1 בדצמבר 1993 - חברת הרכב וולוו מבטלת את המיזוג המתוכנן עם רנו 

ב-1 בדצמבר 1993 הודיעה חברת וולוו השבדית על ביטול המיזוג המתוכנן עם רנו, יצרנית הרכב הצרפתית. המהלך שנפסק ברגע האחרון נחשב לאחד הניסיונות השאפתניים באירופה ליצור תאגיד רכב בינלאומי רחב היקף, שנועד לאחד בין רשתות הייצור, הפיתוח והשיווק של שתי החברות. לפי ההסכמות שהתגבשו במהלך השנה שקדמה לביטול, רנו הייתה אמורה להחזיק בכ-65% מהחברה הממוזגת, בעוד וולוו הייתה שותפה ל־35% הנותרים.

שווי השוק המשולב של שתי החברות באותה תקופה עמד על כ-12 מיליארד דולר, וההערכות דיברו על חיסכון שנתי של מעל 500 מיליון דולר דרך סינרגיה בין קווי ייצור, רכישה, והנדסה. אולם, חילוקי דעות בין הנהלות החברות, בעיקר על רקע סוגיות של שליטה, מיצוב, תרבות ניהול ובעלות, הובילו להתנגדות גוברת מצד הדירקטוריון של וולוו.

התוצאה המיידית הייתה התפטרות של חמישה מחברי דירקטוריון וולוו, כולל יו"ר החברה. מניית וולוו נפלה בשיעור חד עם היוודע דבר הביטול, והחברה ספגה אובדן הון מיידי בהיקף מוערך של כ-1.1 מיליארד דולר (כ-8.6 מיליארד קרונות שוודיות). בנוסף בוטלו תוכניות השקעה ופיתוח משותפות, לרבות מיזמים בהודו, ברזיל ובשווקים מתפתחים נוספים. ההחלטה על הביטול שמה קץ לאחד הניסיונות המרכזיים באירופה של תחילת שנות התשעים לאחד תאגידי רכב לאומיים לכדי תאגיד גלובלי.

1 בדצמבר 1975 - כוויית משלימה את הלאמת תעשיית הנפט של המדינה

ב-1 בדצמבר 1975 השלימה ממשלת כוויית את תהליך ההלאמה המלא של תעשיית הנפט המקומית, במהלך שבו הועברו כלל הזכויות, הרווחים והשליטה בחברות הפועלות במדינה לידי הבעלות הממשלתית. הצעד כלל העברה של שדות נפט, מתקני קידוח והפקה, מתקני זיקוק, מערכות הולכה וייצוא, תשתיות תחבורה ימית ואת כל שרשרת הערך של הנפט, שהיו עד אז בשליטת קונסורציום מערבי בהובלת British Petroleum ו-Gulf Oil.

• ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשלב ההלאמה הועברו נכסים בשווי מוערך של כ-25 מיליארד דולר (בערכי אותה תקופה) לחזקת המדינה, לרבות זכויות בשדות ענק כמו בורגאן, מהשדות הגדולים בעולם. רזרבות הנפט של כוויית נאמדו אז ביותר מ-90 מיליארד חביות, כאשר התפוקה היומית חצתה את רף ה-2 מיליון חביות ביום.

מהלך ההלאמה כלל פיצוי מוגבל לחברות הזרות, אך בעיקר התבסס על חקיקה מקומית, והיווה חלק ממגמה אזורית רחבה של מדינות אופ"ק להשתלט על משאבי האנרגיה שלהן. במקביל, הוקמה החברה הלאומית לנפט Kuwait Petroleum Corporation (KPC), שקיבלה שליטה מלאה על תחום האנרגיה במדינה, לרבות יצוא, הפצה ושותפויות אסטרטגיות בחו"ל. ההלאמה העניקה לכוויית הכנסות עתק - מעל 10 מיליארד דולר בשנה כבר מהשנה הראשונה - והפכה את המדינה לאחת מהשחקניות המרכזיות בענף האנרגיה העולמי.

1 בדצמבר 1954 - בנק ישראל מתחיל לפעול

ב-1 בדצמבר 1954 החל לפעול בנק ישראל, הבנק המרכזי של מדינת ישראל. הקמת הבנק סימנה את סיום תפקודו של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) כגוף המוניטרי המרכזי של המדינה, ווהיוותה פתח להעברת סמכויות קריטיות לרשות מוסד עצמאי מטעם המדינה. סמכויות אלו כללו הנפקת מטבעות ושטרות, ניהול המדיניות המוניטרית, קביעת ריבית, פיקוח על הבנקים וניהול יתרות המט"ח של ישראל.

• היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
• ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא...

עם הקמתו, מונה דוד הורוביץ לנגיד הראשון של הבנק. הבנק הוקם בירושלים, והמבנה שבו הוא שוכן עד היום נבנה בשנות ה-60. בתחילת דרכו פעל הבנק תחת חוק מיוחד שקבע כי עליו לתמוך בייצוב ערך המטבע, תמיכה בצמיחה, מניעת אינפלציה ושמירה על תעסוקה מלאה.

בתקציב המדינה של שנת 1955 הוקצה תקציב ראשוני של כ-1.5 מיליון לירות ישראליות לטובת פעילות הבנק, לא כולל יתרות מט"ח שהועברו אליו מבנק לאומי. הבנק החל להנפיק לירות ישראליות עם הכיתוב "בנק ישראל", שהחליפו את סדרות השטרות הקודמות של בנק לאומי.

הקמת בנק ישראל הייתה אבן דרך בשכלול מוסדות המדינה הכלכליים והביאה ליצירת מסגרת מוניטרית מסודרת לניהול המשק, בשנים שבהן ישראל חוותה קשיים כלכליים כבדים, אינפלציה גואה ותלות ביבוא סיוע חוץ.