באחד מאולמות בית המשפט בנתניה נפרשה באחרונה דרמה משפטית שבמרכזה עמד חניך צעיר, שנפצע באופן קשה בברכו במהלך קורס מאבטחים בסיסי. מה שנראה בתחילה כאימון שגרתי בקרב מגע, הסתיים בפציעה שהותירה אחריה נכות לצמיתות בשיעור של 23%, שני ניתוחים מורכבים ושנים של כאבים ושיקום. פסק הדין שניתן חושף את נסיבות האירוע, את האחריות שהטילה השופטת על מדריכי הקורס ואת המסקנה המשפטית בדבר רשלנות שנבעה מהנחיות לקויות שניתנו לחניכים.

מדובר בקורס מאבטחים שנמשך שישה ימים בלבד, הכולל שיעורים עיוניים, אימוני ירי ותרגילי קרב מגע. החניך, יליד 1989, נשלח על ידי חברת האבטחה שבה התקבל לעבודה אל מוסד הכשרה מוכר, שנמצא תחת פיקוח של משטרת ישראל. עד לאותו יום, אימוני הקרב מגע שנעשו בקורס היו קבוצתיים בלבד  מול שקי אגרוף או בתרגילים באוויר - מבלי שנערכו עימותים פיזיים אחד מול אחד. אלא שביום האחרון של הקורס, הוחלט לשלב תרגול זוגי, שבו נדרש כל חניך לבלום את בן זוגו כדי שזה לא יצליח לגעת בשק אגרוף.

התרגיל הראשון עבר ללא תקלות, כששני החניכים - התובע ובן זוגו עומרי - הפעילו כוח מתון בלבד. אך אז פנה אליהם המדריך, קרלוס שמו, ודרש מהם לבצע את התרגיל מחדש "בצורה אגרסיבית יותר". בעדותו של התובע, הוא נזכר כי, "כשהמדריך ראה אותנו מבצעים את התרגיל, הוא אמר לעומרי שהוא חייב לפעול יותר אגרסיביות, אני ממש זוכר שהוא אמר לו 'תנהג בו כאילו זה מחבל'". גם עומרי, בן הזוג, אישר בעדותו כי זו היתה ההנחיה שנמסרה. קרלוס עצמו לא הכחיש וסיפר כי, "ברור. שיחשוב שזה מחבל, שהוא תוקף אותו ברחוב. אני מכין אותם לרחוב, לחיים האמיתיים".

נכות משמעותית לצמיתות

ההנחיה הזו שינתה את פני הדברים. עומרי, בחור גדול וחזק בהרבה מהתובע, הסתער עליו בעוצמה רבה. התובע נהדף לאחור, איבד את שיווי המשקל, רגלו הקדמית נתקעה בקרקע, ובן זוגו נפל עליו במלוא משקלו. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק קשה לברכו הימנית - קרע ברצועות ובמיניסקוס, ניתוחים חוזרים, שיקום ארוך, ולבסוף קביעה של נכות משמעותית לצמיתות.

• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפני בית המשפט טען התובע כי התאונה לא היתה תוצאה של סיכון טבעי הכרוך באימון קרב מגע, אלא תוצאה ישירה של הנחיות רשלניות. לדבריו, עד לאותו יום לא ביצעו החניכים שום תרגול זוגי, לא ניתנו הנחיות ברורות כיצד לבצע את התרגיל "באופן אגרסיבי", ולא נערכה הדגמה שתבהיר כיצד לבלום מבלי לגרום לפגיעה. "אולי אם הייתי פועל בניגוד להוראות ולא מסכים לבצע את התרגיל בצורה יותר אגרסיבית התאונה לא הייתה קורית", העיד התובע.

מנגד, טענו הנתבעות - חברת ההכשרה וחברות הביטוח - כי מדובר בתרגיל סביר לחלוטין במסגרת הכשרת מאבטחים, כי ניתנו הנחיות בטיחות וכי קרב מגע מטבעו כרוך בסיכון. לטענתן, אין להטיל עליהן אחריות לכל נפילה או חבלה המתרחשות באימון מסוג זה. עוד נטען כי מדובר במדריך מנוסה, שפעל בהתאם לנהלים שאושרו על ידי משטרת ישראל.

אלא שהשופטת ליאת הר ציון בחנה את הראיות ומצאה פערים מהותיים. ראשית, אף שהנתבעות טענו כי קיימים נהלי בטיחות, סילבוס ומערכי שיעור כתובים, הן לא הציגו מסמכים אלה לבית המשפט. גם הדו"ח שנערך לאחר התאונה, ובו נכתב כי יש "לבחון את עצימות שיעורי קרב המגע בקורס בסיס", לא הוגש במלואו. ההימנעות הזו, קבעה השופטת, פועלת לחובתן. לדבריה, "חזקה שבעל דין לא יימנע מהצגת ראיות שהיו מועילות לו".

• איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם
• האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...

יתרה מכך, עדותו של התובע נמצאה אמינה ומהימנה, בייחוד לנוכח דברי המדריך עצמו שאישר כי ביקש מהחניכים "לחשוב שזה מחבל" ולפעול באגרסיביות רבה. השופטת הדגישה בהכרעתה כי מדובר בקורס בסיסי, המיועד למאבטחים בתחילת דרכם, וכי היה זה התרגול הראשון שבו התבקשו החניכים להתעמת זה מול זה. בנסיבות כאלה, היא קבעה, היה הכרח לספק הנחיות ברורות, הדגמות והסברים - דבר שלא נעשה בפועל. "על המדריך שנכח במקום, אשר דרש מהמתאמנים להפעיל כוח עצמתי, למנוע את האפשרות והתרחשותה של פציעה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם.

השופטת קבעה גם כי לא מדובר בסיכון טבעי הכרוך בקרב מגע, אלא בסיכון חריג שנוצר בשל אופן ההנחיה. בכך היא ראתה התרשלות מצד מוסד ההכשרה, שיש עליו אחריות מלאה לנזק שנגרם. לעומת זאת, נדחתה התביעה נגד המעסיק, חברת האבטחה, מכיוון שלא היתה לו שליטה על תוכני הקורס, שנקבעים על ידי משטרת ישראל ומבוצעים במכונים חיצוניים מורשים בלבד.

מומחה: "איני צופה שינוי במצבו"

לצד שאלת האחריות, נדרש בית המשפט גם לשאלת הפיצוי. מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לתובע נכות רפואית בשיעור משוקלל של 23%: 10% בשל אי יציבות בברך, 10% נוספים בעקבות ניתוח להסרת מניסקוס, ועוד 4% בשל הגבלה בתנועה. המומחה תיאר את מצבו, וכתב כי, "מדובר במצב לאחר ניתוח בברך ימין, דלדול שרירי, כאב והגבלת תנועה. איני צופה שינוי במצבו".

השופטת בחנה את הפסדי ההשתכרות בעבר, תקופות האי-כושר שנקבעו, וכן את הפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד. מכיוון שהתובע היה צעיר בתחילת דרכו המקצועית, נקבע כי יש לחשב את הפסדיו על בסיס השכר הממוצע במשק, בהתאם לחזקה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון לגבי צעירים שעדיין לא מימשו את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. כך נפסק לו פיצוי בגין הפסדי השתכרות לעתיד בסכום כולל של 435 אלף שקל, בנוסף לפיצויים עבור כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ואובדן שכר לעבר. בסיכומו של דבר, נפסקו לתובע פיצויים בסכום כולל של 676,955 שקל, שמהם נוכו תגמולי ביטוח לאומי בסכום של כ-92 אלף שקל. הסכום הסופי שנפסק לזכותו הגיע ל-584,749 שקל, שאליהם ייתוספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23%. מאידך, חויב התובע לשלם לנתבעות 1 ו-2, המעסיקות, הוצאות משפט בסכום של 35 אלף שקל, לאחר שהתביעה נגדן נדחתה.

השופטת הר ציון הדגישה לסיכום כי דווקא בשל אופיו המסוכן של האימון, נדרשת הקפדה יתרה על מתן הנחיות ברורות ובטיחותיות. לדבריה, "לא ניתנו הנחיות מספקות לענין אופן ההסתערות ומידת העצימות שיש לנקוט בה בתרגיל, ולפיכך, עומרי נכנס בתובע בעצימות גבוהה". בכך היא הבהירה כי גם כשמדובר בסימולציה של התמודדות עם "מחבל", האחריות להגן על החניכים מפני פציעה מוטלת על כתפי המדריכים.

האם החניך שנפצע יכל לסרב להשתתף בתרגיל?

תיאורטית כן, אבל בפועל כשאתה חניך בקורס מאבטחים, בייחוד ביום האחרון, אין לך באמת אופציה פשוט לסרב. הוא עצמו אמר כי, "אולי אם הייתי פועל בניגוד להוראות ולא מסכים לבצע את התרגיל בצורה יותר אגרסיבית התאונה לא היתה קורית".

למה בית המשפט קבע שהיתה רשלנות?

מכיוון שלא ניתנו לחניכים הנחיות ברורות איך לבצע את התרגיל האגרסיבי בצורה בטוחה. לא היתה הדגמה, לא היה הסבר על גבולות הכוח שצריך להפעיל, והתרגיל הזה היה הראשון שבו הם נדרשו להתעמת אחד מול השני. כלומר נוצר כאן סיכון חריג שלא היה חלק טבעי מהקורס.

מה לגבי המעסיק - למה הוא יצא נקי מאחריות?

המעסיק שלח את החניך לקורס במכון שמפוקח על ידי משטרת ישראל. התכנים והנהלים נקבעים על ידי המשטרה, ולא על ידי חברת האבטחה עצמה. לכן נקבע שלא היתה לו שליטה על מה שקרה באימון, ושאין מקום להטיל עליו אחריות.

מה מצבו של החניך כיום?

הוא עבר שני ניתוחים בברך ונשאר עם נכות לצמיתות בשיעור של 23%. זה מתבטא בכאבים, חוסר יציבות והגבלה בתנועה. למרות זאת, הוא המשיך לנסות לעבוד וללמוד, ואפילו נמצא בשירות מילואים בתפקיד שאינו פיזי. אבל הוא העיד שזה קשה לו מאוד, גם בעבודה מול מחשב או בלימודים ממושכים.

למה הפיצוי הגיע כמעט ל-600 אלף שקל?

בית המשפט חישב פיצוי עבור הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. הסכום היה יותר מ-670 אלף שקל, אך הופחת ממנו הסכום שקיבל החניך מהמוסד לביטוח לאומי.

האם היו מקרים דומים?

כן, בתי משפט כבר דנו בעבר במקרים של פציעות באימוני קרב מגע בקורסי מאבטחים. בחלק מהמקרים נדחו התביעות בטענה שמדובר בסיכונים טבעיים של האימון, אבל במקרים אחרים - כשנקבע שהתרגיל לא התאים לרמת הקורס או שהיו כשלים בהנחיות - נפסק פיצוי לנפגעים.