
ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
החברה תשיק יחד עם השותפות את כרטיס 'סופרפליי', שיציע הטבות בתחום התיירות והצרכנות, ויתחרה ב'פלייקארד' של אל על. ההסכם כולל התחייבות של ישראייר להקצות מושבים בעונות השיא - והצבת יעד של 300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026
חברת ישראייר ישראייר גרופ 3.65% העוסקת בארגון,שיווק והפעלת טיסות וחבילות נופש, מודיעה על רכישת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט, לפי שווי של 200 מיליון שקל - צעד שמכניס אותה למרכז שוק הצרכנות של הישראלים.
במסגרת ההסכם, החברה תשיק יחד עם שותפותיה את כרטיס האשראי החדש 'סופרפליי', שיציע שילוב של הטבות צרכניות, בדגש על רשת רמי לוי - יחד עם הטבות תיירותיות אטרקטיביות בשירותי ישראייר.
הכרטיס צפוי להתחרות ישירות בכרטיס 'פלייקארד' של אל על, שנחשב
עד כה לדומיננטי בזירה הזו, ומכוון בדיוק לאותו קהל: נוסעים תכופים שמחפשים ערך מוסף מהכרטיס שהם מחזיקים בארנק.
ישראייר תתחייב להקצות מראש מושבים בעונות הביקוש הגבוהות - יולי, אוגוסט ובחגים, לטובת מחזיקי הכרטיס, ותציע גם מימון ייעודי לחופשות והלוואות
נלוות דרך המועדון.
שיתוף הפעולה החדש מבוסס על חברת המועדון הקיימת, שבשליטת רמי לוי (80%) ובשיתוף ישראכרט (20%). עם כניסתה של ישראייר, יחולקו האחזקות מחדש: רמי לוי יירד ל-64%, ישראכרט תחזיק 16%, וישראייר תצטרף עם 20%.
בישראייר סימנו יעד
לשנה וחצי הקרובות: להגיע ל-300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026, מספר שמהווה לא רק מנוף נאמנות לקוחות, אלא גם פוטנציאל להכנסה חודשית שוטפת, שתסייע לגוון את מקורות ההכנסה של החברה ולהעמיק את הקשר עם הלקוח הרבה מעבר לכרטיס הטיסה.
מדובר במודל מוכר בשוקי
תעופה בעולם, אבל יחסית חדש בישראל: הרחבת הפעילות העסקית של חברת תעופה גם לעולמות הפיננסים, הצרכנות והאשראי.
אמצעי שימור ושיווק ללקוחות
במובנים רבים, המהלך של ישראייר מהדהד מודלים
עסקיים שנפוצים כבר שנים בחברות תעופה ברחבי העולם. אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד, שלוש מחברות התעופה הגדולות בארה"ב, מפעילות מועדוני כרטיסי אשראי עצמאיים או בשותפות עם בנקים, כשלמעשה מדובר באחד ממקורות ההכנסה הרווחיים ביותר עבורן. לעיתים אף יותר מהטיסות עצמן.
אל על, בישראל, מפעילה את מועדון 'פלייקארד' כבר שנים, והכרטיס נחשב לאחד מאמצעי השימור והשיווק המשמעותיים שלה, עם הכנסות יציבות גם בזמנים שבהם ענף התעופה כולו מצוי בקשיים.
הכניסה של ישראייר לתחום מעלה את השאלה, האם מדובר בתחילתה של מגמה
מקומית? האם חברות התעופה בישראל מתחילות לפצל את המודל העסקי, ולחפש מנועי צמיחה שלא תלויים במחירי הדלק, בשערי מטבע או במגבלות רגולציה?
מעבר להיבט השיווקי ולחיזוק הקשר עם הלקוח, למועדוני אשראי יש משמעות כלכלית ברורה: הם יודעים לייצר כסף. ההכנסות מגיעות ממספר מקורות, עמלות סליקה על כל עסקה שמתבצעת בכרטיס, עמלות שימוש ושירות, ריביות על הלוואות או עסקאות בתשלומים, וגם שיתופי פעולה מסחריים עם מותגים, רשתות קמעונאיות ואתרי תיירות.
כרטיסים כמו זה שישראייר צפויה להשיק, מציעים ערך מוסף לנוסע, אך גם יודעים לתגמל את החברה עצמה.
במקרה של כרטיס תעופתי, הערך העיקרי הוא הצטברות נקודות. אך מאחורי הקלעים מתבצע מנגנון חלוקת הכנסות בין חברת האשראי לחברת התעופה, שלרוב נהנית מעמלה על
כל רכישה בכרטיס, גם אם היא לא קשורה לתיירות.
עבור ישראייר, מדובר לא רק בהזדמנות שיווקית, אלא גם בפוטנציאל להכנסה שוטפת, יציבה ויחסית לא תנודתית, מה שיכול להוות איזון חשוב בתקופות של חוסר ודאות בענף.
- 1.אנונימי 15/07/2025 12:53הגב לתגובה זוזו עיסקת בעלי ענין הטעונה אישור מטעם בעלי מניות המיעוט בשתי החברותוהיכן הדחצים שומרי הסף