במה חשודים בכירי מנורה? הפרשה שמחברת ביטוח, הסתדרות וכסף גדול

ההתפתחות בפרשת "יד לוחצת יד" מעלה שאלה פשוטה: במה בעצם חשודים בכירי מנורה מבטחים? בשלב זה מדובר בחשדות בלבד, ללא כתב אישום, אבל מה שכבר ידוע מצביע על פרשה רגישה במיוחד: קשר אפשרי בין פוליסות ביטוח גדולות של חברי ההסתדרות, סוכן ביטוח חזק, ובכירים באחת מקבוצות הביטוח המרכזיות בישראל.

המשטרה הקפיאה כ-95 מיליון שקל בחשבונות מנורה מבטחים ועוד כ-90 מיליון שקל בחשבונות של חמישה בכירים בקבוצה: מנכ"ל הקבוצה ארי קלמן, מנכ"ל חברת הביטוח מיכאל קלמן, היו"ר יהודה בן אסייאג, יו"ר מנורה מבטחים החזקות ערן גריפל והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח אורית קרמר. מנורה מסרה כי מעבר להקפאת הכספים אין התפתחות מהותית נוספת הידועה לה, וכי הצעד אינו משפיע על פעילותה השוטפת. 

להרחבה: המשטרה תפסה עשרות מיליוני שקלים במנורה בחקירת השחיתות בהסתדרות

לב החשד נוגע לכ-300 אלף פוליסות בריאות ותרופות של חברי הסתדרות במנורה. לפי החשד, מנורה קידמה חתימה וחידוש של הפוליסות האלה באמצעות תשלומים וטובות הנאה לסוכן הביטוח עזרא גבאי, בשל יכולתו להשפיע לכאורה על יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. במילים פשוטות: המשטרה בודקת האם גבאי שימש בפועל לא כסוכן רגיל שמוכר ביטוח ומטפל במבוטחים, אלא כגורם מתווך מול מוקד הכוח בהסתדרות.

סוכן ביטוח זכאי לעמלה כאשר הוא מבצע עבודת תיווך ביטוחית אמיתית: גיוס לקוחות, שירות, טיפול בתביעות, התאמת פוליסות וניהול קשר מול המבוטחים. החשד הוא שהתשלום לגבאי שיקף בעיקר את הקשר שלו לבר-דוד ואת היכולת לקדם את מנורה מול ההסתדרות, ולא פעילות ביטוחית רגילה. אם זה נכון, התשלום עלול להיחשב טובת הנאה או מנגנון שוחד, ולא עמלת סוכן לגיטימית.

החשד חמור במיוחד משום שמדובר בפוליסות קבוצתיות רחבות מאוד. כאשר גוף כמו ההסתדרות מקדם פוליסה לחברים רבים, נוצר כוח מסחרי עצום: חברת הביטוח מקבלת גישה למאות אלפי מבוטחים, הסוכן עשוי ליהנות מעמלות גדולות, והגוף שמחליט על ההתקשרות מחזיק כוח מיקוח משמעותי. לכן השאלה המרכזית היא האם הבחירה במנורה וחידוש הפוליסות נעשו לטובת המבוטחים ובתנאים מיטביים, או בשל מערכת קשרים וטובות הנאה.

הקפאת הכספים אינה הרשעה ואינה קביעה שהכסף יחולט בסוף ההליך. מדובר בכלי חקירתי וכלכלי חריג, שמטרתו לשמר נכסים למקרה שתידרש החרמה בעתיד, בעיקר אם יוכחו עבירות כמו שוחד והלבנת הון. עם זאת, עצם ההקפאה בסכומים כאלה משדרת שהמשטרה מייחסת לפרשה היקף כספי משמעותי, ורואה קשר אפשרי בין הרווחים שנוצרו לבין המעשים הנחקרים.

הסיכון המיידי למנורה אינו פגיעה בכספי המבוטחים או החוסכים. גם לפי הדיווחים, אין חשש לפגיעה בכספי חוסכים. הסיכון הוא אחר: משפטי, תדמיתי ורגולטורי, מבין השלושה - הסיכון התדמיתי הוא הגדול ביותר. חברת ביטוח נשענת על אמון, על ממשל תאגידי ועל פיקוח הדוק. פרשה שבה נבדקת השאלה האם פוליסות קבוצתיות קודמו דרך קשרים פסולים עלולה למשוך בדיקה עמוקה של רשות שוק ההון, של הדירקטוריון ושל משקיעים מוסדיים. היא יכולה גם לייצר בקרב הציבור סוג של דחייה מסוימת מהחברה.  

הפרשה הרחבה יותר כוללת חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון סביב ההסתדרות, ועשרות נחקרים מגופים ציבוריים, רשויות מקומיות, חברות עסקיות ועולם הספורט. במרכז עומדת טענת המשטרה למערכת של "תן וקח": קידום אינטרסים עסקיים בתמורה לטובות הנאה או השפעה במינויים.

ההגנה של המעורבים צפויה להתמקד בקו ברור: גבאי הוא סוכן ביטוח ותיק, התשלומים אליו היו עמלות לגיטימיות, וההתקשרויות עם מנורה נעשו כחלק מפעילות עסקית רגילה. מנורה עצמה מדגישה שהיא משתפת פעולה עם החקירה ושאין השפעה על הפעילות השוטפת.

• מנורה שילמה לבז"ן 73 מיליון שקל בתביעת רשלנות נגד משרד עו"ד גורניצקי
• ב-8% דיסקאונט: מנורה נכנסה כבעלת עניין בג’ין טכנולוגיות; החברה גייסה כ-30 מיליון שקל

השאלה שתכריע את הפרשה תהיה פחות עצם קיומם של תשלומים ויותר מה עמד מאחוריהם. אם יתברר שמדובר בעמלות ביטוח רגילות עבור שירות אמיתי, החשדות ייחלשו. אם החוקרים יבססו שהכסף שולם עבור השפעה על החלטות ההסתדרות וקידום מנורה מול מאות אלפי מבוטחים, זו כבר פרשה מסוג אחר לגמרי - לא של ביטוח, אלא של כוח, גישה וכסף ציבורי למחצה.