותר מהשאלה אם הביקוש העולמי מסוגל לספוג את החביות שחוזרות לשוק. ירידה ל-60 דולר לחבית תקל על מדדי האינפלציה, תוריד עלויות אנרגיה לצרכנים ולחברות, ותפגע בהכנסות של יצרניות הנפט. עבור חברות תעופה, תעשייה ותחבורה, זה עשוי להיות גורם חיובי. עבור מדינות ועסקים שנשענים על נפט יקר, זו כבר בעיה אחרת.