משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

הפיקוח: הבנקים יחויבו להציג נתונים על פעולות באפילקציות תשלומים

על רקע הגידול בהיקפי השימוש של לקוחות באפליקציות תשלום דיגיטליות, הפיקוח על הבנקים פרסם הוראות שנועדו להסיר את הצגת הנתונים; בנק ישראל פותח את שוק התשלומים למועדוני צרכנות ומאפשר גישה ישירה למערכת כרטיסי החיוב של חברת שב"א

דור עצמון | (1)

על רקע הגידול בהיקפי השימוש של לקוחות באפליקציות תשלום דיגיטליות, פרסם היום הפיקוח על הבנקים הוראה חדשה הכוללת כללים שיחולו על התאגידים הבנקאיים בנוגע לאופן הצגת המידע ללקוחות בכל הקשור לפעולות תשלום המבוצעות באפליקציות תשלום, במטרה לאפשר ללקוחות לשפר את המעקב אחר תנועות בחשבונותיהם.

בהתאם להוראה, התאגידים הבנקאיים ירחיבו את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים שביצע הלקוח או העברות שבוצעו לטובתו באמצעות אפליקציות התשלום, כך שיוצגו ללקוח פרטי המידע הבאים: שמה של אפליקציית התשלום בה בוצעה פעולת התשלום, שם הגורם המשלם או המוטב מולו ביצע הלקוח את פעולת התשלום, תאריך ביצוע הפעולה וסכומה, מטרת ביצוע פעולת התשלום, ככל שפירט אותה הלקוח אגב הפעולה, תוצג בחשבונות העו"ש של הלקוחות.

 

בנק ישראל פותח את שוק התשלומים למועדוני צרכנות

במקביל, הפיקוח על מערכות התשלומים בבנק ישראל הודיע, כי יאפשר לגופים אשר אינם עוסקים בפעילות צולבת גישה ישירה למערכת כרטיסי חיוב של חברת שב"א. מדובר בגופים המתפעלים מועדוני צרכנות אשר פועלים במודל שבו גוף אחד פועל הן בצד ההנפקה והן בצד הסליקה. גופים אלו מתפעלים מועדון לקוחות סגור ומבצעים גם את הנפקת הכרטיס ללקוח וגם את פעולת הסליקה וההתחשבנות מול בתי העסק המכבדים את הכרטיס.

עד היום כל גוף שכזה נדרש לתחזק תשתית סליקה עצמאית ולפרוס אותה בבתי העסק המצטרפים למועדון, אך מהיום יוכלו המועדונים להתחבר למערכת כרטיסי חיוב של חברת שב"א וכך לסלוק את כרטיסי המועדון במסופים הקיימים כבר בבתי העסק. צעד זה הוא המשך לשורה של צעדים שקידם בנק ישראל בתחום התשלומים בשנים האחרונות והוא מביא עמו בשורה למשק בכללותו; הגופים ייהנו מפתרונות טכנולוגיים קיימים שמתאפשרים בזכות הגישה למערכת התשלומים ויוכלו להציע שירותים בפריסה רחבה יותר של בתי עסק.

עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה: "למועדוני הלקוחות בישראל מאות אלפים ולעיתים מיליוני לקוחות פעילים הנהנים מהטבות ממומנות הניתנות למימוש בעיקר ברשתות ובבתי העסק הגדולים אשר מסוגלים לממן את האינטגרציה הטכנולוגית היקרה והייחודית שנדרשת עבור ההצטרפות לאותם מועדונים. השינוי שבנק ישראל מוביל היום, יאפשר לעסקים הקטנים להצטרף למועדונים ללא אינטגרציה טכנולוגית כבדה ויקרה וליהנות אף הם מהגישה לפעילות המועדונים, תוך שימוש במסוף הקיים בבית העסק. בעקבות השינוי פעילות המועדונים תוסב למימון הטבות גם בעסקים הקטנים בהתאמה לצרכיהם. שינוי זה יוכל לסייע לבתי העסק הקטנים בהגדלת המכירות, בשיפור תזרים המזומנים, בגיוס לקוחות חדשים ובחיזוק יכולת התחרות שלהם מול הרשתות ובתי העסק הגדולים ואני מברך על כך."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'סי 19/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    כל אפליקציות התשלומים הם פיקציה כמו כל הבלוקצ'יין והשיט-קוייון. אפשר לעשות העברה באפליקציה הפשוטה של הבנק. אין שום תועלת באפליקציות הללו אם זו של הבנק תהיה קצת יותר ידידותית
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום