עובד עזב? אולי כבר לא יחליפו אותו: כך AI משנה את שוק העבודה

כמעט כל עובד שומע היום את אותה אזהרה: צריך ללמוד לעבוד עם AI, כי מי שלא יעשה זאת יישאר מאחור. במקביל, כמה מהחברות שמשקיעות את הסכומים הגדולים ביותר בבינה מלאכותית מפטרות אלפי עובדים. החיבור כמעט מתבקש: החברה קנתה AI, ולכן היא כבר לא צריכה את העובד.

אך המציאות מסובכת יותר. נכון, בינה מלאכותית כבר חוסכת שעות עבודה, מבצעת משימות שבעבר דרשו עובדים ומאפשרת לצוותים קטנים לעשות יותר. אבל כאשר עוברים מהסיפור של חברה אחת לנתוני שוק העבודה, עדיין קשה למצוא עדות לכך שמיליוני עובדים פשוט מוחלפים אחד לאחד במכונות. וזה לא אומר שההשפעה קטנה. ייתכן שאנחנו פשוט מחפשים אותה במקום הלא נכון.

השינוי הגדול עשוי להתרחש לא רק במספר העובדים שמפוטרים בגלל AI, לכאורה, כי אם במספר העובדים שהחברות כבר לא צריכות לגייס. אם צוות של עשרה עובדים מסוגל לייצר בעזרת AI תפוקה שבעבר דרשה 13 עובדים, החברה לא חייבת לפטר שלושה אנשים מחר בבוקר. מספיק ששניים יעזבו במהלך השנה והיא לא תחליף אותם, וכשתתרחב הפעילות היא תגייס עובד אחד במקום שלושה. בתוך כמה שנים הארגון נעשה רזה יותר, גם בלי גל פיטורים שאפשר להצמיד אליו את הכותרת "AI החליף עובדים".

מפטרים עובדים ומשקיעים במכונות

הסתירה לכאורה בולטת במיוחד בחברות הטכנולוגיה. מצד אחד הן מוציאות סכומי עתק על דאטה סנטרים, שבבים, מודלים ותשתיות מחשוב. מצד שני הן ממשיכות לצמצם כוח אדם.

מיקרוסופט, למשל, המשיכה השנה בגלי קיצוצים של אלפי עובדים, במקביל להשקעות עצומות ב-AI ובתשתיות ענן. מוקדם יותר השנה מטא, מיקרוסופט ואמזון עמדו במרכז גל קיצוצים של עשרות אלפי משרות, בזמן שאותן חברות הפנו מאות מיליארדי דולרים להשקעות הקשורות לבינה מלאכותית.

גם בישראל התמונה מוכרת. פנטרה הודיעה באוגוסט על פיטורי כ-60 עובדים, כ-14% מכוח האדם, ובה בעת הסבירה כי היא מתאימה את עצמה לעידן ה-AI, מטמיעה את הטכנולוגיה בתהליכי העבודה וממשיכה לגייס לתפקידים הקשורים לבינה מלאכותית. ביוני סקאי הודיעה על קיצוץ של יותר מ-100 עובדים, כשגם שם השימוש הגובר בכלי AI הוזכר כחלק מהשינוי הטכנולוגי שעוברת החברה.

אבל אפילו במקרים כאלה קשה לקבוע כמה מהמשרות נעלמו מפני שאלגוריתם מסוגל לבצע אותן וכמה מהקיצוץ היה מתרחש גם בלי AI.

חברות הטכנולוגיה הגיעו לשנים האחרונות אחרי גיוסי ענק בתקופת הקורונה, וכעת הן מתמודדות עם לחץ של משקיעים לשפר רווחיות, עם שינוי בסדרי העדיפויות ועם מעבר של חלק עצום מתקציבי ההשקעות מתוכנה וכוח אדם לתשתיות מחשוב. AI יכול להיות הסיבה לקיצוץ, הוא יכול להיות כלי שמאפשר אותו - ולעיתים הוא גם מספק להנהלה הסבר משכנע למהלך התייעלות שרצתה ממילא לבצע.

הנתונים לא משקפים החלפה המונית

אחד המחקרים המעניינים בנושא פורסם השנה על ידי חוקרים ממוסדות ובהם אוניברסיטת סטנפורד, הבנק הפדרלי של אטלנטה, הבנק המרכזי של אנגליה והבונדסבנק הגרמני. החוקרים סקרו כמעט 6,000 מנהלים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה.

• ילד בן 10 בנה אף שמזהה סמים - בקרוב גם המקרר שלכם יוכל להריח?
• שאלות ותשובות על גרוק: מדרגות המנוי, ההכפלה ב-200 אלף טוקנים ומי מתאמן על השיחות

כמעט 70% מהחברות כבר משתמשות בבינה מלאכותית בצורה כלשהי. למרות זאת, יותר מ-90% מהמנהלים דיווחו כי השימוש ב-AI לא השפיע עד כה על מספר העובדים בחברה, ו-89% אמרו שלא ראו השפעה על פריון העבודה.

זה נתון מפתיע בהתחשב בכמות הכותרות שמכריזות על מהפכת פריון. הוא גם אינו אומר שהמהפכה לא תגיע. אותם מנהלים צופים שבשלוש השנים הקרובות AI יעלה את פריון העבודה בכ-1.4% בממוצע ויקטין את התעסוקה בכ-0.7%.

ומה שמעניין במיוחד הוא הדרך שבה הם מצפים שהירידה הזאת תתרחש: כשני שלישים מהצמצום הצפוי בכוח האדם אמורים להגיע מהפחתת גיוסים ולא מפיטורים. כלומר, אם התחזית שלהם נכונה, ייתכן שההשפעה הגדולה ביותר של AI על שוק העבודה תהיה דווקא האנשים שלא יקבלו מכתב פיטורים - מפני שהם מלכתחילה לא יתקבלו לעבודה.

בישראל: הרבה פיטורים, רק חברות מעטות מאשימות את AI

גם הנתונים בישראל מצביעים על הפער בין התחושה בשוק לבין מה שהחברות עצמן מדווחות.

סקר מעסיקים של רשות החדשנות שנערך בקרב 192 חברות המעסיקות כ-112 אלף עובדים, מצא כי 81% מהחברות פיטרו עובדים במחצית השנייה של 2025. אך רק 5% מהחברות ייחסו את הפיטורים להטמעת בינה מלאכותית. 94% המשיכו לגייס עובדים, ובקרב החברות שתכננו פיטורים ב-2026, 71% אמרו של-AI אין השפעה על ההחלטה.

• כמה מרוויח נהג מונית? 6 עד 11 אלף נטו אחרי הוצאות
• אחות מוסמכת מרוויחה כ-9,500 עד 16 אלף בבסיס, לילות מוסיפים

מצד שני, אי אפשר להתעלם ממה שקורה במקצועות שנמצאים בחשיפה גבוהה לטכנולוגיה. לפי נתוני שירות התעסוקה שהובאו באותה סקירה, מספר דורשי העבודה בהייטק הגיע בדצמבר 2025 לכ-16.3 אלף, עלייה של כ-126% לעומת תחילת 2022. מפתחי תוכנה היו כמחצית מדורשי העבודה בענף, ומספרם זינק בכ-174% בתוך שלוש שנים.

גם נתוני התעסוקה העדכניים יותר מצביעים על היחלשות: כ-18 אלף משרות נגרעו מההייטק בין פברואר ליוני, אף שמספר המועסקים עלה מעט ביוני.

האם כל 18 אלף המשרות האלה נעלמו בגלל AI? לא. שער החליפין, מצב המשק, עלויות המימון, המלחמה, גיוסי היתר של השנים הקודמות וההתמקדות של חברות ברווחיות משפיעים גם הם. אבל קשה יותר ויותר להתעלם מהאפשרות ש-AI מאפשר לחברות לבצע את ההתייעלות עם פחות חשש לפגיעה בתפוקה.

אז איזה מקומות AI באמת תופס?

בשלב הנוכחי הוא מחליף בעיקר משימות: ניסוח טקסט ראשוני, סיכום מסמכים, כתיבת קוד בסיסית, הכנת מצגות, חיפוש מידע, ניתוח ראשוני של נתונים, תרגום ושירות לקוחות פשוט הם דוגמאות למשימות שבעבר דרשו זמן עבודה אנושי וכיום אפשר לבצע לפחות חלק מהן בתוך דקות.

וזה הבדל חשוב. מקצוע מורכב בדרך כלל מעשרות משימות שונות. גם אם AI מסוגל לבצע חמש מהן, הוא עדיין לא בהכרח מסוגל להחליף את העובד כולו. אבל אם אותן חמש משימות היוו שליש מיום העבודה, המעסיק מקבל פתאום הרבה יותר שעות עבודה אפקטיביות מאותו מספר עובדים.

מחקר שבחן 443 מיליון שעות עבודה של 164 אלף עובדים ב-1,100 חברות המחיש צד נוסף של התופעה: הזמן שה-AI חוסך אינו בהכרח הופך לזמן פנוי. במקרים רבים הוא מתמלא בעבודה נוספת. העובד כותב מהר יותר, מנתח יותר מידע ומייצר יותר תוצרים - ולכן הארגון יכול להעלות את הציפיות ממנו.

מבחינת החברה, זה בדיוק המקום שבו מתחיל להיות מעניין כלכלית. אם ההכנסות יכולות לגדול בלי שמספר העובדים יגדל באותו קצב, ההכנסה לעובד עולה ושולי הרווח יכולים להשתפר.

לכן המדד החשוב בשנים הקרובות לא יהיה רק כמה אנשים פוטרו "בגלל AI", אלא מה קורה להכנסה ולתפוקה לעובד בחברות שמטמיעות אותו.

הראשונים להיפגע עלולים להיות דווקא אלה שעוד לא נכנסו

הבעיה הזאת משמעותית במיוחד לעובדים בתחילת הדרך.

במשך שנים, חלק גדול מהלמידה המקצועית התרחש דרך משימות פשוטות יחסית. מתכנת צעיר כתב קטעי קוד בסיסיים, אנליסט מתחיל אסף נתונים, עורך דין צעיר עבר על מסמכים ועובד שיווק הכין גרסאות ראשונות של מצגות וטקסטים.

אלה בדיוק סוגי המשימות שבהן כלי AI משתפרים במהירות.

המעסיק אינו חייב להחליט שהוא "מחליף ג'וניור ב-AI". הוא יכול פשוט להגיע למסקנה ששלושה עובדים מנוסים המצוידים בכלי AI מסוגלים לבצע עבודה שבעבר דרשה גם עובד רביעי בתחילת דרכו.

בטווח הקצר זה עשוי להיות יעיל. בטווח הארוך נוצרת בעיה אחרת: אם לא מגייסים עובדים צעירים ולא נותנים להם לבצע את העבודה הפשוטה שדרכה צברו ניסיון, מאיפה יגיעו העובדים המנוסים בעוד חמש או עשר שנים?

זו אחת הסתירות שהשוק עדיין לא פתר.

ואם AI כל כך יעיל, איפה הפריון?

כאן נמצאת אחת השאלות הגדולות ביותר סביב ההשקעות בבינה מלאכותית.

עובדים רבים יכולים להצביע על משימות שהם מבצעים מהר יותר בעזרת צ'אטGPT, קופיילוט וכלים אחרים. ובכל זאת, ברמת החברה, השיפור הרבה פחות ברור.

כאמור, בסקר הבינלאומי של כמעט 6,000 מנהלים, 89% אמרו שלא ראו עד כה השפעה של AI על פריון העבודה. גם נתונים אחרים מצביעים על פער בין היכולת הטכנולוגית לבין התוצאה העסקית.

הסיבה היא שחיסכון של חצי שעה לעובד אינו הופך אוטומטית לרווח. כדי להפיק ממנו ערך החברה צריכה לשנות תהליכים, לחבר את הכלים למערכות המידע שלה, להגדיר מי אחראי לבדוק את התוצאות, להכשיר עובדים ולעיתים לבנות מחדש חלקים שלמים בתהליך העבודה. במילים אחרות, רכישת רישיונות AI קלה הרבה יותר משינוי ארגון.

דוגמה מעניינת לכך מגיעה דווקא ממיקרוסופט. במקביל לפיטורים, החברה הקימה זרוע בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר ובה כ-6,000 עובדים שתפקידם לסייע ללקוחות להטמיע מערכות AI. עצם הצורך לשלוח אלפי מומחים לתוך ארגונים ממחיש עד כמה הפער בין "יש לנו AI" לבין "AI שינה את העסק" עדיין גדול.

וכש-AI הופך לאיום, העובדים לא בהכרח משתפים פעולה

יש גם בעיה ניהולית. חברה יכולה להודיע שהיא מצמצמת כוח אדם בזכות התייעלות טכנולוגית, וביום שלמחרת לבקש מהעובדים שנותרו לאמץ בהתלהבות את אותם כלי AI. מבחינת ההנהלה אין בהכרח סתירה: היא רוצה ארגון יעיל יותר. מבחינת העובד המסר יכול להישמע אחרת - השתמש בכלי שעשוי להפוך גם את התפקיד שלך למיותר.

מחקרים מתחילים להראות שהחשש הזה אינו תיאורטי בלבד. תפיסה של AI כאיום על מקום העבודה יכולה להגביר חרדה מפני החלפה ולהקשות על האימוץ שלו. מחקר אחר מצא שעובדים אף עשויים להשתמש פחות בהמלצות AI כאשר הם חוששים שהסתמכות על הכלי תגרום להם להיראות פחות מקצועיים בעיני מי שמעריך אותם.

לכן לחברות יש כאן דילמה: ככל שהן מציגות את AI ככלי לקיצוץ בכוח אדם, הן עלולות לפגוע בנכונות של העובדים להשתמש בו - ובכך גם בתועלת העסקית שאמורה להצדיק את ההשקעה.

אז AI מפטר עובדים או לא?

כן, אבל לא באופן הפשוט שבו לעיתים מציגים את זה.

יש כבר משרות ומשימות שנעלמות בגלל אוטומציה. יש חברות שמצהירות במפורש כי הן זקוקות לפחות עובדים בעקבות שימוש ב-AI, ויש מקצועות שנמצאים תחת לחץ ברור. במקביל, AI יוצר ביקוש לתפקידים חדשים, ממומחי מודלים ודאטה ועד אנשי תשתיות ואנרגיה. אפילו לצד הפיטורים במשרות משרדיות נוצר ביקוש גובר לטכנאים, חשמלאים ואנשי תשתית שנדרשים כדי לבנות ולהפעיל את מרכזי הנתונים שעליהם נשענת מהפכת ה-AI.

אבל כרגע אין בסיס טוב לטענה שכל גל הפיטורים בהייטק הוא פשוט החלפה של בני אדם במכונות.

מה שכן מתחיל להסתמן הוא שינוי אחר, שקט יותר: חברות בודקות מחדש כמה עובדים הן באמת צריכות. הן מגייסות פחות לתפקידים מסוימים, דורשות יותר תפוקה מהעובדים הקיימים ומעבירות תקציבים מכוח אדם לתשתיות ולכלי AI.

ולכן ייתכן שהמבחן האמיתי של השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה לא יהיה מספר האנשים שיקבלו מכתב ובו נכתב כי פוטרו בגלל AI. הוא יהיה מה שיקרה אחר כך.

אם הפעילות תמשיך לצמוח והחברות לא יחזירו את המשרות שקיצצו, אם צוותים קטנים יותר יצליחו לייצר יותר הכנסות ואם משרות כניסה ימשיכו להצטמצם - אז יתברר שה-AI אכן שינה את שוק העבודה. לא משום שרובוט התיישב בכיסא של העובד שפוטר, אלא משום שהחברה גילתה שהיא יכולה להסתדר בלעדיו.