עו"ד ביקש 21.5 מיליון שקל בייצוגית נגד עיריית ירושלים - ויקבל 90,000 שקל
צבי שילה ביקש לתבוע 88 מיליון שקל, אך העירייה מסרה הודעת חדילה וביהמ"ש אמר שהיה דוחה את תביעתו. גרוסקופף דחה את ערעורו, וגם העיר שהשופטת רונן מייחסת לו עמדה שלא הביע
עו"ד צבי שילה יקבל גמול ושכר טרחה של 90,000 שקל בתביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים, אשר הסתיימה בשלבים מוקדמים בהודעת חדילה של העירייה. שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה את בקשתו של שילה לפסוק לו 21.5 מיליון שקל - כך ששילה יקבל 0.004% מהסכום שביקש. בפסק הדין גם אומר גרוסקופף, כי השופטת רות רונן מייחסת לו דברים שלא כתב והמנוגדים לעמדתו.
שילה ביקש לתבוע מהעירייה 88 מיליון שקל, בטענה שאינה מייעדת את התושבים על יתרות זכות בארנונה. העירייה השיבה, כי אין יסוד לטענה וכי שילה עצמו קיבל ממנה הודעות על יתרת הזכות שלו. בדיון בבקשה בבית המשפט המחוזי הודיעה העירייה, כי תשיב במישרין את יתרות הזכות לתושבים ותרחיב את היידוע עליהן. השופט רם וינוגרד הורה לצדדים להגיש הודעת חדילה מוסכמת עד 8.1.25, אך העירייה הגישה הודעה חד-צדדית חודשיים מאוחר יותר, לאחר שקיבלה ארכות.
שילה התנגד לאישור ההודעה, אך וינוגרד אישר אותה. הוא הוסיף, כי היה דוחה את הבקשה לייצוגית בשל העדר עילה אישית של שילה, בשל העדר עילת תביעה בכלל ובשל הסתרת פרטים בידי שילה. לדעת וינוגרד, יש לפסוק לשילה גמול ושכר טרחה "בשיעור מתון ביותר, אם בכלל" - גמול של 15,000 שקל ושכר טרחה של 75,000 שקל. שילה ערער בטענה שאין לאשר את הודעת החדילה וכאמור ביקש לפסוק לו 21.5 מיליון שקל. הוא עמד על הערעור למרות שגרוסקופף המליץ שיחזור בו.
"לטעון אפשר הכל"
טענתו העיקרית של שילה הייתה, שהודעת החדילה נמסרה באיחור, שכן היה על העירייה לעשות זאת בתוך שלושה חודשים מהגשת הבקשה (ולא שנתיים וחצי אחריה). גרוסקופף דוחה אותה באומרו, כי וינוגרד הפעיל את סמכותו והעניק לעירייה ארכות. העירייה פעלה בהתאם להנחיותיו של וינוגרד, והיה זה שילה שחזר בו וביקש לעקר מתוכן את ההסכמות. כעת הוא גם טוען נגד הודעת החדילה, וגם מבקש לפסוק לו שכר על פיה. בשולי הדברים מעיר גרוסקופף, כי ייתכן שהמסלול הנכון במקרה זה לא היה הודעת חדילה, ומוטב היה להשתמש בפשרה או בהסתלקות.
גרוסקופף מוסיף, כי אין עילה להתערבות חריגה בנושא שכר הטרחה. "זאת בפרט בשים לב לקשיים הבלתי-מבוטלים שיש בבקשת האישור (קשיים שלשיטת בית המשפט קמא היו מצדיקים את דחייתה, אילו היה נדרש להכריע בה לגופה), ובהתנהלותו הדיונית ההפכפכה של המשרד, שגם להתרשמותי לא תרמה מאום לקידום עניינה של הקבוצה". הוא דוחה את התחשיב של שילה ומסכם: "קיצורו של דבר, כפי שענה מורי ורבי לתלמיד נלהב שציין כי ניתן להעלות טיעון מסוים, שהיה מופרך על פניו - לטעון אפשר הכל".
רונן לא הסכימה עם גרוסקופף וסברה, כי לא ניתן להאריך את המועד להגשת הודעת חדילה לאחר שהחל הדיון בבקשה לגופה, כי וינוגרד לא בחן את אמות המידה להגשת ארכה בשלב זה וכי הסכמת הצדדים אינה מהווה כשלעצמה עילה למתן הארכה. לדבריה, מנגנון החדילה הוא ממילא חריג לטובת רשויות ציבוריות, ויש להפעילו בקפידה; ומתן ארכה להפעלתו צריכה להיעשות רק בנסיבות חריגות במיוחד, ולא לאחר שהחל הדיון בבקשה לגופה.
לא לתת לרשות יתרון משמעותי
לדברי רונן, "כל פרשנות אחרת, עלולה לאפשר לרשות לכלכל צעדיה בדיעבד, בהתאם להערכותיה בדבר תוצאות ההליך, לאחר שנחשפה לעמדתו של בית המשפט וקיבלה מידע על האופן שבו בית המשפט מעריך את סיכוייה. כך, תוכל הרשות להימנע מהגשת הודעת חדילה כל אימת שהיא סבורה שסיכוייה - מנקודת מבטו של בית המשפט - הם טובים; ומנגד להודיע על חדילה באותם מקרים שבהם בית המשפט 'מאותת' כי הוא עשוי לקבל את עמדת התובע הייצוגי.
"תוצאה זו מעניקה לרשות יתרון דיוני משמעותי שלא אליו כיוון המחוקק, והופכת את מנגנון החדילה מכלי שנועד לעודד הפסקה מוקדמת של הגבייה הבלתי-חוקית, למעין 'רשת ביטחון' שהרשות עלולה להפעיל באופן אסטרטגי". לכן, על הרשות להגיש בקשת ארכה מנומקת, ולא די בהסכמת התובע הייצוגי על מנת לקבל אותה. הדבר לא נעשה במקרה הנוכחי, ולכן לדעת רונן יש להחזיר את התיק למחוזי.
גרוסקופף הגיב: "העמדה עימה מתמודדת חברתי (בהצלחה עלי לומר) אינה העמדה שהבעתי אני. חברתי סבורה כי לשיטתי הסכמת הצדדים לבדה יכולה להוות בסיס למתן ארכה להגשת הודעת חדילה... לא כך כתבתי בחוות דעתי, ולמען הסר ספק אבהיר כי איני סבור כך כלל ועיקר".
- "בוסתן ספרדי", יצחק נבון, 10,000 ספרים - ומי הבעלים של המחסנים?
- העירייה חיפשה מי ישלם – ותפסה את היורש הלא נכון
החוק "מקנה את הסמכות להאריך את התקופה להגשת הודעת חדילה לבית המשפט - לא לצדדים. פשיטא כי הפעלת סמכות זו, מהטעמים שציינה חברתי, אינה יכולה להיות חותמת גומי להסכמת הצדדים, ממש כשם שבאישור הסתלקות או פשרה בתובענה ייצוגית נדרש בית המשפט להפעיל שיקול דעת מהותי, ולא לענות 'אמן' אחר רצון הצדדים". הסכמת הצדדים היא אחד השיקולים שיש להביא בחשבון, אך אין זה השיקול הבלעדי.
השופט יחיאל כשר הסכים עם גרוסקופף במקרה הנקודתי, ואמר שאין צורך להכריע במחלוקת בינו לבין רונן לגבי מתן ארכה להודעת חדילה. עם זאת, כשר מציין שדעתו נוטה לעבר עמדתה של רונן: "על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו להאריך את המועד להגשת הודעת חדילה, לאחר שהחל הדיון בבקשת האישור, במקרים חריגים בלבד, וככל שקיימות לעניין זה גישות נוקשות יותר ונוקשות פחות, נראית לי הגישה הנוקשה יותר כעדיפה". את העירייה ייצגה עו"ד דנה בראשי.
