השקעתי בקרן עוקבת מדד על תשתיות ישראל. מה בעצם קניתי?

בשנים האחרונות הפכו התשתיות לאחת התמות הבולטות בשוק ההון המקומי. השקעה בתשתיות נשמעת לכאורה כמו קטגוריה ברורה: כבישים, חשמל, אנרגיה, תקשורת, מים, נמלים, תחבורה ופרויקטים לאומיים. בפועל, כאשר בוחנים קרנות שעוקבות אחר “מדדי תשתיות”, מתברר כי מאחורי אותה כותרת מסתתרים מדדים שונים מאוד זה מזה. ההבדל אינו סמנטי בלבד. הוא קובע אילו חברות ייכנסו למדד, מה תהיה החשיפה לאנרגיה מתחדשת מול גז ונפט, כמה משקל יקבלו חברות תקשורת, האם ייכללו חברות בנייה וקבלנות, ומה תהיה רמת הריכוזיות או הפיזור של ההשקעה.

שני מדדים מרכזיים שממחישים זאת הם מדד ת"א תשתיות של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שאחריו עוקבת קרן הסל של הראל, ומדד אינדקס תשתיות לאומיות ישראל, של חברת המדדים אינדקס, שאחריו עוקבת בין היתר הקרן המחקה של מגדל. שניהם נושאים את המילה “תשתיות”, שניהם מתמקדים בשוק הישראלי, ושניהם מעניקים חשיפה לחברות שנהנות ממגמות ארוכות טווח של השקעה בתשתיות. אך הם אינם אותו מדד, אינם נבנים באותה שיטה, ואינם בהכרח מייצרים את אותה חשיפה למשקיע.

מדד ת"א תשתיות הוא מדד בורסאי רשמי. המדד כולל מניות של חברות בתחום התשתיות, על בסיס רשימה שמרכיבה יחידת המחקר של הבורסה, מתוך חברות ציבוריות שנכללות במדד ת"א־125 ובמדד ת"א־SME60, ואשר מרכיב הפעילות שלהן בתחום התשתיות הוא מהותי. כלומר, נקודת המוצא של המדד היא קודם כול חברות שכבר עומדות בתנאי סף של מדדי הבורסה המרכזיים, ומתוכן נבחרות החברות שרלוונטיות לעולם התשתיות. המדד מחושב כמדד השקעה מסוג תשואה כוללת ברוטו, ומתעדכן אחת לשנה.

הרכב מדד ת"א תשתיות רחב יחסית (מעל 40 חברות), ונשען על חברות תשתיות שנמצאות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60. בין החברות הבולטות במדד ניתן למצוא חברות אנרגיה מתחדשת וחשמל כמו אנלייט, דוראל, אנרג'יקס, אורמת ו־OPC; חברות תשתית ובנייה כמו שפיר; חברות תקשורת כמו בזק; וכן חברות נוספות כמו דלק קבוצה ואל על.

לעומת זאת, מדד אינדקס תשתיות לאומיות ישראל נערך על ידי חברת אינדקס, ולא על ידי הבורסה. לפי תיאור המדד, הוא כולל מניות של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה בישראל ופועלות בתחום התשתיות הלאומיות בישראל, כהגדרתן בחוק התכנון והבנייה. ההגדרה הזו מובילה למדד שמנסה ללכוד לא רק תשתיות במובן הצר של אנרגיה או בינוי, אלא סל רחב יותר של חברות שהפעילות שלהן נוגעת לתשתיות לאומיות.

ברשימת החברות שמופיעות במדד אינדקס תשתיות לאומיות ישראל ניתן למצוא שילוב רחב של תחומים: אנלייט, אנרג'יקס, דוראל, נופר ו־OPC מתחום האנרגיה והחשמל; שפיר הנדסה, דניה סיבוס, אשטרום, אורון וקבוצת אקרשטיין מתחומי הבנייה, ההנדסה והתשתיות; בזק, פרטנר וסלקום מתחום התקשורת; פז, בזן, דלק קבוצה, תמר פטרוליום ונפטא מתחומי האנרגיה המסורתית; וכן חברות החזקה ותשתיות כמו ורידיס, ג'נריישן קפיטל, קיסטון ורימון. המשמעות היא שמדד אינדקס עשוי להעניק חשיפה מפוזרת יותר בין תשתיות פיזיות, אנרגיה, תקשורת, הנדסה ותשתיות סביבתיות.

אז איך אני יודע כמשקיע עצמאי מה זה "קרן שעוקבת אחרי תשתיות ישראל"?

חשוב ראשית, לצאת מהכותרת, ולראות האם יש מדד אחד או כמה חברות מדדים שבנו מדד בשם הזה, איך מוגדרות חברות "תשתית" ומהי המתודולוגיה של כל אחד. בהתאם, עד כמה החשיפה מפוזרת וכמה חברות בפועל אתם קונים.

בנוסף, כדאי להבין לאילו סקטורים אתם חשופים. שני המדדים כוללים חברות אנרגיה מתחדשת וחברות חשמל, ולכן שניהם רגישים לריבית, לעלות מימון, לתמחור פרויקטים ארוכי טווח ולסנטימנט כלפי אנרגיה ירוקה. אך מדד אינדקס כולל באופן בולט גם תקשורת, זיקוק, הנדסה, קבלנות וחברות החזקה תשתיתיות.

• קבוצת אורון תקים שני מחלפים ונתיבי תחבורה ציבורית בהיקף של כ-545 מיליון שקל
• בישראל נערכים לחיפושי גז ומקדמים דרך חדשה לאירופה

נזכיר גם שקרן הסל של הראל שעוקבת אחר מדד ת"א תשתיות היא צעירה יחסית וקטנה. לעומת זאת הקרן המחקה של מגדל, שעוקבת אחרי המדד של אינדקס, היא קרן ותיקה וגדולה בהרבה, כלומר המוצר עצמו גדול וסחיר יותר מבחינת היקף נכסים.

בשורה התחתונה, לפני שבוחרים קרן לפי הכותרת, כדאי לפתוח את המדד. לא די לראות את המילה “תשתיות” בשם הקרן. צריך לבדוק מי עורך את המדד, מה תנאי הכניסה, אילו חברות מובילות את המשקל, האם הקרן מחקה את המדד באופן מלא, מה דמי הניהול ומה היקף הנכסים. רק כך ניתן להבין אם מדובר בחשיפה רחבה לתשתיות ישראל, בחשיפה ממוקדת יותר לאנרגיה ותשתיות חשמל, או במוצר שנראה דומה בשם אך שונה מאוד בהרכב.