אוקראינה תקבל רישיון לייצר טילי פטריוט

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי וושינגטון תעניק לאוקראינה רישיון לייצור מקומי של טילי היירוט פטריוט, במהלך שעשוי לשנות את אופן הסיוע הביטחוני האמריקאי לקייב. ההודעה נמסרה במהלך פגישתו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שנערכה בשולי פסגת נאט"ו בטורקיה, ומסמנת מעבר אפשרי ממודל של אספקת נשק למודל של העברת יכולות ייצור.

לדברי טראמפ, ארצות הברית תאפשר לאוקראינה לייצר את טילי היירוט בעצמה ותספק לה את הידע הדרוש לשם כך. "ניתן להם את הזכות לייצר פטריוט ונראה להם איך עושים זאת", אמר. הוא הוסיף כי טרם עדכן את לוקהיד מרטין, יצרנית הטילים, אך הביע ביטחון שהנושא יוסדר.

מערכת הפטריוט נחשבת לאחת ממערכות ההגנה האווירית החשובות ביותר עבור אוקראינה, בעיקר מול מתקפות הטילים הבליסטיים של רוסיה. טילי PAC-3, המשמשים את המערכת, ממלאים תפקיד מרכזי ביירוט טילים ארוכי טווח, אך מלאי המיירטים שבידי קייב מוגבל. טראמפ ציין כי ייתכן שארצות הברית תעביר לאוקראינה מספר מצומצם של טילי פטריוט נוספים, אך הדגיש כי גם לצבא האמריקאי יש צורך במלאים. לדבריו, ייצור עצמי יאפשר לאוקראינה להגדיל בהדרגה את היקף האספקה מבלי להיות תלויה לחלוטין במשלוחים מחו"ל.

הדרך לייצור עצמי עדיין ארוכה

ההודעה מגיעה ימים לאחר מתקפה רוסית שבה שוגרו 29 טילים לעבר קייב וסביבתה. לפי הדיווחים, אוקראינה לא הצליחה ליירט אף אחד מהם, והמתקפה גבתה את חייהם של 28 בני אדם. האירוע המחיש פעם נוספת את המחסור במיירטים ואת הקושי להגן על הערים המרכזיות במדינה.

זלנסקי התריע בימים האחרונים כי מלאי טילי ה-PAC-3 של אוקראינה הידלדל באופן משמעותי. לדבריו, גם כאשר מדינות המערב רוכשות עבורה מיירטים, הם מגיעים לעיתים רק זמן קצר לפני מתקפות רוסיות רחבות היקף, מה שמקשה על בניית מערך הגנה רציף. נשיא אוקראינה הזכיר כי כבר במשך שנים ביקש מבעלות הברית לאפשר ייצור מקומי של אמצעי הגנה אווירית. לדבריו, מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022 הרחיבה אוקראינה משמעותית את יכולות הייצור הביטחוניות שלה, אך תחום ההגנה מפני טילים בליסטיים נותר נקודת חולשה מרכזית.

למרות ההצהרה, מומחים מעריכים כי הדרך לייצור מבצעי של טילי פטריוט באוקראינה תהיה ארוכה. הקמת מפעלי ייצור, הכשרת כוח אדם ובניית שרשרת אספקה צפויות להימשך שנים, במיוחד כאשר מתקני ייצור בשטח אוקראינה עלולים להפוך ליעד עבור רוסיה.

האנליסטים ציינו גם כי עדיין לא ברור אם חברות אמריקאיות יסכימו להעביר לאוקראינה טכנולוגיות רגישות, ובהן מערכות הנחיה, מנועים רקטיים ורכיבים נוספים הנחשבים לבעלי חשיבות אסטרטגית. ללא העברת ידע כזו, היקף הייצור המקומי עשוי להיות מוגבל.

שאלת לוחות הזמנים נותרה פתוחה

לא ברור אם המהלך נועד להשפיע על מהלך הלחימה הנוכחי או בעיקר לבנות יכולת ארוכת טווח שתשרת את אוקראינה גם לאחר סיום המלחמה. בנוסף, לא ידוע האם שרשרת האספקה העולמית תוכל לתמוך בהגדלת הייצור.

טראמפ עצמו הודה כי ארצות הברית אינה יכולה להעביר כמויות גדולות יותר של מיירטים, בין היתר משום שמלאי התחמושת שלה הצטמצם בעקבות הלחימה מול איראן. לדבריו, זו אחת הסיבות שבגללן ייצור מקומי באוקראינה הופך לאפשרות רלוונטית. במקביל, אוקראינה ממשיכה לפתח גם פתרונות עצמאיים. בחודש שעבר ביצעה חברת Fire Point האוקראינית ניסוי טיסה ראשון במיירט חדש בשם FP-7.x, שנועד לשמש חלופה זולה ופשוטה יותר לייצור בהשוואה למערכת הפטריוט.

• ועידת הביטחון של אסיה: לקחים מאוקראינה מגיעים עד הפיליפינים
• רוסיה שיגרה טילים היפרסוניים סמוך לקייב: הלחץ על אוקראינה גובר

לפי החברה, ייצור סדרתי של המיירט החדש עשוי להתחיל כבר באוגוסט, אם כי עדיין לא ברור מתי יהיה מוכן לשימוש מבצעי. מטרת הפרויקט היא לספק לאוקראינה פתרון מקומי שיוכל להתמודד עם המחסור המתמשך במיירטים מערביים.