מאבטחים

מאבטחים הם עמוד השדרה של ענף האבטחה בישראל - כ-90 אלף עובדים המוצבים בכניסות לקניונים, בתי ספר, בתי חולים, מוסדות ציבור, תחבורה ציבורית ואירועים המוניים. המקצוע מוסדר בחוק: מאבטח חמוש נדרש לעבור הכשרה ייעודית, בדיקות רקע וקבלת רישיון לנשיאת נשק, והפיקוח על הענף מתחלק בין משטרת ישראל, משרד העבודה והגופים המזמינים.

תנאי ההעסקה בענף מוסדרים בצו הרחבה ענפי, שנחשב לאחד ההישגים החשובים של העובדים בשוק העבודה הישראלי: שכר המינימום למאבטח גבוה ב-10% לפחות משכר המינימום במשק, ובוגרי הכשרות מתקדמות זכאים לתוספות של 30% עד 60%. הצו מקנה גם הפרשות מוגברות לפנסיה ולקרן השתלמות - זכות נדירה בענפי השכר הנמוך - וכן ימי חופשה מוגדלים, דמי הבראה ומענקים ייעודיים. עם זאת, הענף עדיין מתאפיין בתחלופה גבוהה, בהעסקה קבלנית ובפערים בין הזכויות על הנייר לאכיפה בפועל, וסכסוכים על שעות נוספות וזכויות סוציאליות מגיעים לא אחת לבית הדין לעבודה.

מבחינת שוק התעסוקה, האבטחה היא שער כניסה מרכזי לעבודה עבור צעירים אחרי צבא, סטודנטים ועולים חדשים, והביקוש למאבטחים רגיש למצב הביטחוני - בתקופות מתיחות הוא מזנק, והמדינה והרשויות המקומיות נדרשות להגדיל תקציבים בהתאם. מנגד, טכנולוגיות כמו מצלמות חכמות ובקרת כניסה אוטומטית צפויות לשנות בהדרגה את תמהיל המשרות בענף, ולהעביר את הדגש משמירה סטטית לתפקידי שליטה, בקרה ותגובה. כך או כך, כל עוד הצורך באבטחה נוכח בכל פינה בישראל - מהסופרמרקט השכונתי ועד האצטדיון - צפויים המאבטחים להישאר אחד ממקצועות השירות הנפוצים והחיוניים במשק, ומעמדם התעסוקתי ימשיך להעסיק את המחוקק, את ההסתדרות ואת בתי הדין.