"השוק הישראלי כבר מסתכל ליום שאחרי המלחמה, אבל התנודתיות עדיין כאן"

המחצית הראשונה של השנה מתקרבת לסיומה, וקשה לחשוב על תקופה שבה הכלכלה והשווקים נדרשו לעכל כל כך הרבה משתנים במקביל: מלחמה ממושכת, אי ודאות גיאופוליטית, תנודות חדות במחירי הנפט, מהפכת הבינה המלאכותית, התחזקות השקל ושוק מניות שממשיך לטפס בחלק מהסקטורים, גם כאשר המציאות הביטחונית רחוקה מלהיות יציבה.

גלעד בן ציון, מנהל מחלקת המחקר והאנליזה בהראל פיננסים, מעריך כי המחצית השנייה של השנה תמשיך להיות תלויה בראש ובראשונה בהתפתחויות הגיאופוליטיות. לדבריו, "השאלה המרכזית אינה רק מה יעשו השווקים, אלא מה יקרה בזירה שבין איראן, ארצות הברית וישראל. האם מצרי הורמוז יישארו סגורים או ייפתחו, האם הלחימה תתחדש או שהאזור יישאר במצב של הפסקת אש, ומה יקרה למחירי הנפט. גם לדבריו של טראמפ ולכיוון המדיני שיתפתח בארצות הברית עשויה להיות השפעה ישירה על השווקים".

בזירה המקומית, בן ציון מדגיש שבישראל תמונת מקרו מאוזנת יחסית. מדד אפריל היה גבוה, אך לדבריו מדובר במדד עונתי, וכשמסתכלים שנה קדימה, סביבת האינפלציה בישראל נראית מתונה יותר. על רקע זה, ובהנחה שהלחימה לא תתחדש, הוא מעריך כי קיימת אפשרות שבנק ישראל יוריד ריבית כבר בהחלטה הקרובה בסוף מאי. עם זאת, הוא מסייג כי חידוש הלחימה עשוי לשנות את התמונה. בהסתכלות רחבה יותר על 2026, בהראל פיננסים מעריכים כי ייתכנו ירידת ריבית אחת או שתיים, בהתאם להתפתחויות הביטחוניות.

• פיטנגו וקבוצת הראל משתתפות בגיוס 35 מיליון דולר ל-Tomorrow.io
• הראל תשקיע 150 מיליון שקל בקרן של רובי קפיטל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בן ציון מעריך כי הכלכלה הישראלית עשויה לצמוח השנה בקצב של כשלושה אחוזים ואף מעט יותר. לדבריו, מדובר בצמיחה יפה בהתחשב בנסיבות. בנוגע לשקל, הוא מזכיר את אותם כוחות בסיסיים שתמכו בו בשנים האחרונות: עודף בחשבון השוטף, יצוא הגז, תעשיית ההייטק, החברות הביטחוניות והפעילות של הגופים המוסדיים שמגדרים חשיפה למטבע. כל אלה תרמו להתחזקות השקל מול הדולר וגם מול סל המטבעות, אך להערכתו השוק כבר מתקרב לאזור של שיווי משקל.

לכאורה, קשה להסביר את האופטימיות בשוק הישראלי אחרי תקופה כל כך ארוכה של מלחמה ואתגרים, אלא שבן ציון מדגיש כי השווקים אינם מסתכלים בעיקר לאחור, אלא קדימה. לדבריו, המשקיעים מתמחרים אפשרות לסיום הלחימה ולהרחבה של הסכמי אברהם. הוא מזהה שינוי במאזן הכוחות האזורי: אם בעבר התחושה הייתה של “כולם נגד ישראל”, כיום יותר ויותר מדינות באזור מתכנסות סביב התנגדות לאיראן. במובן הזה, השוק מגלם תרחיש של מזרח תיכון חדש, עם הסכמי שלום רחבים יותר ויותר סחר בין המדינות.

עם זאת, לא כל השוק עלה באותה עוצמה. בן ציון מזכיר כי יש סקטורים שלא הציגו עליות חדות מתחילת השנה. הבנקים, למשל, נמצאים סביב רמות האפס, גם לאחר פרסום דוחות שנחשבים בסך הכל סבירים. גם תחום הנדל״ן מציג תשואות נמוכות יחסית. לעומת זאת, סקטורים שנהנים ממגמות עומק, ובראשן הבינה המלאכותית והאנרגיה הציגו ביצועים חזקים יותר.

• יו"ר נקסט ויז'ן: “אנחנו במסלול M&A, מאמין שנעשה עסקה עוד ב-2026”
• "אין מה לעשות אם הממשלה לא תציית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אחד המגזרים הבולטים הוא הסקטור הביטחוני. לכאורה, אם השוק כבר מתמחר כניסה לעידן של הסכמי שלום, ניתן היה לחשוב שהמומנטום של החברות הביטחוניות זמני בלבד. בן ציון חושב אחרת. לדבריו, מדובר במגמה מבנית ומתמשכת, ולא בגל קצר. הוא מזכיר כי מלחמת רוסיה אוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, עדיין נמשכת, בניגוד להערכות הראשוניות שדיברו על שבועות או חודשים. גם אם המלחמות הנוכחיות יסתיימו, תהליך ההצטיידות של מדינות אירופה ושל מדינות נוספות בעולם רק מתחיל. תקציבי הביטחון עולים, והביקוש למערכות ביטחוניות צפוי להימשך לאורך שנים.

בישראל, המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 עדיין לא הסתיימה במלואה. גם כאשר קיימת הפסקת אש מול חמאס, עדיין יש מוקדי לחימה, חזית מול איראן, אי ודאות בצפון ואיומים אזוריים נוספים. לכן, לתפיסתו, החברות הביטחוניות ממשיכות להיות סקטור מעניין, אף שבשבועות האחרונים נרשמה בהן חולשה מסוימת. הירידות, לדבריו, אינן הופכות אותן בהכרח לחברות זולות במיוחד, משום שהמכפילים עדיין גבוהים, אך הן משקפות מימוש לאחר עליות חדות.

עבור משקיע פרטי ההשקעה בסקטור הביטחוני מורכבת במיוחד: חלק גדול מהפעילות של החברות חסוי, ההודעות לבורסה אינן תמיד כוללות פרטים מלאים מטעמים ביטחוניים, והטכנולוגיות עצמן דורשות ידע מקצועי עמוק. לכן, בן ציון מדגיש את חשיבות הפיזור: "לא נכון לשים את כל החשיפה על חברה אחת, אלא לבנות חשיפה רחבה יותר למגמות מרכזיות כמו רחפנים, כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית וחימושים. בהראל פיננסים, הוא אומר, מחפשים חברות עם הכנסות, רווחיות וצמיחה, ומתמקדים בעיקר בחברות הגדולות והמבוססות".

הוא מזכיר בהקשר הזה את אלביט מערכות ואת נקסט ויז'ן, ומציין כי בשוק כבר מדברים על האפשרות שגם התעשייה האווירית תגיע בעתיד לבורסה. מהלך כזה, להערכתו, עשוי לתת דחיפה משמעותית לסקטור, בין היתר משום שהוא עשוי למשוך גם משקיעים זרים. בעתיד, אם גם רפאל תגיע לשוק, ניתן יהיה לבנות בישראל תיק רחב ויציב יותר של חברות ביטחוניות גדולות, ולא להסתמך רק על מספר מצומצם של חברות גדולות לצד חברות קטנות יותר.

גם מגזר האנרגיה משתנה במהירות. בן ציון מדגיש כי זהו מגזר פחות הומוגני ממגזרים אחרים, והוא מושפע משתי מגמות גדולות. הראשונה היא מהפכת הבינה המלאכותית, שמגדילה באופן חד את הצורך בדאטה סנטרים, וכתוצאה מכך את הביקוש לחשמל. המגמה הזו אינה משפיעה רק על חברות האנרגיה, אלא גם על חברות נדל״ן שמקימות דאטה סנטרים, ועל חברות שבבים ובדיקות שבבים שנהנות מהתרחבות התשתית הטכנולוגית.

המגמה השנייה היא הזינוק במחירי האנרגיה בעקבות הלחימה מול איראן וסגירת מצרי הורמוז. לדבריו, מחיר הנפט קפץ מאזור של קצת יותר מ 60 דולר לחבית לרמות גבוהות בהרבה, והחזרה למחירים נמוכים יותר עשויה לקחת זמן, בהתאם למשך הלחימה. בסביבה כזו נהנות חברות שמפיקות נפט או קשורות לשרשרת האנרגיה המסורתית. בן ציון מזכיר גם את בזן, שנהנתה מהשפעות שנוצרו בעקבות פגיעה בבתי זיקוק במפרץ וירידה בהיצע.

בתוך מגזר האנרגיה קיימת הבחנה בין אנרגיה מתחדשת, תחנות כוח מסורתיות והפקת גז ונפט. לדבריו, הביקוש לחשמל כל כך גדול, שהשוק צריך גם אנרגיה רגילה וגם אנרגיה ירוקה. לאנרגיה ירוקה יש יתרונות של עלויות הקמה נמוכות יחסית וגמישות גבוהה יותר, אך היא תלויה בתנאי אקלים כמו שמש ורוח. תחנות כוח מסורתיות, לעומת זאת, הן עתירות הון ומחייבות רגולציה, אך מספקות חשיפה משמעותית להספקים גדולים של מאות מגה ואט.

החולייה שבה נמצא מחסור אמיתי, לדבריו, היא ההולכה: היכולת לחבר בין ייצור החשמל לבין מרכזי הצריכה, ובמיוחד לדאטה סנטרים. אלא שבישראל החשיפה הישירה לתחום ההולכה מוגבלת יחסית, משום שרוב הפעילות נעשית על ידי חברת החשמל. לכן, המשקיעים נחשפים בעיקר לחברות שמפיקות ומוכרות חשמל, ופחות לחוליית ההולכה עצמה.

באשר לבניית חשיפה למגזר האנרגיה, בן ציון מציע גישה מפוזרת: שילוב של חברות אנרגיה ירוקה, תחנות כוח, הפקת שדות גז ונפט, וחברות שנהנות מהגידול בביקוש לחשמל. שדות הגז בישראל, לדבריו, גם מושפעים ממחירי הנפט, בין היתר בשל מנגנוני הצמדה מסוימים, אך הם עדיין חלק מהחשיפה הרחבה לאנרגיה המקומית.

גם הדאטה סנטרים משתלבים בפאזל הזה. ניתן להיחשף אליהם דרך חברות נדל״ן שמקימות מרכזי נתונים, כמו מגה אור בישראל או אזריאלי בצפון אירופה. במובן הזה, מהפכת הבינה המלאכותית אינה רק סיפור של חברות טכנולוגיה, אלא גם של חשמל, נדל״ן, תשתיות ואנרגיה.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ (שיווק) השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה. חלק מהמידע המצוין לעיל מתבסס על מידע פומבי גלוי וכן על מקורות מידע הנחשבים בעיני החברה כאמינים. האמור בכתבה משקף את חוות דעתה של החברה במועד כתיבת הכתבה וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה.