בג"ץ מותח ביקורת על האופן בו מונה יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י
השופטים עומדים על ניגוד עניינים של חברה בוועדה, שנטרול עמדתה עשוי היה להוביל לתוצאה אחרת. תוהים מדוע אליהו קיבל אפשרות למקצה שיפורים כדי להוכיח שיש לו כישורים עודפים שיגברו על זיקתו לסמוטריץ
בג"ץ מותח ביקורת על האופן בו מונה יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. השופטים מצביעים על ניגוד עניינים לכאורה של אחת מחברות ועדת האיתור שהמליצה על אליהו, ותוהים מדוע הוא לבדו קיבל את האפשרות למקצה שיפורים של הצגת כישוריו כדי להוכיח כישורים מיוחדים שיאפשר להתגבר על זיקתו הפוליטית. הממשלה ואליהו לא הכחישו את קיומה של זיקה פוליטית בין אליהו לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ.
עתירה לבג"ץ נגד מינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י
בג"ץ הוציא צו על תנאי בנוגע למינויו של יהודה אליהו למנהל רמ"י
בעתירות נטען, כי תנאי הסף במכרז הונמכו כדי לאפשר את זכייתו של אליהו, המקורב פוליטית מזה שנים לסמוטריץ, ויש ביניהם גם קשר משפחתי, וכי הוא הועדף על פני מועמדים ראויים יותר ונעדרי זיקה פוליטית. עוד נטען, כי יש למנות לתפקיד אישה - ואכן יש מועמדת ראויה ואף עדיפה - לנוכח חובת העדפת נשים, אותה לא מקיימת הממשלה הנוכחית בצורה עקבית. עוד נטען, כי יש לבטל את המינוי בשל התבטאויות של אליהו נגד הציבור הערבי.
הממשלה ואליהו השיבו, כי ההליך היה תקין, הקשר בינו לבין סמוטריץ הוא מקצועי בלבד, הוא בעל הכישורים הדרושים; לא נמצאה מועמדת מתאימה ואליהו חזר בו מהתבטאויותיו לגבי הערבים. היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, תומכת בקבלת העתירות בשל ניגוד עניינים של אחת מחברות ועדת האיתור, פרופ' עדית סולברג.
"השאלה היחידה - אם יש פער מובהק"
וילנר: "היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שרוב חבריה לא נתנו ציון יותר גבוה לאליהו, והוא הפך להיות כזה רק בשקלול". גרוסקופף: "יש שני מועמדים שאם מנטרלים עמדות של חברי ועדה מסוימים, מגיעים לאותם ציונים, אולי אפילו יותר גבוהים". וילנר: "השאלה היא האם לא יש פער של אחוז או שניים. צריך להיות פער מובהק. השאלה היחידה היא האם יש פער מובהק". בא כוח הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, טען שמדובר בפער עצום בין אליהו למועמדים האחרים.
גרוסקופף הבהיר: "המבחן הוא לא המתאים ביותר לתפקיד. המבחן הוא האם יש לו כישורים מיוחדים. זה מבחן שלנו. הקושי שלנו הוא שאלת הכישורים המיוחדים. לא האם לשיטתנו יש כאלה, אלא האם חברי הוועדה ראו כישורים מיוחדים לאור הציונים שנתנו, ובמיוחד אם אנחנו מנטרלים חברי ועדה שלא היו צריכים להיות שם.
"אולי לא צריך לנטרל אלא לקיים את התהליך מחדש. השאלה היא האם אנחנו יכולים להתבסס על הקביעה שיש לו כישורים מיוחדים, או שבגלל הכשלים שנפלו בעבודת הוועדה - אי-אפשר להתבסס". כבוב הוסיף, כי לא ניתן להתעלם מהדירוג שנתנו חברי הוועדה משאלת הזיקה בין אליהו לסמוטריץ.
השופטים הקשו ממושכות על טאובמן לגבי טענת ניגוד העניינים של סולברג, שבעלה, עו"ד שי סולברג, הוא בעלי חברת ייעוץ העובדת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים והיא עצמה היו"ר שלה. וילנר העירה, כי אין ספק שהימנעותה מחשיפת הקשר נעשתה בתום לב, אך השאלה היא האם גילוי מלוא הקשר לא היה פוסל אותה מחברות בוועדה. "הרכב חסר אולי היה משנה את כל הציונים. אם אנחנו מנכים את הציון שהיא נתנה, ייתכן שזה היה משנה את התמונה", הוסיפה; נתוני ההצבעה מצויים רק בפני השופטים.
"הוא לא ענה על הדרישות בפעם הראשונה"
גרוסקופף הוסיף, כי כאשר קיימת זיקה לשר - יש צורך ב"פער עצום" מול המועמדים האחרים. "מעלים מועמד אחד כאשר סבורים שכישוריו ונסיונו כל כך עדיפים על המועמדים האחרים, שאין טעם להעלות אותם". ועדת האיתור ציינה שיש לאליהו יתרון מסוים על שני המועמדים האחרים ויש להעלות את כל השלושה לדיון בוועדה, ורק בהמשך ביקשה מאליהו להציב כישורים עודפים.
וילנר הבהירה: "אם יש לו כישורים עודפים, הוועדה הייתה צריכה להגיע למסקנה הזאת כבר בשלב הראשון. אם היא לא השתכנעה בחלק הראשון שיש לו כישורים מובהקים מיוחדים ולכן פנתה אליו, יש פה קושי. הוא לא ענה על הדרישות בפעם הראשונה.
"מקצה השיפורים הזה - שהוועדה פנתה אליו: תראה לנו בנוסף, כי לא הראית לנו פער מספיק גדול, בו תגלה לנו דברים שאנחנו עוד לא יודעים ושהם מביאים אותך לפער המובהק. כך זה נחזה להיות. את זה היה צריך לאפשר לכל המועמדים האחרים ולבחון גם אותם. הוועדה עצמה חשבה בזמן שאין פער מספיק גדול, ואז היא אפשרה לו לשכנע אותה".
וילנר הקשתה: "אם המידע היה בפניהם וזה לא משהו חדש, מוזר מאוד שזה לא גרם פער מובהק מההתחלה. והוא לא גרם – מדוע?" לדבריה, הוועדה הלכה והרחיבה את תיאור כישוריו הייחודיים של אליהו, ו"זה מקצין את השאלה – למה זה לא נאמר קודם. הכל הפך פתאום להיות 'מיוחד'. מאיפה הייחודיות הזאת נולדה? היא נולדה מהפנייה אליו לתאר דברים נוספים".
ביום של "לו"ז מדיני-בטחוני"
בא כוחו של אליהו, עו"ד ירון קוסטליץ, טען, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכץ החליטו שיש לאליהו כישורים עודפים. וילנר תהתה: "איך הם יכלו לדעת? בשביל זה הם היו צריכים להכיר את [המועמדים] האחרים". גרוסקופף: "ברגע שהעלו להם מועמד אחד, איך הם יכלו למנות אחר? אם יכלו למנות או למנות את אליהו".
- חברת התחדשות תפצה דיירת שחיכתה כמעט 5 שנים לדירה
- סופית: פיצוי סמלי למשפחת עו"ד יוסי שגב על פנטהאוז יוקרתי
קוסטליץ טען, כי נתוני שני המועמדים האחרים היו בפני נתניהו וכץ, והם המחליטים האם יש כישורים עודפים. וילנר: "איפה זה כתוב? איפה אנחנו רואים פה שיש עבודה עצמאית שלהם?" כבוב תהה כיצד בדיקת כל ההסתייגויות נעשתה תוך 24 שעות, כולל החלטתו של נתניהו. יצוין, כי מדובר היה ב-4.5.26 - יום בו בוטלה עדותו של נתניהו במשפטו בנימוק של "לו"ז מדיני-בטחוני".
לדברי גרוסקופף, אם נפלו פגמים בעבודת ועדת האיתור - קיימת בעייתיות בהסתמכות נתניהו וכץ עליה. וילנר ציינה, כי לא היה פער מובהק בציונים בין אליהו למועמדים האחרים. לדבריה, אם שני המועמדים האחרים לא יהיו מוכנים להתמודד שוב - לא ניתן יהיה לקבוע האם יש לאליהו כישורים עודפים.
