ניסתה לתקן הצעה אחרי שנודעו התוצאות - מה קבע השופט?

זה הסיפור של חברת אבטחה שמילאה טפסים בצורה מעורפלת, הפסידה במכרז גדול של רכבת ישראל, ואז ניסתה להסביר למה בעצם הכל היה בסדר - רק שמאוחר מדי. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא קיבל את ההסברים שלה, ובינואר השנה נתן פסק דין שמבהיר נקודה עקרונית חשובה: לא מתקנים הצעות במכרז אחרי שהתוצאות יוצאות.

רכבת ישראל פרסמה מכרז פומבי לשירותי שמירה, אבטחה ובידוק ביטחוני בתחנות ורכבות נוסעים. המכרז חולק לשלושה אזורים גיאוגרפיים: צפון, דרום וירושלים, ונמשך לתקופה של 24 חודשים עם אופציה להארכה. זהו אחד המכרזים הרציניים יותר בתחום הביטחון האזרחי - שמירה על נוסעים הנוסעים ברכבות ובתחנות מדי יום. שלג לבן (1986) הגישה הצעה לשלושת האזורים. הבעיה שלה היתה בשלב הניקוד האיכותי, שמהווה 30% מהציון הסופי - היא קיבלה רק 17.9 נקודות, הסף המינימלי לעבור לשלב הכספי היה 20 נקודות. הצעתה נפסלה, ולא הגיעה בכלל לשלב בחינת המחיר. הזוכות בפועל היו חברות אחרות: SIH באזור ירושלים, ומודיעין אזרחי ו-T&M סער בטחון באזורים הנותרים.

שלג לבן טענה שהיא קיבלה ניקוד חסר בשלוש נקודות שונות. הנקודה הראשונה, ובתחילה גם הבולטת ביותר, נגעה לאחד הלקוחות שהיא הציגה: רשות המעברים. לפי תנאי המכרז, מציע שסיפק ללקוח מסוים 100 מאבטחים ויותר זכה בנקודות עודפות. בטפסים שהגישה שלג לבן, היא רשמה לגבי נמל חיפה "מעל 100", וקיבלה שתי נקודות מלאות. לגבי רשות המעברים היא רשמה "מעל 90". ועדת המכרזים לא נתנה לה נקודות עבור הלקוח הזה. שלג לבן טענה שהיתה כאן טעות, שצריך היה לפנות אליה להבהרה, ושבפועל יש לה יותר מ-100 מאבטחים גם ברשות המעברים. אבל השופט מיכאל קרשן לא התרשם מכך. לדבריו, "קריאה פשוטה ומתבקשת של האופן בו מילאה שלג לבן את נספח 8A להצעתה מלמדת כי בכל הקשור ללקוח רשות המעברים אין היא זכאית לניקוד עודף". 

מעבר לכך, השופט הצביע על פרדוקס שפגע בעמדת החברה: "האופן בו מילאה שלג לבן את הטופס ביחס ללקוח נמל חיפה ('מעל 100') כשלעצמו מלמד כי הבינה אל נכון מהו התנאי לקבלת ניקוד בגין כמות עודפת של מאבטחים - ובמקביל שולל את טענתה כי המונח 'מעל 90' יכול להתפרש גם כ'מעל 100'". כלומר אם ידעת לכתוב "מעל 100" עבור נמל חיפה, למה לא כתבת את אותו הדבר גם לגבי רשות המעברים?

• "הנה באה הרכבת": איך באירופה היא חוצה מדינות, ובישראל היא לא מצליחה לחבר קצוות?
• בשורה לבעלי קרקע: איחוד וחלוקה ייכנסו לתוכניות תשתית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הניסיון לשנות את הציון בדיעבד נכשל

לאחר שנודעו תוצאות המכרז, פנתה שלג לבן בעצמה לאיש הקשר שלה ברשות המעברים, רונן קריב, וביקשה ממנו מכתב שיתקן את הציון שנתן לה. קריב אכן כתב מכתב שבו טען שהניקוד שנתן בפרמטר מסוים לא שיקף נכון את המציאות. הרעיון לא עבד. כפי שהבהיר בית המשפט, זה לא רק עניין של כללים פורמליים - יש כאן בעיית ניגוד עניינים בסיסית: "לקוח קיים, אשר המליץ עליו [המציע] לצורך המכרז הנוכחי, ולעניין המשותף שעלול לקום לשני הצדדים במסר המאוחר שהועבר". בנוסף, ועדת המכרזים הבהירה שאיש הקשר בצוות המקצועי שלה הכחיש שהשיחה עם קריב עסקה במספר המאבטחים. ועל כך הוסיף בית המשפט כי, "לו התיימרה הרכבת לאפשר תיקון של הצעות בדיעבד, היה הדבר סותר את ההלכה הפסוקה, שלפיה מותר לעורך המכרז לקבל הבהרות מן המציעים - לא לתקן בדיעבד את הצעותיהם באופן שיפגע בשוויון בין המציעים".

הטענה השלישית של שלג לבן היתה שממוצע ותק המאבטחים שלה, שהוגש עם אישור רואה חשבון, לוקה בטעות סופר: במקום 14 חודשים כפי שנרשם, מדובר לדבריה ב-17 חודשים. בית המשפט לא קיבל גם את זה. "ועדת המכרזים לא הייתה לה כל סיבה להניח עם פתיחת ההצעות ששלג לבן כללה בהצעתה בעניין זה נתון שגוי, בוודאי בשים לב לכך שהמסמך הוגש באמצעות רו"ח מבקר", נכתב בפסק הדין שפורסם. השופט גם הוסיף כי, "מתן אפשרות כזו לתקן בדיעבד נתון עובדתי שמשפיע על הניקוד במכרז - גם אם הוכח ששגוי הוא - משמעו בהכרח פגיעה בשוויון בין המציעים".

העתירה נדחתה בכל הנקודות. שלג לבן חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל לכל אחת מארבע המשיבות - ובסך הכל 100 אלף שקל. פסק הדין מחדד עיקרון שידוע אך לא תמיד נאכף בתוקף: ביחס להצעות במכרז, מה שנכתב - נכתב. טעויות ניסוחיות, מסמכים עם רואה חשבון, ומכתבים מלקוחות שמגיעים בדיעבד, לא יעזרו אחרי שהתוצאות פורסמו. מי שרוצה לזכות, צריך לדייק כבר בשלב הגשת ההצעה.

• תבע הפחתת מזונות "בשם הילדים" - כך הגיב השופט
• אלקטריאון תפצה ב-2 מיליון שקל משקיעים לשעבר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בעלי מחסן של 41 מ"ר תקע הקמת 616 דירות במשך שנים