מאבטח של מנדלבליט תבע 963 אלף ש' על התנכלות - כמה קיבל?

לוחם לשעבר ביחידות שמשון, דובדבן וימ"מ, שהיה גם מהנדס מיכון חקלאי מהטכניון, חשב שהוא הגיע לתפקיד החלומי: מאבטח צמוד של אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. הוא עבד בתפקיד כשנה, אבל הסתבך עם עמיתו לאבטחה ועם מנהל המשימה מטעם חברת האבטחה, ובסוף התהליך מצא את עצמו בחוץ. מה שהתחיל כתלונות על כשלי אבטחה חמורים, הסתיים בפיטורים ובתביעה של כמעט מיליון שקל נגד חברת האבטחה.

לפי פסק הדין, התובע החל לעבוד כמאבטח צמוד בחברות האבטחה במרץ 2017, ומיוני 2019 שובץ למשימה של אבטחת מנדלבליט. הוא התלונן שוב ושוב בפני מנהליו על מאבטח אחר בצוות, שלטענתו נהג בחוסר אחריות מסוכן - החל מ"סירוב לצאת לריצה כמאבטח לצד היועמ"ש", דרך "יציאה לריצה ללא הנשק האישי" ועד "חוסר ערנות במהלך משימות". בעיניו, אותו מאבטח קיבל גיבוי לא מוצדק בזכות קרבה אישית למנהל המשימה.

הקש ששבר את גב הגמל היה אירוע ריצה שבו התובע פנה ישירות לראש הלשכה של היועמ"ש, במקום למנהליו בחברה - צעד שהוביל למשבר אמון חריף. בשיחת בירור סוערת שהוקלטה על ידי התובע עצמו, האשימו אותו הממונים עליו בחתירה תחתיהם ובפגיעה במוניטין החברה מול הלקוח. אחד המנהלים, כפי שעולה מהתמליל, אמר לו: "פעלת כדי לעשות רע למישהו אחר". החברה קבעה שהתובע "פגע באמונו ושיקר לו", והוא לא הוחזר למשימה. לאחר שהציעו לו תפקידים אחרים בשכר נמוך משמעותית, הוא סירב, וההעסקה הסתיימה.

התעמרות? בית הדין: לא הוכח

התובע טען שסבל מ"התעמרות והתנכלות" ודרש 120 אלף שקל. בית הדין דחה את הטענה כמעט על הסף, וקבע כי הוכחת עילת התעמרות מחייבת "התנהגות חוזרת ונשנית בכמה אירועים נפרדים" שזוכה גם למבחן אובייקטיבי, ולא כל עגמת נפש סובייקטיבית מהתנהלות קשה של מנהל מספקת. השופטת איריס רש, ביחד עם נציגי הציבור גד גפני ושלום נויפלד, כתבו כי מדובר בשיח "שלעתים היה גס ובוטה", אך "אופן הדיבור של שני הצדדים היה מבוסס על עברם הצבאי ואופי התפקיד והמשימות והוא לא היה חריג לסוג העבודה".

למרות זאת, בית הדין לא התעלם מהאפשרות ששיקולים זרים היו מעורבים בהדחה עצמה. מנהל המשימה, שהיה הגורם הבלעדי שהחליט על הרחקת התובע, כלל לא הובא לעדות על ידי החברה, ובית הדין זקף את היעדרו לחובתה. כך גם עלה מהראיות שהתובע לא קיבל הזדמנות לעיין ב"דף מסרים" שנטען כי מסר לראש הלשכה, מסמך שהיה "הגורם העיקרי לכעסו" של מנהל המשימה. "מקובלת עלינו טענת התובע כי היה מקום לאפשר לו לעיין ב'דף המסרים'", נכתב בפסק הדין.

בשורה התחתונה, בית הדין פסק פיצוי של 25 אלף שקל עבור ההתנכלות ופגמי ההליך - סכום שמשקלל גם את הצד השני של המטבע, שהוא התנהלות בעייתית של התובע עצמו מול עמיתים אחרים בחברה. בית המשפט היה ברור בהחלטתו "התובע מייצר 'עבודה על עבודה'", ציטט ההרכב מהודאתו של התובע עצמו בשיחת הבירור, "יכול להיות שיש לי חיכוכים נקודתיים".

הפרשי שכר, אש"ל, חופשה - וגם קיזוזים שנדחו

מעבר לרכיב המרכזי, בית הדין קיבל חלק קטן מיתר דרישות התובע: 327 שקל הפרשי שכר, 246 שקל דמי אש"ל, 1,678 שקל פדיון חופשה ו-2,464 שקל דמי הבראה. לעומת זאת, נדחו לחלוטין תביעות ההחזר על הוצאות רכב (98,948 שקל), שכר עבור זמן נסיעה (153,450 שקל) והחזר ניכויים משכר. גם הניסיון של החברה לקזז משכר התובע 47,850 שקל בטענת דיווח שעות כוזב נדחה, מכיוון שהנתבעות לא הצליחו להוכיח זאת.

בסך הכל, מתוך תביעה שהתחילה בכמעט מיליון שקל (וכללה גם רכיב תביעה נגד המדינה שנמחק בהמשך ההליך), פסק בית הדין לזכות התובע כ-30 אלף שקל בלבד. משני הצדדים ויתרו על הוצאות משפט הדדיות, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.