הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

• אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
• אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הליתיום-יון שולטת - אך לא לנצח 

סוללות ליתיום-יון מובילות כיום את השוק, הודות לצפיפות האנרגיה הגבוהה שלהן, זמן תגובה קצר וחיי מחזור ארוכים יותר בהשוואה לטכנולוגיות קודמות, כמו סוללות עופרת-חומצה. עם זאת, גוברת ההתעניינות בטכנולוגיות אגירה חדשות, בהן סוללות זרימה (Flow Batteries), המספקות מענה לאגירה ארוכת טווח ולשילוב יעיל יותר עם מקורות אנרגיה מתחדשת. 

מרכזי מידע גדולים (ובראשם מתקני Hyperscale) כבר בוחנים התקנות בהיקף של עשרות מגה-וואט, המאפשרות לא רק גיבוי בזמן חירום אלא גם השתתפות פעילה בניהול רשת החשמל (Demand Response), ואפילו מכירת אנרגיה עודפת לרשת. 

• פרופ’ בריאן רוזן מונה למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות
• חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט

צפון אמריקה מובילה, אסיה צומחת 

בעוד שצפון אמריקה, ובראשה ארצות הברית, מהווה כיום את השוק הבשל והגדול בעולם, המוקד הבא של הצמיחה עובר במהירות אל אזור אסיה-פסיפיק, שם השקעות עתק של חברות ענן ענקיות וממשלות אזוריות צפויות להאיץ את ההתקנות בקצב חסר תקדים. 

בצפון אמריקה מובילה מטבע הדברים ארצות הברית את המהפכה, עם נתח שוק מוערך של כ־40 עד 45 אחוזים מהקיבולת הגלובלית. חוק ה-Inflation Reduction Act שהתקבל בוושינגטון ב-2022 העניק לתעשייה רוח גבית חזקה, מאחר ולראשונה כלל גם תמריצי מס למתקני אגירה שאינם מחוברים ישירות למתקני ייצור ירוקים. 

קנדה צועדת בעקבות ארצות הברית, בעיקר בפרובינציות אונטריו וקולומביה הבריטית, שם משלבים אגירה בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת כחלק ממדיניות להפחתת פליטות. במקסיקו, לעומת זאת, ההתפתחות איטית יותר בשל רגולציה לא יציבה, אך יזמים פרטיים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות אגירה מבוססות ליתיום. 

במקביל, אזור אסיה-פסיפיק מתגבש כמנוע הצמיחה המרכזי של הענף. סינגפור, הודו, דרום קוריאה ויפן מושכות השקעות ענק מצד חברות ענן כמו גוגל, AWS, אזור של מיקרוסופט, Alibaba Cloud ו-Tencent Cloud, המחפשות פתרונות עצמאיים וברי קיימא לאספקת חשמל רציפה ויציבה למרכזי הנתונים שלהן. 

בסינגפור הופכת האגירה לחלק אינטגרלי ממדיניות "Smart Nation", עם יעדים ממשלתיים להתקנת מאות מגוואטים עד סוף העשור. בהודו מצהירה הממשלה על יעד של 50 ג׳יגה־ואט אגירה עד 2030 ומקדמת תמריצים ייחודיים כדי למשוך יצרניות סוללות מקומיות ובינלאומיות. בדרום קוריאה מתאושש הענף לאחר שנים של רגולציה מחמירה, בעוד יפן רואה באגירה רכיב חיוני במדיניות האנרגיה שלה לאחר סגירת תחנות גרעיניות ומובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו סוללות נתרן־יון וזרימה (flow batteries). 

לעומת זאת, אירופה מובילה ברגולציה, קיימות ומו"פ, אבל קצב הפריסה והיקף הפרויקטים שלה קטן מזה של ארה״ב וסין. 

כיום אוסטרליה משמשת כמעין מעבדה עולמית לפרויקטי אגירה ענקיים בשילוב אנרגיה מתחדשת. בעוד שבמזרח התיכון משקיעים בפרויקטים גדולים המתבססים על אנרגיה סולארית בשילוב אגירה, בעיקר באמירויות וערב הסעודית. בדרום אמריקה ואפריקה קיים אימוץ גובר, בעיקר לשיפור יציבות רשת ותמיכה באזורים מנותקים. 

התמונה הכוללת ברורה - בעוד צפון אמריקה ממשיכה להוביל מבחינת היקף ההתקנות וההכנסות, אסיה- פסיפיק מתמקמת כזירת הצמיחה המהירה בעולם. שילוב ההון הפרטי, החדשנות הטכנולוגית והביקוש הגובר מצד ענקיות הענן צפוי להפוך את האזור בשנים הקרובות למוקד המרכזי של מהפכת האגירה העולמית. 

בין אתגר להזדמנות

החסם העיקרי בפני הרחבת השימוש בסוללות אגירה הוא העלות ההתחלתית הגבוהה - מערכת אגירה בהספק של 10 מגה-וואט עשויה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, לא כולל תשתיות קירור, בקרה ובטיחות. לכך מתווספים אתגרי שרשרת אספקה, בעיקר סביב מחסור בליתיום ובקובלט, וצרכי מיחזור בסוף חיי המערכת. 

עם זאת, היתרונות העסקיים הולכים ומתבהרים: מערכות אגירה מאפשרות לחברות להפחית את צריכת החשמל בשעות שיא, לשלב אנרגיות מתחדשות ולצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן, יעד קריטי בעידן דו״חות ה-ESG. בנוסף, מעבר לספקי ענן גדולים, גם חברות תעשייה, בנקים וארגוני ביטחון מאמצים את הטכנולוגיה כחלק מהתשתית הקריטית שלהם. 

ירידת מחירי הסוללות, ההתקדמות בטכנולוגיות ליתיום־יון והטמעת בינה מלאכותית לניהול חכם של טעינה ופריקה, מחזקות עוד יותר את הכדאיות הכלכלית של האגירה. לצד זאת, ניכרת כניסה גוברת של קרנות השקעה ותאגידים פיננסיים הרואים בתחום הזדמנות להחזרים יציבים עם מוניטין חיובי כתוצאה ממדיניות השקעות "ירוקה".

אוגרים סיכון - בין חדשנות לאי-ודאות טכנולוגית

מרבית מערכות האגירה כיום מבוססות על סוללות ליתיום-יון, טכנולוגיה ותיקה יחסית שצברה יתרון הודות לירידת מחירים דרמטית ויעילות גבוהה. עם זאת, היא סובלת מחולשות מהותיות: סכנות שריפה, ירידה בביצועים לאורך זמן, ותלות במתכות יקרות דוגמת ליתיום וקובלט. במקביל, מתפתחות במהירות חלופות כמו סוללות נתרן, סוללות מצב מוצק, אגירת זרימה ומערכות מבוססות מימן, אך ריבוי הטכנולוגיות גם מגביר את הסיכון להשקעות שיאבדו מהר את הרלוונטיות שלהן במידה ותתפתח טכנולוגיה עדיפה מבחינת יעילות או מחיר.

תלות ברגולטור

בישראל ובעולם, המודלים הכלכליים של פרויקטי אגירה מבוססים כיום בעיקר על שני אפיקים: שירותי רשת (כמו ויסות תדר ואיזון עומסים) ומסחר בשוק החשמל בין שעות שפל לשעות שיא. הבעיה היא ששני המנגנונים האלה רגישים מאוד לשינויי רגולציה. כפי שמזהירים גורמים בענף, שינוי בתעריפי האיזון או בהחלטות רגולטוריות עלול להפוך פרויקט רווחי להפסדי בין-לילה. בנוסף, חלק ניכר מהפרויקטים בעולם נשען על תמריצים ממשלתיים וסובסידיות, תלות מסוכנת בתקופה של קיצוצים תקציביים ולחצים פוליטיים.

שרשרת אספקה ושבריריות גלובלית

רוב רכיבי הסוללות, החל בחומרי גלם וכלה בתאי אגירה, מגיעים מסין. המשמעות היא שתלות מובהקת זו הופכת את השוק לפגיע לתנודות גיאופוליטיות, מגבלות סחר או שיבושי אספקה. הוסיפו לכך את המחסור העולמי בליתיום, ניקל וקובלט, ותבינו מדוע מחירי הרכיבים עלולים לקפוץ בכל רגע. כדי להתמודד עם הסיכון, מדינות מערביות משקיעות כיום מיליארדים בהקמת תעשיות ייצור מקומיות ומחזור סוללות, אך הדרך לעצמאות אנרגטית עדיין ארוכה.

בטיחות ותפעול - עקב אכילס של השוק

בשנים האחרונות דווחו ברחבי העולם על עשרות מקרים של דליקות במתקני אגירה גדולים. אירועים כאלה לא רק גורמים נזק סביבתי וכלכלי, אלא גם פוגעים באמון הציבור והרגולטור בטכנולוגיה. במקביל, בלאי טבעי של הסוללות (Degradation) מציב אתגר נוסף: חיי סוללה קצרים מהצפוי עלולים לשחוק את התשואה של פרויקטים ארוכי טווח.

פרדוקס האגירה 

ככל שיותר מערכות אגירה נכנסות לשוק, כך מצטמצמים פערי המחירים בין שעות שיא לשפל - מה שמקטין את הרווח הפוטנציאלי של כל מערכת נוספת. במילים אחרות, השוק מאזן את עצמו עד כדי פגיעה ברווחיותו. בנוסף, כניסת תאגידי ענק כמו חברות נפט, גז וחשמל עשויה לדחוק יזמים קטנים ולהפוך את התחום לריכוזי במיוחד.

אגירה למשקיעים

נכון ל־2025, שלוש החברות המובילות והמשפיעות ביותר בעולם בתחום אגירת האנרגיה (בפרט אגירת חשמל בסוללות בקנה מידה גדול) הן:

טסלה Tesla -0.01%   , שנחשבת למובילה עולמית באגירת אנרגיה מתקדמת, הן לשימוש ביתי (Powerwall), הן למוסדות ועסקים (Powerpack) והן למתקני רשת ענקיים (Megapack). 

היקף פעילות: פריסות של מעל 10 GWh של מערכות אגירה בשנה (נכון ל 2024). המוצר Megapack מותקן בפרויקטים רשתיים בארה״ב, אירופה, אוסטרליה ויפן. החברה מפעילה מפעלים בקליפורניה, נבאדה וטקסס לייצור סוללות בשיתוף פנסוניק ו-CATL.

יתרון תחרותי: אינטגרציה מלאה עם מערכות אנרגיה סולארית של החברה (Solar Roof/Solar Panels). תוכנה חכמה לניהול אנרגיה (Autobidder) המאפשרת סחר בזמן אמת בשוק החשמל.

LG Energy Solution - נסחרת בדרום קוריאה, KRX: 373220 - חטיבה שהופרדה מ-LG Chem, ומתמחה בייצור סוללות ליתיום-יון לרכבים חשמליים ולאגירת אנרגיה.

היקף פעילות: מהיצרניות הגדולות בעולם עם כושר ייצור של מעל 200 GWh לשנה (כולל מפעלים בארה״ב, פולין, קוריאה וסין). מספקת סוללות ליצרני מערכות אגירה כמו Wärtsilä, Fluence ו-EDF. מפתחת טכנולוגיה של סוללות מצב-מוצק (solid-state) שישפרו ביצועים ובטיחות.

יתרון תחרותי: שרשרת אספקה מגוונת ויציבה. שיתופי פעולה ארוכי טווח עם יצרני רכב ותחנות כוח. איכות ובטיחות מוכחות - קריטי בשוק האגירה.

CATL, נסחרת בסין SHE: 300750 - החברה הסינית הגדולה בעולם בתחום סוללות ליתיום-יון לרכב ולאגירה. פעילותה נפרסת על פני עשרות מדינות, והיא ספקית עיקרית למערכות אגירה בקנה מידה גדול בסין, באירופה ובארה״ב.

היקף פעילות: מעל 390 GWh של קיבולת ייצור (2024) – הגדולה בעולם. שוק האגירה הוא כ-25% מהכנסותיה, והשאר ממכירת סוללות לרכבים חשמליים. מספקת טכנולוגיות מתקדמות של סוללות נתרן-יון, LFP ו־semi-solid. 

יתרון תחרותי: עלויות ייצור נמוכות ביותר. טכנולוגיה בקנה מידה עצום ויכולת התאמה לכל צורך (מאגירה ביתית ועד חוות ענק). שיתוף פעולה הדוק עם ממשלת סין ועם יצרני חשמל מקומיים.

באם מעוניינים להיחשף פרופר באגירה או לצד מסוים של ענף זה, ולא דרך חברות ענק המשתמשות בטכנולוגית האגירה כפעילות משנה בלבד, ניתן להשקיע בחברות נישה הפועלות במגוון תחומים כגון אינטגרטורים, טכנולוגיות אגירה אלטרנטיביות (מימן, חום, גרביטציה, זרימה), ואגירת של אנרגיה ביתית (Home Storage). להלן פירוט החברות הציבוריות הסחירות בשוק בנישות המדוברות:

חברות מערכות אגירת אנרגיה (ESS) אינטגרטורים

Fluence Energy Fluence Energy -1.27%   - אינטגרטור ESS אמריקאי מהגדולים בעולם (JV של Siemens + AES). 

Stem Stem -3.47%   - חברה אמריקאית המשלב ESS עם תוכנת AI לניהול אנרגיה. עם זאת מדובר בחברה קטנה יחסית (125 מיליון דולר בלבד) ולכן אין אנו ממליצים על ההשקעה בחברה. 

טכנולוגיות אגירה אלטרנטיביות (מימן, חום, גרביטציה, זרימה)

ESS Tech ESS -12.36%   חברה אמריקאית המתמחה בסוללות ברזל-זרימה (iron-flow). עם זאת מדובר בחברה קטנה יחסית (48 מיליון דולר בלבד) ולכן אין אנו ממליצים על ההשקעה בחברה.

Energy Vault Energy Vault -2.62%   חברה אמריקאית המתמחה באגירה גרביטציונית. עם זאת מדובר בחברה קטנה יחסית (500 מיליון דולר בלבד) ולכן אין אנו ממליצים על ההשקעה בחברה. 

Plug Power Plug Power Inc -4.48%   חברה אמריקאית המתמחה באגירת אנרגיה במימן ופתרונות Fuel Cells. שווי שוק 2.72 מיליארד דולר.

Bloom Energy Bloom Energy -9.44%   חברה אמריקאית המתמחה במערכות מימן ותאי דלק. שווי שוק 22.1 מיליארד דולר.

VRFB Technologies / Largo - נסחרת בקנדה TSX: LGO חברה קנדית המתמחה בסוללות ונדיום-זרימה (VRFB) לאגירה בקנה מידה גדול. חברה אמריקאית המתמחה באגירה גרביטציונית. עם זאת מדובר בחברה קטנה יחסית (74 מיליון דולר בלבד) ולכן אין אנו ממליצים על ההשקעה בחברה.  

אגירת אנרגיה ביתית (Home Storage)

Sonnen (בבעלות Shell Plc) Shell PLC 0.73% , חברה גרמנית מהגדולות בתחום האגירה הביתית. שווי שוק 209 מיליארד דולר.

Generac Generac Holdings -1.59% , חברה אמריקאית העוסקת במערכות PWRcell לבית. שווי שוק 8.5 מיליארד דולר.

מבט לעתיד

בעתיד הלא רחוק, סוללות אגירה לא יוגדרו עוד רק כגיבוי אלא כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הניהול האנרגטי של מרכזי המידע. בעולם שבו הבינה המלאכותית מגבירה פי כמה את הביקוש לחשמל, פתרונות אגירה חכמים, המשלבים בין טכנולוגיה, קיימות וכלכלה, עשויים להיות ההבדל בין תשתית שמחזיקה מעמד לבין מערכת שקורסת תחת העומס.

ונזכיר כי הנשיא טראמפ חתם לאחרונה על חוק תקציבי, אשר מאריך את זיכויי המס לאנרגיה אגורה עד אמצע שנות ה- 2030.

לצד הסיכונים שהוזכרו לעיל, שוק אגירת האנרגיה הוא אחד ממנועי הצמיחה המבטיחים ביותר של העשור הקרוב. עם המעבר לכלכלה דלת-פחמן. התרחבות האנרגיות המתחדשות, מבטיח ביקוש עצום לאגירה גמישה, חכמה ויעילה.

עם זאת, מי שירצה להמר על התחום יידרש לזהירות יתרה: בחירה בטכנולוגיה יציבה, ניתוח רגולטורי מעמיק והבנה של ששרת הערך הגלובלית.

הכותב הינו דן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים, אושן יצירה – בית השקעות

המידע המוצג בכתבה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, הצעה או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך מכל סוג שהוא. הנתונים, הדעות וההערכות במסמך מבוססים על מידע שנאסף ממקורות הנחשבים לאמינים. הערכות ו/או תחזיות משקפות את דעתו של הכותב בלבד בהסתמך על נתונים גלויים. כל השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכונים, לרבות סיכון לאובדן חלקי או מלא של ההשקעה. טרם קבלת החלטת השקעה