אורי סירקיס ישראייר
צילום: שלומי יוסף

ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל

החברה תשיק יחד עם השותפות את כרטיס 'סופרפליי', שיציע הטבות בתחום התיירות והצרכנות, ויתחרה ב'פלייקארד' של אל על. ההסכם כולל התחייבות של ישראייר להקצות מושבים בעונות השיא - והצבת יעד של 300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026



צלי אהרון | (2)

חברת ישראייר ישראייר גרופ -2.49%  העוסקת בארגון,שיווק והפעלת טיסות וחבילות נופש, מודיעה על רכישת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט, לפי שווי של 200 מיליון שקל - צעד שמכניס אותה למרכז שוק הצרכנות של הישראלים.

במסגרת ההסכם, החברה תשיק יחד עם שותפותיה את כרטיס האשראי החדש 'סופרפליי', שיציע שילוב של הטבות צרכניות, בדגש על רשת רמי לוי - יחד עם הטבות תיירותיות אטרקטיביות בשירותי ישראייר.

הכרטיס צפוי להתחרות ישירות בכרטיס 'פלייקארד' של אל על, שנחשב עד כה לדומיננטי בזירה הזו, ומכוון בדיוק לאותו קהל: נוסעים תכופים שמחפשים ערך מוסף מהכרטיס שהם מחזיקים בארנק.

ישראייר תתחייב להקצות מראש מושבים בעונות הביקוש הגבוהות - יולי, אוגוסט ובחגים, לטובת מחזיקי הכרטיס, ותציע גם מימון ייעודי לחופשות והלוואות נלוות דרך המועדון.

שיתוף הפעולה החדש מבוסס על חברת המועדון הקיימת, שבשליטת רמי לוי (80%) ובשיתוף ישראכרט (20%). עם כניסתה של ישראייר, יחולקו האחזקות מחדש: רמי לוי יירד ל-64%, ישראכרט תחזיק 16%, וישראייר תצטרף עם 20%.

בישראייר סימנו יעד לשנה וחצי הקרובות: להגיע ל-300 אלף כרטיסים פעילים עד סוף 2026, מספר שמהווה לא רק מנוף נאמנות לקוחות, אלא גם פוטנציאל להכנסה חודשית שוטפת, שתסייע לגוון את מקורות ההכנסה של החברה ולהעמיק את הקשר עם הלקוח הרבה מעבר לכרטיס הטיסה.

מדובר במודל מוכר בשוקי תעופה בעולם, אבל יחסית חדש בישראל: הרחבת הפעילות העסקית של חברת תעופה גם לעולמות הפיננסים, הצרכנות והאשראי.


אמצעי שימור ושיווק ללקוחות


במובנים רבים, המהלך של ישראייר מהדהד מודלים עסקיים שנפוצים כבר שנים בחברות תעופה ברחבי העולם. אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד, שלוש מחברות התעופה הגדולות בארה"ב, מפעילות מועדוני כרטיסי אשראי עצמאיים או בשותפות עם בנקים, כשלמעשה מדובר באחד ממקורות ההכנסה הרווחיים ביותר עבורן. לעיתים אף יותר מהטיסות עצמן.

אל על, בישראל, מפעילה את מועדון 'פלייקארד' כבר שנים, והכרטיס נחשב לאחד מאמצעי השימור והשיווק המשמעותיים שלה, עם הכנסות יציבות גם בזמנים שבהם ענף התעופה כולו מצוי בקשיים.

הכניסה של ישראייר לתחום מעלה את השאלה, האם מדובר בתחילתה של מגמה מקומית? האם חברות התעופה בישראל מתחילות לפצל את המודל העסקי, ולחפש מנועי צמיחה שלא תלויים במחירי הדלק, בשערי מטבע או במגבלות רגולציה?

מעבר להיבט השיווקי ולחיזוק הקשר עם הלקוח, למועדוני אשראי יש משמעות כלכלית ברורה: הם יודעים לייצר כסף. ההכנסות מגיעות ממספר מקורות, עמלות סליקה על כל עסקה שמתבצעת בכרטיס, עמלות שימוש ושירות, ריביות על הלוואות או עסקאות בתשלומים, וגם שיתופי פעולה מסחריים עם מותגים, רשתות קמעונאיות ואתרי תיירות.

 כרטיסים כמו זה שישראייר צפויה להשיק, מציעים ערך מוסף לנוסע, אך גם יודעים לתגמל את החברה עצמה.

במקרה של כרטיס תעופתי, הערך העיקרי הוא הצטברות נקודות. אך מאחורי הקלעים מתבצע מנגנון חלוקת הכנסות בין חברת האשראי לחברת התעופה, שלרוב נהנית מעמלה על כל רכישה בכרטיס, גם אם היא לא קשורה לתיירות.

עבור ישראייר, מדובר לא רק בהזדמנות שיווקית, אלא גם בפוטנציאל להכנסה שוטפת, יציבה ויחסית לא תנודתית, מה שיכול להוות איזון חשוב בתקופות של חוסר ודאות בענף.



עוד דבר מעניין בעסקה הוא החיבור  בין שני ישויות שפועלות בזירות שונות לחלוטין - אך משלימות. רמי לוי מביא לשולחן רשת פרושה בפריסה ארצית עם עשרות סניפים, מאות אלפי לקוחות קבועים, תדמית של חיסכון ויעילות, ומערכות שיווק ודיוק מבצעי שמאפשרות הנעה מהירה לפעולה.

מנגד, ישראייר מביאה את עולם התיירות: טיסות סדירות, חבילות נופש, סוכנויות משנה, ויכולת להפוך מבצע לקונקרטי ומיידי, עם דיל טיסה תוך 48 שעותו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 15/07/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
    בטח! אחרי שדפקו אותנו במחירי טיסות במלחמות עכשיו יש להם בוחטות שצריך להשקיע!
  • 1.
    אנונימי 15/07/2025 12:53
    הגב לתגובה זו
    זו עיסקת בעלי ענין הטעונה אישור מטעם בעלי מניות המיעוט בשתי החברותוהיכן הדחצים שומרי הסף
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים

מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61%  , קמטק -0.39%  , טאואר -0.16%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):


ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.