המדריך למשקיעים בקרנות סל: כך תבחרו את כלי ההשקעה הפופולרי בשוק
דמי הניהול בקרנות סל על S&P 500 ירדו לאפס אחוז בכמה מקרים, בעוד קרן הסל הגדולה בעולם חצתה שווי נכסים של טריליון דולר;
שילוב של פיזור רחב, עלויות נמוכות ופשטות תפעולית הפך את קרנות הסל לעוגן של המשקיע הישראלי; מה היתרון שלהן לעומת תעודות הסל הישנות והקרנות המחקות, אילו אותיות קטנות כדאי להכיר ומה כדאי לדעת על סוגיית המיסוי והדיבידנדים?
קרן סל הפכה בשנים האחרונות לאחד מכלי ההשקעה הפופולריים ביותר בישראל, בעיקר בזכות שילוב של פיזור רחב, עלות נמוכה ופשטות. במקום לבחור מניה בודדת, המשקיע קונה נייר ערך אחד שעוקב אחר מדד שלם, לרבות מאות חברות בבת אחת. קרן סל, או בשמה הלועזי ETF, היא קרן נאמנות שנסחרת בבורסה בדיוק כמו מניה רגילה. המשמעות היא שאפשר לקנות ולמכור אותה לאורך כל שעות המסחר, ומחירה משתנה בזמן אמת בהתאם לכוחות השוק. מדובר בהשקעה פסיבית ברובה, שבה הקרן אינה מנסה לנצח את השוק אלא לשקף מדד מסוים, כמו S&P 500, נאסד״ק 100 או ת״א 125.
המשיכה לכלי הזה היא גלובלית ולא רק מקומית. קרן הסל VOO של חברת ואנגרד, שעוקבת אחר מדד S&P 500, חצתה לאחרונה שווי נכסים של טריליון דולר והפכה לקרן הסל הראשונה בעולם שמגיעה לרף הזה. מי שעוקב אחר גיוסי הענק לקרנות הסל המחקות מזהה מגמה ברורה של מעבר מסיבי מניהול אקטיבי להשקעה פסיבית וזולה.
קרן סל מול תעודת סל: מה השתנה?
עד שנת 2018 השוק הישראלי התבסס על תעודות סל, מכשיר שהיה בנוי כהתחייבות של המנפיק להשיג את תשואת המדד במדויק. החיסרון המרכזי במבנה זה היה סיכון מנפיק – מעין תלות ביציבות וביכולת הפירעון של הגוף הפיננסי שהנפיק את התעודה. הרפורמה של רשות ניירות ערך החליפה את התעודות בקרנות סל, וזהו שינוי מהותי ולא רק שינוי קוסמטי של השם.
קרן סל מחזיקה בפועל את נכסי הבסיס, לרבות המניות עצמן, ומתנהלת בחשבון נאמנות נפרד. בצורה זו, הסיכון שהמנפיק יקרוס יורד כמעט לאפס, שכן הנכסים שייכים משפטית למשקיעים ואינם מהווים חלק מנכסי בית ההשקעות. עם זאת, בניגוד לתעודה הישנה, קרן הסל מחויבת לעשות כל מאמץ לעקוב אחר המדד אך אינה מתחייבת לתשואה מדויקת, ולכן עלול להיווצר פער עקיבה קטן בין הקרן למדד.
לצד קרן הסל קיימת גם קרן מחקה, שהיא קרן נאמנות רגילה שאינה נסחרת ברצף, ומחירה נקבע פעם ביום בלבד. ההבדל המרכזי הוא הסחירות: קרן סל נקנית ונמכרת בזמן אמת לאורך היום, בעוד קרן מחקה מתומחרת פעם אחת בלבד בסוף היום. מי שרוצה גמישות מסחר יומית יעדיף בדרך כלל קרן סל, ומי שמשקיע לטווח ארוך ומחפש לשמור על עלויות נמוכות עשוי להסתפק בקרן מחקה.
רצועת הביטחון של דמי הניהול
דמי הניהול הם אחד השיקולים המרכזיים בבחירת קרן סל, מאחר שלאורך שנים הם אוכלים נתח משמעותי מהתשואה. לפי בדיקות של רשות שוק ההון, דמי הניהול הממוצעים בקרנות סל על S&P 500 נעו בעבר סביב 0.5%, בעוד בקרנות המחקות הממוצע היה נמוך בהרבה, סביב 0.1%. אך התמונה בשוק השתנתה מהר: בקרנות שהוקמו לאחרונה דמי הניהול ירדו משמעותית, ואפשר למצוא כיום קרנות סל וקרנות מחקות ישראליות עם 0% דמי ניהול ועם דמי נאמנות זעומים של כ-0.01% עד 0.025% בלבד.
בקרנות הישראליות קיים בנוסף מנגנון של דמי ניהול משתנים, המשמש כמעין רצועת ביטחון שבה מנהל הקרן גובה תוספת רק אם הוא מצליח להשיג תשואה עודפת על המדד. הרצועה הזו נקבעת בשיעורים של 0.1%, 0.2% או 0.3%, בהתאם למאפייני הקרן. המשמעות בפועל היא שהמשקיע עשוי לשלם מעט יותר בשנה טובה שבה הקרן מכה את המדד, ופחות בשנה חלשה.
המדדים הזמינים ומפת המיסוי
מבחינת המדדים, המשקיע הישראלי יכול לבחור בין מגוון רחב, לרבות S&P 500, נאסד״ק 100, מדד ת״א 35 ות״א 125, מדדי עולם רחבים כמו ACWI, ומדדים ענפיים ממוקדים. נתוני מדד S&P 500 המתעדכנים מאפשרים לעקוב אחר הביצועים של המדד המרכזי בוול סטריט, שנחשב לעוגן של רבות מקרנות הסל הפופולריות ביותר בשוק.
בצד המיסוי, רווח הון ממכירת קרן סל בישראל חייב במס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי, שהוא הרווח בניכוי עליית מדד המחירים לצרכן. גם דיבידנד המחולק מהקרן ממוסה, בדרך כלל בשיעור של 25%. נזכיר שקיים הבדל מהותי בין קרן צוברת, שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים בתוך הקרן ובכך דוחה את אירוע המס למועד המכירה, לבין קרן מחלקת, המעבירה את הדיבידנד ישירות למשקיע וממוסה במקור בכל חלוקה.
שיקול נוסף הוא המיסוי הפנימי של הקרן (המס שהקרן משלמת על דיבידנדים שהיא מקבלת). בקרנות הישראליות המיסוי הפנימי הוא נמוך או אפסי, מה שמשאיר בידי המשקיע נתח גדול יותר מהתשואה לאורך זמן וממקסם את ביצועי התיק.
שאלות ותשובות נפוצות למשקיעים
ש: מה זו קרן סל?
ת: קרן סל, או בשמה הלועזי ETF, היא קרן נאמנות הנסחרת בבורסה בדיוק כמו מניה רגילה. היא עוקבת אחר מדד מסוים ומאפשרת למשקיע לקבל חשיפה רחבה למאות ניירות ערך שונים דרך רכישה של נייר אחד בלבד.
ש: מה ההבדל בין קרן סל לתעודת סל?
ת: תעודת סל (המכשיר הישן שהיה נהוג עד 2018) היוותה התחייבות משפטית של הגוף המנפיק להשיג את תשואת המדד, מה שייצר "סיכון מנפיק" במקרה של קריסת הגוף הפיננסי. קרן סל, שהחליפה אותה במסגרת הרפורמה, מחזיקה בפועל את נכסי הבסיס בחשבון נאמנות נפרד ומצמצמת כמעט לחלוטין את סיכון המנפיק.
ש: מה ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה?
ת: ההבדל המרכזי הוא בסחירות ובנזילות לאורך היום. קרן סל נסחרת ברצף לאורך כל שעות המסחר בבורסה ומחירה משתנה בזמן אמת, בעוד שקרן מחקה אינה נסחרת ברצף ומחירה נקבע פעם אחת ביום בלבד בסיום המסחר.
ש: כמה עולים דמי הניהול בקרן סל?
ת: דמי הניהול משתנים ונעים מ-0% ועד סביב 0.5% בשנה. עם זאת, בקרנות ישראליות חדשות רבות התחרות חריפה ואפשר למצוא כיום 0% דמי ניהול, כאשר המשקיע משלם רק דמי נאמנות זעומים של כ-0.01% עד 0.025% בלבד.
ש: מהם דמי ניהול משתנים ורצועת ביטחון?
ת: זהו מנגנון ייחודי בקרנות ישראליות שבו מנהל הקרן גובה תוספת תשלום רק במידה והוא משיג תשואה עודפת מעבר למדד שאותו הוא מחקה. רצועת הביטחון הזו נקבעת בשיעורים מוגדרים מראש של 0.1%, 0.2% או 0.3%.
ש: כמה מס משלמים על רווח מקרן סל?
ת: בעת מכירת הקרן ברווח, המשקיע מחויב במס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי – כלומר, על הרווח הנקי לאחר ניכוי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
ש: האם דיבידנד מקרן סל ממוסה?
ת: כן, דיבידנד שמחולק ומועבר ישירות לחשבונו של המשקיע ממוסה בדרך כלל בשיעור של 25%. לעומת זאת, בקרן במנגנון צבירה הדיבידנד מושקע מחדש בנכסי הקרן באופן אוטומטי ואירוע המס נדחה למועד המכירה הסופי.
ש: מה ההבדל בין קרן צוברת לקרן מחלקת?
ת: קרן צוברת משקיעה מחדש את כספי הדיבידנדים ישירות בתוך הקרן ודוחה את תשלום המס, ואילו קרן מחלקת מעבירה את כספי הדיבידנד לחשבון המזומן של המשקיע וממוסה במקור בכל מועד חלוקה.
ש: מהו פער עקיבה?
ת: פער עקיבה הוא ההפרש שנוצר בין התשואה בפועל של קרן הסל לבין התשואה של המדד שאותו היא אמורה לחקות. פער קטן ככל הניתן מעיד על איכות עקיבה טובה ומדויקת יותר של מנהל הקרן.
ש: מהו מיסוי פנימי של קרן?
ת: זהו המס שמשלמת הקרן עצמה למדינות זרות על הדיבידנדים שהיא מקבלת מהחברות המוחזקות בה (למשל חברות אמריקאיות). בקרנות הישראליות המיסוי הפנימי הוא נמוך או אפסי, מה שמשפר משמעותית את התשואה נטו עבור המשקיע לאורך זמן.
ש: איזה מדדים אפשר לעקוב אחריהם דרך קרן סל?
ת: מגוון רחב מאוד של מדדים, לרבות מדדים גלובליים ואמריקאיים כמו S&P 500 ונאסד״ק 100, מדדים מקומיים כמו ת״א 35 ות״א 125, מדדי עולם רחבים דוגמת ACWI, וכן מדדים סקטוריאליים וענפיים ממוקדים.
ש: האם קרן סל מתאימה למשקיע לטווח ארוך?
ת: כן, בזכות הפיזור הרחב ודמי הניהול הנמוכים, היא נחשבת לכלי מרכזי ומקובל מאוד בשוק להשקעה פסיבית לטווח ארוך, אם כי חשוב לזכור שכל השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
ש: האם יש סיכון בקרן סל?
ת: בהחלט, קיים סיכון שוק מובנה – שכן אם המדד שאותו הקרן מחקה יורד, ערך ההשקעה והקרן יורד בהתאם. עם זאת, סיכון המנפיק (החשש ליציבות בית ההשקעות) שהיה קיים בתעודות הסל הישנות צומצם כמעט לחלוטין.
ש: מהי קרן סל אירית ולמה היא פופולרית?
ת: זוהי קרן סל הרשומה ומנוהלת באירלנד, הנהנת מאמנת מס ייחודית ונוחה מול ארה"ב. האמנה מפחיתה את ניכוי המס במקור על דיבידנדים של חברות אמריקאיות מ-30% ל-15% בלבד, ולכן משקיעים ישראלים רבים מעדיפים אותה לצורך חשיפה למדדים בוול סטריט.
ש: כמה מחזיקה קרן הסל הגדולה בעולם?
ת: קרן הסל VOO של חברת ואנגרד (Vanguard), העוקבת אחר מדד ה-S&P 500, חצתה לאחרונה שווי נכסים פנומנלי של טריליון דולר, ובכך הפכה לקרן הסל הראשונה בהיסטוריה שמגיעה לרף חסר תקדים זה.
ש: איך בוחרים קרן סל?
ת: משווים בין מספר פרמטרים קריטיים: המדד הספציפי שאחריו עוקבים, גובה דמי הניהול והנאמנות, פער העקיבה ההיסטורי, שיעור המיסוי הפנימי, וסוג הקרן (צוברת או מחלקת) - הכל בהתאם למטרות ולאופק ההשקעה שלכם.
ש: האם אפשר להפסיד כסף בקרן סל?
ת: כן, באופן חד משמעי. אם המדד שאותו הקרן מחקה רושם ירידות שערים, ערך ההשקעה שלכם ירד במקביל. המכשיר מספק פיזור ונוחות, אך אין בו שום הבטחה לתשואה חיובית או הגנה על הקרן.
