מה יכול ניר קריגל ללמוד משיר הבטלנים?

שיר "הכטב"ם" של היוצר בן ה-11 ניר קריגל הפך לוויראלי ואף זכה, לפי פרסומים שונים, למעמד של אחד השירים המזוהים עם מבצע שאגת הארי. בעוד השיר אותו יצר קריגל הוא יצירה באורך מלא, החלק מתוך השיר שהפך לוויראלי הוא הפזמון.

קריגל הגיש עשרות תביעות בטענה להפרת זכויותיו בשיר. יש מי שירימו גבה למשמע הטענה, כי גם פזמון - ולעיתים אף שורה אחת מתוך שיר - עשויים להיחשב ליצירה הזוכה להגנת זכות יוצרים. ואולם, אף שמדובר במקרים חריגים, הדין והפסיקה מכירים באפשרות כזו.

הפסיקה בישראל כבר הכירה בכך שרצף קצר של מילים מתוך שירים נחשב כיצירה שיש להגן עליה בזכות יוצרים, אך מדובר היה במשפטים בעלי ייחודיות ומקוריות משל עצמם שנחשבו לחלק מהותי ועיקרי מתוך אותם שירים.

כך, לדוגמה בית המשפט הכיר בכך שצירוף המילים "הופה הולה הולה הופה" הוא ייחודי ומקורי ומהווה חלק עיקרי מהיצירה (שיר "הבטלנים") ולכן קבע, כי השימוש המסחרי שנעשה בו, ללא אישור, נחשב כהפרה של זכות יוצרים. בית המשפט ציין באותו מקרה, שאילו השימוש היה נעשה במילים "הולה הופ" בלבד, סביר להניח שלא הייתה מוגשת תביעה (ת"א 2378/98).

במקרה אחר קיבל בית המשפט תביעה שהוגשה עקב השימוש במשפט "אין סוסים שמדברים עברית", ללא קבלת אישור מראש מבעלי הזכויות בשיר, ופסק, כי מדובר במשפט שהפך למטבע לשון שמזוהה באופן מוחלט עם השיר והיצירה (ת"א 59229/96).   

יש גם שימושים מותרים

מנגד קיימים בחוק זכות יוצרים רשימה של שימושים מותרים ביצירה (אף ללא קבלת אישור) והגנה שעשויה לקום במקרה של שימוש שאינו מורשה ביצירה מוגנת: אם מי שעשה שימוש ביצירה לא ידע ולא היה עליו לדעת כי מדובר ביצירה מוגנת. בהתאם לכך פסק בית המשפט, כי מילות השיר "מי שמאמין לא מפחד" אכן מוגנות בזכות יוצרים, אולם דחה בסופו של דבר את התביעה עקב הקביעה שעומדת לנתבעות הגנת "מפר תמים". הן סברו בתום לב כי לא מדובר ביצירה מוגנת או בקטע ממנה, אלא במשפט גנרי "שיסודותיו נעוצים במקורות קדומים".

אשר על כן, מבלי להתייחס באופן פרטני לשיר "הכטב"ם" או להליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו, אין לשלול את האפשרות כי גם פזמון - ואפילו שורה אחת מתוך שיר - יזכו להגנת זכות יוצרים, אם הם עומדים בדרישות הדין ונושאים מקוריות וייחודיות. מנגד, גם כאשר מדובר ביצירה מוגנת, אין פירוש הדבר שכל שימוש בה מהווה בהכרח הפרה, שכן בנסיבות המתאימות עשויות לעמוד למשתמש ההגנות הקבועות בחוק. כל מקרה נבחן תמיד לפי נסיבותיו.

עו"ד לירון קורן, שותפה ואחראית על תחום הקניין הרוחני, סימני המסחר והעיצובים, משרד פרידמן-אברמזון (צילום: אינה חזנוב)

• המדינה נכנסת לשוק הדירות: בעלי נכסים שנפגעו במלחמה יוכלו לקבל כסף מידי
• טילים מאיראן? לא בטוח שמוסדות ציבור יספקו הגנה ראויה