בנק ישראל
צילום: בנק ישראל
היום לפני...

היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בדצמבר


עמית בר |

1 בדצמבר 1993 - חברת הרכב וולוו מבטלת את המיזוג המתוכנן עם רנו 

ב-1 בדצמבר 1993 הודיעה חברת וולוו השבדית על ביטול המיזוג המתוכנן עם רנו, יצרנית הרכב הצרפתית. המהלך שנפסק ברגע האחרון נחשב לאחד הניסיונות השאפתניים באירופה ליצור תאגיד רכב בינלאומי רחב היקף, שנועד לאחד בין רשתות הייצור, הפיתוח והשיווק של שתי החברות. לפי ההסכמות שהתגבשו במהלך השנה שקדמה לביטול, רנו הייתה אמורה להחזיק בכ-65% מהחברה הממוזגת, בעוד וולוו הייתה שותפה ל־35% הנותרים.

שווי השוק המשולב של שתי החברות באותה תקופה עמד על כ-12 מיליארד דולר, וההערכות דיברו על חיסכון שנתי של מעל 500 מיליון דולר דרך סינרגיה בין קווי ייצור, רכישה, והנדסה. אולם, חילוקי דעות בין הנהלות החברות, בעיקר על רקע סוגיות של שליטה, מיצוב, תרבות ניהול ובעלות, הובילו להתנגדות גוברת מצד הדירקטוריון של וולוו.

התוצאה המיידית הייתה התפטרות של חמישה מחברי דירקטוריון וולוו, כולל יו"ר החברה. מניית וולוו נפלה בשיעור חד עם היוודע דבר הביטול, והחברה ספגה אובדן הון מיידי בהיקף מוערך של כ-1.1 מיליארד דולר (כ-8.6 מיליארד קרונות שוודיות). בנוסף בוטלו תוכניות השקעה ופיתוח משותפות, לרבות מיזמים בהודו, ברזיל ובשווקים מתפתחים נוספים. ההחלטה על הביטול שמה קץ לאחד הניסיונות המרכזיים באירופה של תחילת שנות התשעים לאחד תאגידי רכב לאומיים לכדי תאגיד גלובלי.

1 בדצמבר 1975 - כוויית משלימה את הלאמת תעשיית הנפט של המדינה

ב-1 בדצמבר 1975 השלימה ממשלת כוויית את תהליך ההלאמה המלא של תעשיית הנפט המקומית, במהלך שבו הועברו כלל הזכויות, הרווחים והשליטה בחברות הפועלות במדינה לידי הבעלות הממשלתית. הצעד כלל העברה של שדות נפט, מתקני קידוח והפקה, מתקני זיקוק, מערכות הולכה וייצוא, תשתיות תחבורה ימית ואת כל שרשרת הערך של הנפט, שהיו עד אז בשליטת קונסורציום מערבי בהובלת British Petroleum ו-Gulf Oil.

בשלב ההלאמה הועברו נכסים בשווי מוערך של כ-25 מיליארד דולר (בערכי אותה תקופה) לחזקת המדינה, לרבות זכויות בשדות ענק כמו בורגאן, מהשדות הגדולים בעולם. רזרבות הנפט של כוויית נאמדו אז ביותר מ-90 מיליארד חביות, כאשר התפוקה היומית חצתה את רף ה-2 מיליון חביות ביום.

מהלך ההלאמה כלל פיצוי מוגבל לחברות הזרות, אך בעיקר התבסס על חקיקה מקומית, והיווה חלק ממגמה אזורית רחבה של מדינות אופ"ק להשתלט על משאבי האנרגיה שלהן. במקביל, הוקמה החברה הלאומית לנפט Kuwait Petroleum Corporation (KPC), שקיבלה שליטה מלאה על תחום האנרגיה במדינה, לרבות יצוא, הפצה ושותפויות אסטרטגיות בחו"ל. ההלאמה העניקה לכוויית הכנסות עתק - מעל 10 מיליארד דולר בשנה כבר מהשנה הראשונה - והפכה את המדינה לאחת מהשחקניות המרכזיות בענף האנרגיה העולמי.

1 בדצמבר 1954 - בנק ישראל מתחיל לפעול

ב-1 בדצמבר 1954 החל לפעול בנק ישראל, הבנק המרכזי של מדינת ישראל. הקמת הבנק סימנה את סיום תפקודו של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) כגוף המוניטרי המרכזי של המדינה, ווהיוותה פתח להעברת סמכויות קריטיות לרשות מוסד עצמאי מטעם המדינה. סמכויות אלו כללו הנפקת מטבעות ושטרות, ניהול המדיניות המוניטרית, קביעת ריבית, פיקוח על הבנקים וניהול יתרות המט"ח של ישראל.

קיראו עוד ב"היום לפני"

עם הקמתו, מונה דוד הורוביץ לנגיד הראשון של הבנק. הבנק הוקם בירושלים, והמבנה שבו הוא שוכן עד היום נבנה בשנות ה-60. בתחילת דרכו פעל הבנק תחת חוק מיוחד שקבע כי עליו לתמוך בייצוב ערך המטבע, תמיכה בצמיחה, מניעת אינפלציה ושמירה על תעסוקה מלאה.

בתקציב המדינה של שנת 1955 הוקצה תקציב ראשוני של כ-1.5 מיליון לירות ישראליות לטובת פעילות הבנק, לא כולל יתרות מט"ח שהועברו אליו מבנק לאומי. הבנק החל להנפיק לירות ישראליות עם הכיתוב "בנק ישראל", שהחליפו את סדרות השטרות הקודמות של בנק לאומי.

הקמת בנק ישראל הייתה אבן דרך בשכלול מוסדות המדינה הכלכליים והביאה ליצירת מסגרת מוניטרית מסודרת לניהול המשק, בשנים שבהן ישראל חוותה קשיים כלכליים כבדים, אינפלציה גואה ותלות ביבוא סיוע חוץ.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מיידוף
צילום: צילום מנטפליקס
היום לפני...

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר

עמית בר |

10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם

ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.

ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.

נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.

מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.

ידיעות אחרונות
צילום: סריקה
היום לפני...

העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-11 בדצמבר



עמית בר |

11 בדצמבר 2012 - HSBC משלם קנס גדול לרשויות בארה"ב בגלל הלבנת כספים 

ב-11 בדצמבר 2012 סיים בנק HSBC חקירה פלילית ומנהלית בארה"ב בהסדר כולל עם משרד המשפטים האמריקאי, הרשות לפיקוח על המטבע, הפד' וגופים נוספים. החקירה עסקה בכשלים ממושכים במערכות הציות של הבנק, שאפשרו העברות כספים בהיקפים גדולים ללא בקרה מספקת, הן מול גורמים פליליים והן מול מדינות וארגונים שהיו נתונים לסנקציות אמריקאיות. על פי ממצאי החקירה, סניפים וחברות בנות של HSBC איפשרו לאורך שנים תנועות כספים עבור קרטלי סמים במקסיקו, כולל הפקדות מזומן גדולות שהועברו למערכת הבנקאית בארה״ב, וכן עסקאות בדולרים עם איראן, סודן, קובה וצפון קוריאה תוך הסתרת זהות הצדדים בעסקאות.


HSBC
HSBC - קרדיט: יונתן גורודישר


ההסדר קבע קנס וחילוט בסך 1.256 מיליארד דולר, מתוכם 500 מיליון דולר קנס אזרחי ופלילי ו-756 מיליון דולר חילוט הכנסות. במקביל, נחתמו הסדרים עם רגולטורים נוספים שהעמידו את סך התשלומים הכולל על בערך 1.9 מיליארד דולר. הבנק חתם על הסכם דחיית העמדה לדין ל-5 שנים, שבמהלכן התחייב לעמוד ביעדים מחמירים של בקרה, אחרת כתב אישום פלילי יופעל מחדש. כחלק מההסדר מונה מפקח חיצוני עצמאי עם סמכויות רחבות, והבנק התחייב להשקיע סכומים גדולים במערכות ניטור טכנולוגיות, בהגדלת כוח האדם לציות ובהקשחת נהלי זיהוי לקוחות ודיווח על פעולות חשודות.

ההסדר הביא גם לשינויים ארגוניים: הנהלות אזוריות הוחלפו, תפקיד הציות קיבל מעמד בכיר יותר, ומאות עובדים גויסו לתפקידי ניהול סיכונים ובקרת הלבנת הון. היקף ההשקעה הפנימית במערכי ציות אחרי ההסדר נאמד במיליארדי דולרים לאורך שנים, והוא כלל מערכות ניתוח תנועות בזמן אמת, סינון עסקאות מול רשימות סנקציות, ובדיקות מעמיקות של לקוחות בעלי סיכון גבוה. זה היה אחד ההסדרים הכספיים הגדולים אי פעם מול מוסד בנקאי, והוא סימן שינוי בגישה האמריקאית כלפי בנקים גלובליים שנכשלו בציות לרגולציה.

11 בדצמבר 2001 - סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי

ב-11 בדצמבר 2001 התקבלה הרפובליקה העממית של סין כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר משא ומתן ממושך שהחל עוד בשנות ה-80 ונמשך בערך 15 שנה. ההצטרפות חייבה את סין ליישר קו עם כללי סחר בינלאומיים מחייבים, ולהפוך חלק גדול מהפעילות הכלכלית שלה לפתוחה יותר לתחרות, השקעות זרות ויבוא. בין ההתחייבויות המרכזיות נכללו הפחתת מכסים, ביטול מגבלות כמותיות על יבוא, פתיחת מגזרי שירותים לשחקנים זרים, והחלת כללים מחמירים יותר על זכויות קניין רוחני, תקינה, שקיפות במכרזים ותמחור ממשלתי.