מועדון צרכנות הוא גוף שמרכז כוח קנייה של קבוצת לקוחות כדי להשיג הנחות מספקים, ובישראל הוא נפוץ בוועדי עובדים, בארגונים מקצועיים וברשתות קמעונאיות. המודל העסקי נשען על דמי חבר, על עמלות מהספקים ועל שיתופי פעולה עם חברות כרטיסי
אשראי, שמשלבות את המועדון בכרטיס ייעודי ומקבלות בתמורה נאמנות לקוחות ונתוני צריכה. עבור הצרכן היתרון הוא הנחות במוצרי חשמל, נופש וטיסות, אך כדאיות החברות תלויה בהיקף השימוש בפועל ובהשוואת המחיר לשוק החופשי. בשנים האחרונות הפכו המועדונים
לנכס אסטרטגי, ועסקאות רכישה של מועדוני לקוחות נעשות לפי שווי המשקף את מספר החברים ואת היקף המחזור. גם רשתות מזון גדולות כמו רמי לוי מפעילות מועדון משלהן.
מחירי הקופה עלו ב-10 שקלים בכל אזור ישיבה, ומשפחה של ארבעה תשלם כ-800 שקל על כרטיסים לאולם המרכזי. במועדוני הצרכנות אותו כרטיס עולה שליש מזה, אבל לא כולם מוכרים: הסתדרות עובדי המדינה עצרה את המכירה במחאה על ריכוז המופע בתל אביב
בהשקעה של כמה מיליוני שקלים, עולה הקמפיין של מועדון הצרכנות של קהילת ההיי-טק, באמצעות משרד הפרסום LEAD. "השקת הארנק הדיגיטלי החדש - ZONE, הוא אבן דרך בפעילות המועדון"
על רקע הגידול בהיקפי השימוש של לקוחות באפליקציות תשלום דיגיטליות, הפיקוח על הבנקים פרסם הוראות שנועדו להסיר את הצגת הנתונים; בנק ישראל פותח את שוק התשלומים למועדוני צרכנות ומאפשר גישה ישירה למערכת כרטיסי החיוב של חברת שב"א
