ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
החברה תשיק יחד עם השותפות את כרטיס 'סופרפליי', שיציע הטבות בתחום התיירות והצרכנות, ויתחרה ב'פלייקארד' של אל על. ההסכם כולל התחייבות של ישראייר להקצות מושבים בעונות השיא - והצבת יעד של 300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026
חברת ישראייר ישראייר גרופ 0% העוסקת בארגון,שיווק והפעלת טיסות וחבילות נופש, מודיעה על רכישת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט, לפי שווי של 200 מיליון שקל - צעד שמכניס אותה למרכז שוק הצרכנות של הישראלים.
במסגרת ההסכם, החברה תשיק יחד עם שותפותיה את כרטיס האשראי החדש 'סופרפליי', שיציע שילוב של הטבות צרכניות, בדגש על רשת רמי לוי - יחד עם הטבות תיירותיות אטרקטיביות בשירותי ישראייר.
הכרטיס צפוי להתחרות ישירות בכרטיס 'פלייקארד' של אל על, שנחשב
עד כה לדומיננטי בזירה הזו, ומכוון בדיוק לאותו קהל: נוסעים תכופים שמחפשים ערך מוסף מהכרטיס שהם מחזיקים בארנק.
ישראייר תתחייב להקצות מראש מושבים בעונות הביקוש הגבוהות - יולי, אוגוסט ובחגים, לטובת מחזיקי הכרטיס, ותציע גם מימון ייעודי לחופשות והלוואות
נלוות דרך המועדון.
שיתוף הפעולה החדש מבוסס על חברת המועדון הקיימת, שבשליטת רמי לוי (80%) ובשיתוף ישראכרט (20%). עם כניסתה של ישראייר, יחולקו האחזקות מחדש: רמי לוי יירד ל-64%, ישראכרט תחזיק 16%, וישראייר תצטרף עם 20%.
בישראייר סימנו יעד
לשנה וחצי הקרובות: להגיע ל-300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026, מספר שמהווה לא רק מנוף נאמנות לקוחות, אלא גם פוטנציאל להכנסה חודשית שוטפת, שתסייע לגוון את מקורות ההכנסה של החברה ולהעמיק את הקשר עם הלקוח הרבה מעבר לכרטיס הטיסה.
מדובר במודל מוכר בשוקי
תעופה בעולם, אבל יחסית חדש בישראל: הרחבת הפעילות העסקית של חברת תעופה גם לעולמות הפיננסים, הצרכנות והאשראי.
אמצעי שימור ושיווק ללקוחות
במובנים רבים, המהלך של ישראייר מהדהד מודלים
עסקיים שנפוצים כבר שנים בחברות תעופה ברחבי העולם. אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד, שלוש מחברות התעופה הגדולות בארה"ב, מפעילות מועדוני כרטיסי אשראי עצמאיים או בשותפות עם בנקים, כשלמעשה מדובר באחד ממקורות ההכנסה הרווחיים ביותר עבורן. לעיתים אף יותר מהטיסות עצמן.
אל על, בישראל, מפעילה את מועדון 'פלייקארד' כבר שנים, והכרטיס נחשב לאחד מאמצעי השימור והשיווק המשמעותיים שלה, עם הכנסות יציבות גם בזמנים שבהם ענף התעופה כולו מצוי בקשיים.
הכניסה של ישראייר לתחום מעלה את השאלה, האם מדובר בתחילתה של מגמה
מקומית? האם חברות התעופה בישראל מתחילות לפצל את המודל העסקי, ולחפש מנועי צמיחה שלא תלויים במחירי הדלק, בשערי מטבע או במגבלות רגולציה?
מעבר להיבט השיווקי ולחיזוק הקשר עם הלקוח, למועדוני אשראי יש משמעות כלכלית ברורה: הם יודעים לייצר כסף. ההכנסות מגיעות ממספר מקורות, עמלות סליקה על כל עסקה שמתבצעת בכרטיס, עמלות שימוש ושירות, ריביות על הלוואות או עסקאות בתשלומים, וגם שיתופי פעולה מסחריים עם מותגים, רשתות קמעונאיות ואתרי תיירות.
כרטיסים כמו זה שישראייר צפויה להשיק, מציעים ערך מוסף לנוסע, אך גם יודעים לתגמל את החברה עצמה.
במקרה של כרטיס תעופתי, הערך העיקרי הוא הצטברות נקודות. אך מאחורי הקלעים מתבצע מנגנון חלוקת הכנסות בין חברת האשראי לחברת התעופה, שלרוב נהנית מעמלה על
כל רכישה בכרטיס, גם אם היא לא קשורה לתיירות.
עבור ישראייר, מדובר לא רק בהזדמנות שיווקית, אלא גם בפוטנציאל להכנסה שוטפת, יציבה ויחסית לא תנודתית, מה שיכול להוות איזון חשוב בתקופות של חוסר ודאות בענף.
עוד דבר מעניין בעסקה הוא החיבור בין שני ישויות שפועלות בזירות שונות לחלוטין - אך משלימות. רמי לוי מביא לשולחן
רשת פרושה בפריסה ארצית עם עשרות סניפים, מאות אלפי לקוחות קבועים, תדמית של חיסכון ויעילות, ומערכות שיווק ודיוק מבצעי שמאפשרות הנעה מהירה לפעולה.
מנגד, ישראייר מביאה את עולם התיירות: טיסות סדירות, חבילות נופש, סוכנויות משנה, ויכולת להפוך מבצע לקונקרטי
ומיידי, עם דיל טיסה תוך 48 שעותו.
- 2.אנונימי 15/07/2025 16:33הגב לתגובה זובטח! אחרי שדפקו אותנו במחירי טיסות במלחמות עכשיו יש להם בוחטות שצריך להשקיע!
- 1.אנונימי 15/07/2025 12:53הגב לתגובה זוזו עיסקת בעלי ענין הטעונה אישור מטעם בעלי מניות המיעוט בשתי החברותוהיכן הדחצים שומרי הסף
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: שיא או תיקון?
איך משקיעים צריכים לפעול ובמה זה תלוי? על מניית טאואר, אל על, מארוול שזינקה אתמול אחרי המסחר והחוזים על וול סטריט
אתמול שברה הבורסה שיאים חדשים. מומחי ההשקעות אומרים שמתקרבים לתיקון, ואתם מתלבטים כי אתם רואים את העליות ולא רוצים להישאר בחוץ. אף אחד לא יודע בדיוק מתי יגיע תיקון אם בכלל יגיע. חשוב להסביר את זה - יש הערכות, יש תחזיות, אבל לא ניתן לתזמן את השוק. ולכן, נראה שהאסטרטגיה הנכונה למשקיעים היא כזו - אם אתם משקיעים לטווח ארוך, להיצמד לגוף שמנהל לכם את הכסף או להמשיך להחזיק כפי שאתם מחזיקים - באותן אלוקציות של מניות ואג"ח, שמתאימות לסיכונים ולצרכים שלכם. כלומר, לא לבצע שינויים.
אם אתם בלי זמן השקעה מוגדר, אתם צריכים להבין שהשוק לא זול, ושהוא יכול לרדת ומכאן תקבלו החלטות - ייתכן מאוד שעדיף להוריד את הרכיב המנייתי (תלוי בצרכים והיכולת שלכם לספוג סיכון) או לעבור לנכסים דפנסיביים יותר. בכל מקרה, אם אתם משקיעים בשוק המניות לזמן קצר, אתם צריכים לזכור שהכל יכול לקרות, זה חצי הימור.
המניות הדואליות עלו אתמול בוול סטריט, אבל העלייה הזו כבר מגולמת במחירים של הבורסה בת"א מאתמול. כשרואים את טאואר מזנקת בוול סטריט עשויים לחשוב שהיא תעלה למחרת בבוקר בת"א, אבל צריך להזכיר שהמסחר בוול סטריט מתחיל ב-16:30 ובת"א מסתיים ב-17:23-17:25 כך שיש כמעט שעה של מסחר מקביל. בזמן הזה עליות בוול סטריט מתורגמות מיד לעליות בת"א.
טאואר למשל זינקה אתמול כבר בפתיחה, אז למרות שבמסחר בוול סטריט היא עלתה ב-4.1%, היא צפויה הבוקר לרדת בגלל פערי ארביטראז' שליליים ב-1.3%. הנה פערי הארביטראז' של החברות הגדולות, הקליקו ותקבלו תמונה מפורטת:
- מגוריט זינקה 8.5%, שופרסל הוסיפה 2.4%; ת"א 35 עלה בסגירה
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
