המסגד פלש לשטח ציבורי - אך העירייה אינה אחראית לנזקי השכנים

עיריית תל אביב אינה נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לבעלי דירה ביפו מכך שמסגד סמוך פלש לקרקע ציבורית הסמוכה לביתם. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן. הוא קיבל את ערעור העירייה על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר, אשר חייב אותה לפצות את הבעלים ב-480,000 שקל.

צפריר ויסמן ואנדריאה פינקרט תבעו מהעירייה 600,000 שקל, בטענה לירידת ערך דירתם ברחוב גמליאל ביפו בשל פלישתו של מסגד אל-סכס לשטח ציבורי פתוח. לדבריהם, בשנת 2016 הוציא ראש העיר, רון חולדאי, צו הריסה לבנייה האסורה סביב המסגד, אך הצדדים הגיעו לפשרה והצו בוטל. בית משפט השלום קבע, כי העירייה התרשלה בכך לא וידאה שהשטח הציבורי יישאר כזה ולכן נושאת באחריות לירידת ערך דירתם של ויסמן ופינקרט.

אין אפילו תקדים אחד

צימרמן קובע, כי היה מקום לדחות על הסף את התביעה בשל התיישנותה: התובעים רכשו את הדירה בשנת 2009, ידעו כבר אז על קיומו של המסגד, העירייה לא עשתה דבר במשך שנים עד להוצאת צו ההריסה והתביעה הוגשה ב-2019. מאחר שהתובעים ידעו כאמור ב-2009 על הפלישה לשטח הציבורי, התביעה התיישנה ב-2016.

צימרמן מוסיף, כי דין הערעור להתקבל גם לגופו: "גישה זו באשר לדרך הטלת אחריות על רשויות בקשר עם הפרת חובות נטענת בתחום הפיקוח והאכיפה אינה מתיישבת עם הגישה הנוהגת בפסיקה ככלל; לא היה בידי המשיבים-התובעים להציג ולו מקרה אחד שבו הוטלה אחריות בנסיבות דומות כלפי צד שלישי; ובכל מקרה אין כל דרך להטלתה שעה שהנתבעות פעלו פוזיטיבית בניסיון לקיים אותן חובות פיקוח ואכיפה המוטלות עליהן, מה שהסתיים בהליך שנסב על צו ההריסה". 

מבחינה עיונית, ניתן להטיל על רשות ציבורית אחריות לנזקים הנובעים מהתרשלותה בהפעלת סמכויותיה; אך מבחינה מעשית, הדבר צריך להיעשות במקרים חריגים בלבד כאשר מדובר בנוגע לפעולות פיקוח ואכיפה. אפשרות זו צרה במיוחד במקרה זה, ממשיך צימרמן, שכן הדיירים בחרו לתבוע את העירייה ולא את המסגד. הם לא הצליחו להצביע על מקרה אחד ויחיד בו הוטלה האחריות על הרשות המקומית, וביקשו במפורש לקבוע תקדים.

לא יריית הזינוק אלא אקורד הסיום

"בענייננו, אין צורך בליבון ממצה בשאלת זיהוי המקרים הייחודיים שיצדיקו פריצת דרך חדשה בדיני הטלת האחריות על רשויות בשל מחדליהן. זאת שכן בענייננו, המהלך של הוצאת צו ההריסה, וקיומו של ההליך המשפטי שסופו בהסכמה בדבר הריסה חלקית תוך ביטול הצו, הוא ודאי ממצה", אומר צימרמן. בית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעתה של הרשות בתחום האכיפה, בעוד התובעים "מסתפקים בהערות 'מהיציע' על כי ההסדר אינו מוצלח וממצה ולכן חסר נפקות".

לדברי צימרמן, העירייה פעלה נגד הבנייה הבלתי-חוקית של המסגד, גם אם הצלחתה הייתה חלקית. ההסכמה בינה לבין המסגד "חוסמת בנסיבות המקרה כאן כל אפשרות של ניסיון של בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים לתבוע כשנתיים לאחר מעשה פיצויים בנזיקין, תביעה הנסמכת כיום על כך שמהלכי הרשויות לא צלחו די הצורך. ההסכמה בין הוועדה למסגד בקשר עם ההריסה, בגדרי ההליך המשפטי, לא היוותה אפוא כאן את יריית הזינוק לאפשרות הגשתה של תביעה נזיקית של המשיבים נגד המערערות, אלא את אקורד הסיום".

השופטים יונה אטדגי וטל לוי-מיכאלי הסכימו עם צימרמן. את העירייה ייצג עו"ד גיא שחק, את ויסמן ופינקרט ייצג עו"ד טל ספיר, ואת חברות הפניקס ואיילון - עוה"ד ענת שוורץ ומתן שרגאי.