קאשבק, הנחות קבועות והטבות: טבלת נקודת האיזון ואיך מחשבים כמה זה באמת שווה

שלושה מנגנוני הטבה מככבים בכרטיסי האשראי בישראל, והם נראים דומים ומתנהגים אחרת לגמרי. הנחה קבועה מורידה את המחיר בקופה בפלח מוגדר של קניות, כסף חזרה מחזיר אחוז מכל הוצאה שנעשית בכרטיס, ונקודות צוברות מטבע פנימי ששוויו נקבע ברגע המימוש. ההשוואה בין שלושתם דורשת להפוך את כולם לשקלים בשנה, וזה חישוב שאפשר לעשות על מפית. אפשר לראות איך המוצר כולו עובד מההתחלה, ולהעמיד את הכרטיסים המרכזיים אחד מול השני.

הרוחב קובע יותר מהאחוז

דרים קארד של פוקס-ויזל אצל מקס גובה דמי חבר חד פעמיים של שישים ותשעה שקלים, ומחזיר חמישה עשר אחוזים מכל קנייה במותגי המועדון. חמישה עשר אחוזים הם פי חמישה עשר מהאחוז שמחזיר כרטיס קאשבק רגיל, והמספר הזה נשמע כמו הכרעה. הוא נכון בתנאי אחד, שהקנייה נעשתה באחד המותגים שברשימה.

משפחה שקונה בגדים בחמש מאות שקלים בחודש באותם מותגים מקבלת שבעים וחמישה שקלים בחודש, תשע מאות שקלים בשנה. אותה משפחה בכרטיס קאשבק שמחזיר שלושה רבעי אחוז על הוצאה שנתית של תשעים ושישה אלף שקלים מקבלת שבע מאות ועשרים שקלים. מי שקונה באותם מותגים באלף שקלים בשנה מקבל מהם מאה וחמישים שקלים בלבד, ואותו אחוז בדיוק הפך לעשירית מהסכום. ההבדל בין השניים יושב ברוחב הבסיס שעליו מחושב האחוז, ולא בגובה האחוז שמופיע בפרסומת.

הכיוון הזה מגיע לקיצוניות בכרטיס נטען. כרטיס מועדון חבר של ישראכרט מזכה בהנחה של עשרים עד שלושים אחוזים על טעינה בכרטיס הנטען, עד שלושת אלפים שקלים בחודש. טעינה של אלף שקלים בחודש בהנחה של עשרים וחמישה אחוזים שווה מאתיים וחמישים שקלים בחודש, שהם שלושת אלפים שקלים בשנה. כרטיס קאשבק שמחזיר שלושה רבעי אחוז יזדקק להוצאה שנתית של ארבע מאות אלף שקלים כדי להגיע לאותו סכום. אפשר לראות איך מועדונים בנויים ומי משלם על ההנחה הזו בסוף.

המחיר של ההנחה הגדולה הוא גמישות. טעינה מראש נועלת כסף אצל רשת אחת, מחייבת לקנות שם בפועל, ומחזירה אפס למי שהעדיף באותו חודש לקנות במקום אחר. כסף חזרה עובד בלי התחייבות מוקדמת ובלי לבחור רשת, ובתמורה הוא נותן אחוז נמוך בהרבה. כל אחד משני המנגנונים מתאים להתנהגות קנייה אחרת.

מודל שלישי משלם מראש ולא לאורך זמן. מועדון שופרסל נותן למצטרף חדש עד שש מאות שקלים בזיכויים, מאה שקלים בחודש במשך חצי שנה, בכפוף לשימוש של אלף שקלים בכרטיס בכל אחד מאותם חודשים. העלות השוטפת שם מתחילה בשנה השנייה ועומדת על 15.90 שקלים בחודש, דמי כרטיס ודמי חבר יחד, ובסך הכול 190.80 שקלים בשנה. מתנת ההצטרפות מכסה יותר משלוש שנים של החזקה, והיא ניתנת פעם אחת ואינה חוזרת.

מאיזו הוצאה חודשית הכרטיס מתחיל להשתלם

החישוב שמכריע כל כרטיס קאשבק קצר: דמי הכרטיס החודשיים מחולקים בשיעור ההחזר, והתוצאה היא ההוצאה החודשית שממנה מתחילים להרוויח. כרטיס שגובה 19.90 שקלים בחודש ומחזיר שלושה רבעי אחוז מתאזן בהוצאה של אלפיים שש מאות חמישים ושלושה שקלים בחודש. אותו כרטיס בשיעור אחוז מלא, כפי שנהוג בשנה הראשונה, מתאזן כבר באלף תשע מאות ותשעים שקלים. כרטיס שגובה 17.90 שקלים ומחזיר שלושה רבעי אחוז מתאזן באלפיים שלוש מאות שמונים ושבעה שקלים בחודש.

הטבלה מחלקת את דמי הכרטיס בשיעור ההחזר. כל שקל שמוציאים מעל הסכום שבטבלה הוא רווח נטו מההטבה, וכל שקל מתחתיו פירושו שדמי הכרטיס גבוהים מההחזר. הוצאות בקטגוריות מוחרגות, שבהן השיעור נמוך יותר, מזיזות את נקודת האיזון כלפי מעלה.

• חוב כרטיסי האשראי בארה"ב טיפס לשיא של 1.29 טריליון דולר
• אחרי שיא בספטמבר: ממוצע ההוצאה היומי בכרטיסי חיוב ירד מתחת ל-1.7 מיליארד שקל

שלושת המספרים האלה מסבירים למה כרטיס קאשבק בנוי למי שמרכז את הכול בכרטיס אחד. משק בית שמעביר בכרטיס את הקניות, הדלק והחשבונות עובר את הרף בלי מאמץ, ומשק בית שמפצל בין שלושה כרטיסים משלם דמי כרטיס שלוש פעמים ומחלק את אותו בסיס לשלושה חלקים. מדריך כמה עולה למשפחה בישראל לחיות בחודש מראה איזה חלק מההוצאה החודשית עובר בכלל דרך כרטיס אשראי.

ההשוואה מול אפיקים אחרים מציבה את המספרים בפרופורציה. שלושה רבעי אחוז החזר על הוצאה הם כרבע ממה שמניב פיקדון או קרן כספית בסביבת הריבית הנוכחית, כפי שמראה המדריך פיקדון, קרן כספית או מק״מ. כרטיס קאשבק אינו מוצר חיסכון אלא הנחה על צריכה. ההנחה שווה משהו למי שהיה מוציא את הכסף ממילא ואפס למי שקנה בגללו.

מנגנון חדש יחסית הופך את הצבירה לכסף להשקעה. הבנק הבינלאומי מאפשר ללקוחות צעירים להמיר את הקרדיט שנצבר בכרטיס לזיכוי בעו״ש ולהשקיע אותו בבורסה, עד 1,200 שקל בשנה. ההטבה מיועדת לבני 18 עד 30 ולחיילים במסלולי המסחר של הבנק, ובהשקה היא מחייבת לפחות שתי פעולות מסחר בחודש. עמלה של כחמישה שקלים לפעולה בנייר ישראלי מורידה מההחזר כ-120 שקל בשנה, ולכן השווי האמיתי תלוי בהיקף ההוצאה בכרטיס ובתדירות המסחר.

שלוש מלכודות שמכווצות את ההחזר

ההוצאות המוחרגות הן המלכודת הראשונה, והן מופיעות בכל תקנון. תשלומים למשרדים ממשלתיים, לביטוח לאומי, לחברת החשמל ולדואר מזכים במקס בק טוטאל בחצי אחוז במקום באחוז מלא, ומהשנה השנייה בכשליש אחוז במקום בשלושה רבעים. בקאשקאל פרו של כאל השיעור בקטגוריות האלה יורד ל-0.5% ול-0.6%, במקום לאחוז ולאחוז ורבע. בפליי קארד הקטגוריות המוחרגות מזכות בנקודה על כל עשרה שקלים במקום על כל חמישה. משק בית שמעביר חלק גדול מההוצאה שלו דרך קטגוריות כאלה מקבל בפועל מחצית ממה שהאחוז בכותרת הבטיח לו.

התקרה היא המלכודת השנייה, והיא נכנסת לפעולה דווקא אצל מי שמוציא הכי הרבה. תקרת החזר של ארבע מאות שקלים בחודש בקאשבק פלוס של ישראכרט מאפשרת ארבעת אלפים ושמונה מאות שקלים בשנה, קאשקאל פרו של כאל עוצר בארבע מאות וחמישים שקלים בחודש ובחמשת אלפים וארבע מאות בשנה, ותקרה של אלפיים נקודות בשנה קלנדרית במקס בק טוטאל עוצרת בפחות מחצי מזה. שלושה כרטיסים שמפרסמים שיעור דומה מגיעים לסכומים שונים לגמרי כשההוצאה השנתית מטפסת.

• מה הסיכוי לזכות בלוטו: גם ב-200 שקל בחודש, הפרס הראשון מגיע בממוצע אחת ל-20 אלף שנה
• הנחה ומתנה בקנייה מחו"ל: המכס עשוי לגבות מע"מ לפי המחיר המלא

סף המימוש הוא המלכודת השלישית והשקטה מכולן. יש כרטיס שמאפשר לממש מהשקל הראשון, יש כזה שדורש חמישים שקלים צבורים כדי להעביר אותם לגיפטקארד דיגיטלי, ויש כזה שדורש מאה נקודות. בכאל הצבירה שלא הומרה לשובר נמחקת אחת לשנה, ויתרה קטנה בכרטיס פעיל שורדת. צבירה שנתקעת מתחת לסף שווה אפס, וצבירה שפוקעת בתום תקופה שווה אפס גם היא. השאלה הראשונה שכדאי לשאול על כל הטבה היא מתי אפשר לגעת בכסף.

הנחה בעמלת המרת מטבע היא הטבה רביעית שקל לפספס, והיא לעתים הגדולה מכולן. עמלה של כשלושה אחוזים שיורדת לאחוז אחד שווה שני אחוזים על כל הוצאה בחו״ל ובאתרים זרים, שיעור גבוה פי כמה מכל קאשבק שקיים בשוק. משק בית שמוציא עשרת אלפים שקלים בשנה באתרים זרים חוסך מאתיים שקלים מההנחה הזו לבדה, ויש כרטיסים שמוותרים על העמלה לגמרי. שווה לבדוק גם לכמה זמן ניתנה ההנחה, מפני שבקאשקאל פרו היא תקפה בשנה הראשונה והעמלה עולה אחריה לשני אחוזים. אפשר לראות איך עובדת עמלת ההמרה ומתי היא נגבית פעמיים על אותה עסקה.

הטבה שמותנית בהתנהגות היא הסוג שהכי קשה לתמחר מראש. זיכוי רבעוני קבוע אצל רשת מסוימת שווה את מלוא הסכום למי שקונה שם ממילא, ושווה אפס למי שיצטרך להיזכר בו כל שלושה חודשים. הנחה שקשורה לחודש יום ההולדת דורשת לתכנן קנייה גדולה לתאריך אחד בשנה. התמחור הנכון מכפיל את שווי ההטבה בסיכוי הריאלי שתממשו אותה, ולא בסיכוי שאתם מבטיחים לעצמכם ברגע ההצטרפות.

ערך הנקודה הוא המספר שאיש אינו מפרסם

נקודה ששווה שקל אחד מייתרת את כל החישוב, וזו הסיבה שחלק מהחברות עברו למודל הזה. FlyAll של כאל, מקס בק טוטאל וקאשבק פלוס של ישראכרט מתמחרים כל נקודה בשקל, ולכן אפשר להעמיד אותם ישירות מול דמי הכרטיס ולראות מי מנצח. נקודת נוסע מתמיד עובדת אחרת לגמרי, ושוויה נקבע בשנייה שבה ממירים אותה לטיסה מסוימת.

החישוב לתמחור נקודת טיסה לוקח שתי דקות ומשנה החלטות. מצאו באתר המועדון כמה נקודות דורשת הטיסה שאתם באמת מתכננים, בדקו כמה עולה אותה טיסה בכסף, וחלקו את המחיר במספר הנקודות. התוצאה היא כמה שווה נקודה אחת עבורכם, והיא משתנה מיעד ליעד, מעונה לעונה ומכמות המושבים שהוקצו לתוכנית. מי שמדלג על החישוב הזה מחזיק מטבע שאינו יודע את שערו.

ההשוואה הישירה נראית כך. הוצאה של שמונת אלפים שקלים בחודש היא תשעים ושישה אלף שקלים בשנה, ובכרטיס שמחזיר שלושה רבעי אחוז היא מייצרת שבע מאות ועשרים שקלים. מול דמי כרטיס של כמאתיים וארבעים שקלים נשארים בחשבון כארבע מאות ושמונים שקלים, וזה מספר שאפשר לספור. אותה הוצאה בכרטיס תעופה בסיסי מייצרת תשעה עשר אלף ומאתיים נקודות, ומי שלא תמחר אותן אינו יודע אם הוא מחזיק שמונה מאות שקלים או אלפיים.

מה עושים עם המספרים

הבדיקה על משק בית אמיתי לוקחת עשר דקות ומחליפה כל השוואה מפורסמת. פתחו את הפירוט החודשי, סכמו את דמי הכרטיס ואת דמי החבר של כל הכרטיסים שבארנק, וסכמו מנגד את שקלי ההנחה וההחזר שקיבלתם בפועל באותו חודש. ההפרש בין שני הסכומים הוא מה שההטבות שוות לכם, והוא לרוב רחוק ממה שהצטייר בהצטרפות.

התוצאה מפתיעה חלק מהאנשים לרעה, וזו בדיוק הסיבה לעשות אותה. מי שמחזיק שלושה כרטיסי מועדון ומממש הטבות באחד מהם משלם על שלושה ומקבל בשווי של אחד. הוסיפו לחישוב את שיעור הצבירה בשנה השנייה, שנמוך ברבע מזה של השנה הראשונה כמעט בכל כרטיס קאשבק בשוק, וקבלו את התמונה שתלווה אתכם לאורך זמן.

הנוסחה שמסדרת את כל ההשוואה קצרה. קחו את ההוצאה השנתית שלכם בכרטיס, הכפילו אותה בשיעור הצבירה של השנה השנייה, גזרו אותה בתקרה אם חצית אותה, והחסירו את דמי הכרטיס ודמי החבר השנתיים. המספר שמתקבל הוא הרווח השנתי מהכרטיס, והוא היחיד שאפשר להעמיד מול כרטיס אחר. שני כרטיסים עוברים את החישוב הזה בחמש דקות, וההפרש ביניהם נמדד לרוב במאות שקלים בשנה.

מבצע ההצטרפות הוא המספר שמושך את העין והקטן מכולם לאורך זמן. פטור מדמי כרטיס לשנה שווה כמאתיים וארבעים שקלים ונגמר במועד ידוע מראש, ומתנת הצטרפות של מאה או מאתיים שקלים ניתנת פעם אחת. הפרש של רבע אחוז בשיעור הצבירה ממשיך לעבוד בכל חודש כל עוד הכרטיס פעיל, ובהוצאה של מאה אלף שקלים בשנה הוא שווה מאתיים וחמישים שקלים מדי שנה. השוואה שבוחנת את השנה הראשונה בלבד בוחרת כמעט תמיד את הכרטיס הלא נכון.

ההחזר מהכרטיס מתגמד מול הריבית שמשלמים עליו. משק בית שצובר שבע מאות שקלים בשנה ומשלם במקביל ריבית על יתרה שנפרסה לתשלומים מפסיד את ההטבה כולה ועוד הרבה מעבר לה, כפי שמראה המדריך הלוואה של 50 אלף שקל. סדר הפעולות הנכון מתחיל בסגירת החוב היקר, ובחירת ההטבה באה אחריו. שווה לעבור על העמלות שנגבות בשקט מדי חודש, לבדוק אם דמי הכרטיס הגבוהים בכרטיסי היוקרה חוזרים בהטבות, ולעבור על שבע השאלות שנשאלות לפני החתימה.