המבקר: החוק לאיסור צריכת זנות לא הפחית משמעותית את התופעה
אנגלמן מצביע על אכיפה אפסית של החוק, כשלונות של המשטרה במאבק בסחר בבני אדם, בתי בושת הפועלים כמעט באין מפריע ופגיעה של רשות האוכלוסין בקורבנות
שש שנים לאחר שנכנס לתוקפו החוק לאיסור צריכת זנות, אין די בפעולות האכיפה שנעשו כדי להפחית במידה ניכרת את היקף התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחס. כך אומר מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן.
בשנים 2023-2022 נרשמה צמיחה של 70% במספר הקנסות שהטילה המשטרה בגין צריכת זנות (מ-3,004 ל-902); בשנים 2024-2023 נרשמה ירידה נוספת של 58% (ל-378). אמנם בשנת 2025 חל גידול ניכר במספר הקנסות והוא הסתכם ב-1,061, אך מספר זה עדיין קטן ב-65% ממספרם ב-2022. 99% מהקנסות הוטלו בידי מחוזות תל אביב, מרכז וחוף, ובעיקר בידי שלוש תחנות בלבד מבין מאות תחנות המשטרה, מה שעלול להעלות טענה של אכיפה בררנית. סכום הקנסות בשנים 2024-2022 היה 8 מיליון שקל; המשטרה גבתה רק 4.4 מיליון שקל.
13 מתוך 1,300 בתי בושת נסגרו
על אף הצטברותו של מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות במחוזות דרום, ירושלים וצפון - מספר הקנסות שהוטלו בהם היה אפס. ממצאי המיפוי המשטרתי של זירות זנות לא הוטמעו בקרב הגורמים שאמורים לעסוק באכיפה בשטח. מיפוי זה, של למעלה מ-1,300 זירות זנות ברחבי המדינה, שמאות מתוכן ברמת מהימנות גבוהה ובינונית, אינו מתורגם ברובו להטלת קנסות. המשטרה סגרה רק 13 מהן בשנת 2024 ועוד 29 בשנת 2025. המשטרה מודה, כי בשנת 2024 תרגמה לפעילות מעשית רק 44% מהמידע המודיעיני שהיה בידיה.בשנים 2024-2022 המשטרה לא עמדה ביעדים שהיא עצמה הציבה בתחום הסחר בבני אדם: בשנת 2022 היא פיצחה 25% ממספר הפרשיות שנקבעו ביעד שהציבה (שתי פרשיות לעומת שמונה), והביצוע משקף פעילות של מחוז אחד בלבד (תל אביב) מתוך שבעת המחוזות שהוצבו להם יעדים. מחוזות חוף, מרכז וש"י לא פיצחו שום פרשייה באותן שנים, למרות שהיעד המצטבר היה שמונה פרשות.
השימוש במרחב המקוון כפלטפורמה לשידול לזנות, לסרסרות, לניצול ולצריכת זנות הלך והתרחב בשנים האחרונות. מאז 2018 רשויות האכיפה ערות לאתגר הניכר הכרוך בחשיפה של עבירות במרחב המקוון ובאכיפת החוק בעניינן ועמדו על הפערים ביכולות בתחום זה, לרבות אי-איסוף מודיעין והעדר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אף על פי כן, לא ננקטו צעדים להרחבה ממשית של היקף הפעילות במרחב זה, והיא אינה מספקת מענה אפקטיבי לתופעה. מאז חקיקת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט בשנת 2017, הוצאו רק 95 צווים לסגירת אתרי אינטרנט ששיווקו ופרסמו זנות.
קצינה אחת בלבד נגד הסחר בבני אדם
אף שחוליית הסחר בבני אדם במשטרה מופקדת על משימות רבות, ביולי 2025 הועסקה בה קצינה אחת בלבד. זאת, אף שכבר בשנת 2020 הועלה הצורך להגדיל את היקף התקנים הן על ידי המשטרה, הן על ידי המשרד לביטחון לאומי והן על ידי משרד החוץ האמריקני. רק בשנת 2025 אושרה הוספת משרות נוספות לתקני החוליה, ונכון למועד סיום הביקורת הן לא אוישו. מחוז תל אביב הוא היחיד שיש בו מחלק ייעודי לטיפול בעבירות סחר בבני אדם ובעבירות הנלוות להן. בספטמבר 2023 החליטה המשטרה שבשנת 2024 יוקמו מחלקים כאלה במחוזות מרכז וחוף; נכון לאוגוסט 2025, הם לא הוקמו.עוד מצביע אנגלמן על ליקויים באופן שבו החילה רשות האוכלוסין את סמכותה למתן אשרת שהייה למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם לצורכי זנות. לעיתים התבצע ההליך בניגוד לנוהלי הרשות עצמה ותוך חריגה מסמכות, ועד כדי עזיבתן של קורבנות שהמשטרה זקוקה לעדותן.
- אנגלמן: חשש להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי על הבחירות
- "המשק הישראלי יפסיד 500 מיליארד שקל ממשבר האקלים עד 2050"
