עדכון: הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל לתקרה של 200 אלף שקל

אחת מהטבות המס הבולטות ביותר בשוק החיסכון הישראלי נמצאת כעת על הכוונת של משרד האוצר. ועדת הארביטראז', שהוקמה כדי לבחון את פערי המס בין מוצרי חיסכון והשקעה שונים, צפויה להמליץ על צמצום הפטור הגורף ממס רווחי הון שניתן כיום לחוסכים בקופת גמל להשקעה, כאשר הם בוחרים למשוך את הכסף כקצבה לאחר גיל 60. כמו כן, גם ההטבות במסגרת סעיף 190 עשויות להיפגע - גם שם, יש הטבות גדולות בגיל 60 והטענות של הוועדה שאין מקום להטבות בגילאים כאלו, אלא רק בגילאים מאוחרים יותר. 

הוועדה צפויה להציע במקביל רפורמה רחבה יותר: מס אחיד של 25% על רווחים ריאליים, הקמת “חשבון השקעה” מרכזי, אפשרות למעבר בין מוצרים ומנהלים בלי אירוע מס עד לתקרה שתיקבע, והגדלת תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה.

עדכון: הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל לתקרה כוללת של 200 אלף שקל לכל חוסך. כיום ניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה עד כ-83 אלף שקל בשנה, והתקרה מתחדשת מדי שנה. מי שמחזיק את הכסף עד גיל 60 ומושך אותו כקצבה יכול ליהנות מפטור ממס רווחי הון, שעומד בדרך כלל על 25%. המשמעות היא שחוסכים בעלי יכולת הפקדה גבוהה יכלו לצבור לאורך שנים סכומים גדולים עם הטבת מס משמעותית. המתווה החדש משנה את זה: במקום הטבה עמוקה למי שמפקידים סכומים גבוהים בקופה אחת, האוצר מבקש לפזר את ההטבה בין כמה אפיקי חיסכון לרבות פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות, אבל להגביל אותה לתקרה כוללת.

הרפורמה צפויה לאחד תחת פלטפורמה אחת קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. בתוך החשבון החוסך יוכל לעבור בין מוצרים ומסלולים תוך דחיית מס, כלומר בלי תשלום מיידי בכל מעבר פנימי. המס ישולם רק בעת משיכת הכסף או יציאה מהחשבון. המהלך צפוי לפגוע בעיקר בחוסכים שהשתמשו בגמל להשקעה כמוצר חיסכון ארוך טווח עם תכנון מס. מנגד, הוא עשוי לחזק קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון, שיקבלו תנאי מס דומים יותר במסגרת החשבון החדש.

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בהמלצות ולא בחקיקה מחייבת. כדי שהשינויים ייכנסו לתוקף, יהיה צורך בפרסום מסודר של ההמלצות, בקידום חקיקה ובקביעת הוראות מעבר. אלא שכבר כעת ברור שהשינוי האפשרי נוגע לאחת מנקודות המשיכה המרכזיות של קופת הגמל להשקעה - האפשרות לחסוך לאורך שנים, ובגיל 60 להמיר את הכסף לקצבה פטורה ממס.

כיום, קופת גמל להשקעה מאפשרת לחוסך למשוך את כספו בכל עת. במשיכה הונית, כלומר בסכום חד־פעמי, משולם מס של עד 25% על הרווח הריאלי שנצבר. מנגד, מי שהגיע לגיל 60 ובוחר להעביר את הכספים לקופה משלמת קצבה, יכול לקבל מהם קצבה חודשית פטורה ממס. הפטור חל על הרווחים שנצברו בקופה, וגם הקצבה עצמה פטורה ממס הכנסה.

זו הטבה משמעותית, שיכולה להצטבר לעשרות אלפי שקלים רבים ואף ליותר לאורך תקופת חיסכון ארוכה. היא גם הפכה את קופת הגמל להשקעה למוצר פופולרי עבור מי שמחפש שילוב בין נזילות מלאה לפני הפרישה לבין אפשרות לקבלת הטבת מס בעתיד. באופן דומה ההטבות בסעיף 190 מאפשרים פטור ממס של עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. 

גיל 60 אינו בהכרח גיל פרישה

כיום, חוסך יכול לקבל את ההטבה בלי קשר להכנסתו, להיקף נכסיו, למעמדו התעסוקתי או לשאלה אם הוא עדיין עובד. מבחינת החוק, די בכך שהגיע לגיל 60 ובחר למשוך את הכסף במסלול קצבתי.

אלא שגיל 60 אינו בהכרח גיל פרישה. גיל הפרישה לגברים בישראל הוא 67, ואצל נשים הוא נע כיום בין 60 ל-65, לפי שנת הלידה, במסגרת מתווה העלאה הדרגתי. בפועל, רוב בני 60 ממשיכים לעבוד, לנהל עסקים, להשקיע וליהנות מהכנסות שוטפות. למעשה, יש מגמה עולים לדחות את גיל הפרישה וזה יגיע גם אצלנו, ולכן הוועדה סבורה שיש לאחר את ההטבות ולא להקדים אותם לגילאי 60.  

• דירוג קופות הגמל להשקעה - מה עשתה הקופה שלכם ביולי?
• דירוג קרנות ההשתלמות - מה עשתה קרן ההשתלמות שלך ביולי?

הטענה העקרונית של האוצר היא שהטבת מס שנועדה במקור לעודד חיסכון ארוך טווח והמרת הון לקצבה, עשויה לשמש בפועל גם חוסכים מבוססים שאינם זקוקים עדיין להכנסה פנסיונית נוספת. אין כיום מבחן הכנסה, אין תקרת צבירה לצורך קבלת הפטור, ואין הבחנה בין מי שהקצבה נחוצה לו למחיה לבין מי שמשתמש במוצר בעיקר כאפיק השקעה הנהנה ממסלול מיסוי מועדף.

ההיגיון המקורי מאחורי ההטבה נותר מובן: המדינה רוצה לעודד אנשים לחסוך לעתיד ולהפוך כסף שנצבר בחיסכון הוני להכנסה חודשית. זהו יעד נכון, במיוחד במדינה שבה רבים מגיעים לגיל פרישה עם קצבה שאינה מספיקה לשמירה על רמת החיים. אלא שהשאלה היא אם פטור מלא מגיל 60, ללא תנאים נוספים, הוא הדרך המדויקת ביותר להשיג את היעד הזה. חוץ מזה, כדאי להזכיר שהחיסכון הפנסיוני בארץ הוא מהגדולים בעולם. 

קופת הגמל להשקעה נפתחה לציבור ב-2016 כמכשיר חיסכון נזיל. ההפקדה אליה אינה מעניקה הטבת מס מיידית, בניגוד להפקדות לפנסיה, אך היא מאפשרת דחיית מס לאורך תקופת ההשקעה והטבה משמעותית למי שבוחר בקצבה לאחר גיל 60. תקרת ההפקדה השנתית עומדת כיום על 83,641 שקל לכל חוסך.

עשרות אלפי שקלים על הכף - ולעיתים הרבה יותר

הפגיעה האפשרית בחוסכים תלויה בגודל הצבירה, במשך החיסכון ובתשואה שנצברה. ככל שהחיסכון ותיק יותר והרווחים בו גבוהים יותר, כך גם שווי הפטור עשוי לגדול.

נניח, למשל, שחוסך בן 60 צבר בקופת גמל להשקעה 500 אלף שקל, כאשר 150 אלף שקל מתוכם הם רווחים. אם כל הרווח ייחשב רווח ריאלי לצורכי מס, משיכה הונית עשויה להוביל לחבות מס של עד 37.5 אלף שקל. אם אותו חוסך יבחר כיום להעביר את הכסף למסלול קצבתי, הוא יכול ליהנות מפטור על הרווחים הללו.

• הטבות המס: זיכוי, ניכוי, תקרות ומי באמת מנצל אותן
• אמריקה יוצאת לפנסיה: 63% מבני 55 ומעלה לא עובדים; איך זה קשור לוול סטריט?

בתרחיש אחר, חוסך שצבר מיליון שקל, מתוכם 350 אלף שקל רווחים ריאליים, עשוי ליהנות מהטבה ששווייה עד 87.5 אלף שקל. אצל משפחות שחסכו לאורך שנים עבור בני זוג, ילדים או קרובי משפחה נוספים, ובמיוחד כאשר ההפקדות בוצעו עד לתקרה השנתית, מדובר כבר בחיסכון מס מצטבר גבוה בהרבה.

המספרים האלה הם דוגמאות בלבד. בפועל, המס מחושב על הרווח הריאלי, לאחר התחשבות בעליית המדד, ולכן חבות המס יכולה להיות נמוכה יותר. עם זאת, הדוגמאות ממחישות מדוע השינוי אינו טכני בלבד: עבור חוסכים שבנו תוכנית פיננסית על בסיס הפטור הקיים, מדובר בשינוי בעל משמעות ממשית.

החשש המרכזי הוא מאופן התחולה. אם המדינה תבחר להחיל את הכללים החדשים גם על כספים שכבר הופקדו ונצברו לאורך שנים, חוסכים עלולים לטעון בצדק שכללי המשחק השתנו לאחר שקיבלו החלטות השקעה. מהלך מתון והוגן יותר יהיה להגן על צבירה קיימת, או לכל הפחות לקבוע תקופת מעבר ארוכה, כך שהשינוי יחול בעיקר על הפקדות חדשות.

הבחירה הזו תהיה חשובה לא רק לציבור החוסכים, אלא גם לאמון במערכת. חיסכון ארוך טווח נשען על ודאות. כאשר המדינה מעניקה הטבת מס כדי לעודד התנהגות מסוימת, ואז משנה את תנאיה לאחר שהכסף כבר הופקד, היא עלולה לפגוע בנכונות של הציבור להסתמך בעתיד על תמריצי מס חדשים. (להרחבה: קרן השתלמות: החיסכון הפטור ממס שרוב הציבור מפספס)

להרחבה: כך מעבירים חיסכון לדור הבא עם פחות מס

הרפורמה הרחבה יכולה דווקא לשפר את התחרות

לצד הפגיעה האפשרית בפטור, חלק מהמלצות הוועדה עשויות לשפר את שוק החיסכון וההשקעות. כיום קיימים בישראל מוצרים רבים שמבצעים בפועל תפקידים דומים - קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות ותיקי השקעות - אך כל אחד מהם כפוף לכללי מס, ניהול וניוד שונים.

הוועדה צפויה להציע מס אחיד של 25% על רווחים ריאליים במכשירי החיסכון וההשקעה לטווח קצר ובינוני. המטרה היא לצמצם את הפערים בין המוצרים ולהפוך את ההשוואה ביניהם לפשוטה יותר.

המלצה משמעותית נוספת היא הקמת “חשבון השקעה” מרכזי, שיאפשר לרכז תחת מסגרת אחת את ההשקעות במוצרים שונים. המטרה היא לאפשר לחוסך לעבור בין מסלולים ובין גופים מנהלים בלי שהמעבר ייחשב אירוע מס, לפחות עד לתקרה שתיקבע בחוק. כיום כבר ניתן לעבור בין קופות גמל להשקעה שונות בלי לשלם מס בעת המעבר, אך הרחבת העיקרון למוצרים נוספים עשויה לשנות את מבנה השוק.

מהלך כזה עשוי להקל על חוסכים לעבור מגוף יקר לגוף זול יותר, להחליף מסלול השקעה או להתאים את רמת הסיכון שלהם לגיל ולצרכים המשתנים - בלי לחשוש שפעולה טכנית תיצור חבות מס מיידית. הוא גם עשוי להגביר את התחרות בין בתי ההשקעות, חברות הביטוח והבנקים.

הוועדה צפויה להמליץ גם על הגדלת תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה, שעומדת כיום על כ-83.6 אלף שקל בשנה. זהו צעד שיכול להיות חיובי עבור חוסכים, אך הוא גם מחדד את הוויכוח סביב הפטור: ככל שהתקרה גבוהה יותר והכספים יכולים להיצבר במשך שנים, כך גדל שווי הטבת המס הפוטנציאלית.

לא רק שאלת מס - אלא שאלת מדיניות

מבחינת המדינה, מדובר גם בשאלה תקציבית. ככל שהנכסים בקופות הגמל להשקעה גדלים, כך גדלה גם העלות העתידית של הפטור ממס. אין בשלב זה אומדן רשמי שפורסם לציבור לגבי היקף אובדן ההכנסות ממס, ולכן קשה לקבוע את העלות המדויקת. אולם ככל שחוסכים רבים יותר יבחרו בעתיד לקבל את הכסף כקצבה פטורה, ויותר כספים יצברו תשואות לאורך זמן, כך גם הוויתור על הכנסות ממס עשוי לגדול.

בסוף, זו לא רק שאלה של עוד מס. זו שאלה של סדר עדיפויות. הטבות מס צריכות לעודד התנהגות שהמדינה מכוונת אליה: חיסכון לגיל פרישה, יציבות פיננסית והגדלת קצבה לאנשים שבאמת זקוקים לה. פטור גורף מגיל 60 כבר פחות מתאים למציאות הזאת.