הדולר מתחזק, וסוחרי ה-carry trade מחליפים מטבע: למה הם פונים ליורו ולדולר האוסטרלי
על רקע התאוששות מחודשת של הדולר, מנהלי כספים גדולים מצמצמים מימון דולרי לעסקאות בשווקים מתעוררים ופונים למטבעות חלופיים. הריאל הברזילאי והפזו הקולומביאני עדיין רושמים עליות חזקות מול הדולר, גם אחרי שחלק מרווחי 2026 נמחקו
מנהלי כספים בקנה מידה עולמי מסיטים את מקור המימון של עסקאות ה-carry trade שלהם בשווקים מתעוררים, ומעדיפים כעת את היורו ואת הדולר האוסטרלי על פני הדולר האמריקאי. המהלך מגיע כשהמטבע האמריקאי רושם התאוששות מחודשת, מגמה שמכרסמת בכדאיות של מימון פוזיציות בדולר דווקא כשהוא מתחזק.
בין הגופים שמצמצמים תלות בדולר כמטבע מימון נמנים אינווסקו ואליאנסברנשטיין. בבתי השקעות מובילים אחרים ממליצים על גישה רחבה יותר: מורגן סטנלי מציע ללקוחות להתבסס על סל מטבעות מימון שכולל לצד הדולר גם את היורו והיין, בעוד סיטיגרופ ממליצה על הימור לפיו הריאל הברזילאי יתחזק מול היורו ומול הדולר האוסטרלי. ההיגיון פשוט: אם המטבע שבו לווים מתחזק, הרווח מפער הריביות עלול להישחק או להתאדות.
איך עסקת carry עובדת, ולמה פער הריביות כל כך משמעותי
בבסיס האסטרטגיה עומד מנגנון ישיר. משקיע לווה כסף במטבע שנושא ריבית נמוכה, ממיר אותו למטבע שנושא ריבית גבוהה ומחזיק בו נכסים מקומיים. הרווח נובע מהפער בין הריביות, כל עוד שער החליפין נשאר יציב פחות או יותר. הדגמה מספרית מבהירה את העניין: מי שלווה בריבית של כ-3.5% וממקם את הכסף בנכס שנושא ריבית של כ-14%, מרוויח הפרש שנתי של יותר מ-10 אחוזים, בכפוף לתנודות המטבע.
הפער הזה בדיוק הוא שהפך את ברזיל ליעד מבוקש. ריבית ה-Selic במדינה עומדת על כ-14.25% אחרי הפחתה נוספת של רבע אחוז, זאת מול טווח של 3.50% עד 3.75% בארצות הברית. תהום כזו בין הריביות יוצרת תמריץ עצום למשקיעים זרים להזרים כסף לאיגרות חוב ולנכסים ברזילאיים, וכל רכישה כזו מגדילה את הביקוש למטבע המקומי.
התוצאה מופיעה היטב בביצועי המטבעות. הריאל הברזילאי התחזק בכ-7% מול הדולר מתחילת השנה, מהמובילים בקבוצת השווקים המתעוררים. הפזו הקולומביאני עשה מהלך מרשים אף יותר: הוא טיפס לשיא של חמש שנים, עלה בכ-7.4% בחודש בודד לבדו והפך למטבע המתעורר החזק ביותר מול הדולר בטווח של השנה האחרונה, עם עלייה מצטברת של קרוב ל-20%. הראלי בקולומביה נשען על ריבית מקומית גבוהה, מחירי נפט יציבים, זרם תשלומי מהגרים חזק ותוצאות פוליטיות שהרגיעו את המשקיעים.
הרקע הרחב מסביר את התזמון. מדד של בלומברג למעקב אחר ביצועי אסטרטגיית ה-carry בשווקים מתעוררים רשם תשואה של כ-17% השנה, העלייה הגדולה מאז 2009. הרווחים הללו הצטברו כשהדולר היה חלש והתנודתיות בשווקים דעכה, שני תנאים אידיאליים לעסקאות כאלה. כעת, כשהדולר מתחיל להתאושש, חלק מהרווחים של 2026 כבר נמחקו, והסוחרים מחפשים דרך להמשיך ליהנות מפער הריביות תוך צמצום החשיפה למטבע שמתחזק שוב.
המעבר למימון ביורו ובדולר האוסטרלי נועד לשמר את הליבה של האסטרטגיה גם בסביבה משתנה. מטבעות אלה נושאים ריביות נמוכות יחסית, ובכך הם משמשים תחליף טבעי לדולר בתפקיד מטבע המימון. עם זאת, המהלך אינו חף מסיכון: התחזקות מפתיעה של היורו או של הדולר האוסטרלי עלולה לשחזר בדיוק את הבעיה שממנה הסוחרים מבקשים להימלט.
ההתפתחות משתלבת במגמה רחבה יותר בשוק המט"ח העולמי. הדולר רשם ירידה מצטברת של כ-15% בשנתיים, מהלך שהיטיב עם השווקים המתעוררים והזין את גל עסקאות ה-carry. השאלה שמעסיקה כעת את מנהלי הכספים היא עד כמה ההתאוששות הנוכחית של המטבע האמריקאי בת קיימא, ואם היא תספיק כדי לשנות באופן מהותי את מפת המימון של אחת האסטרטגיות המניבות של השנה. שער הדולר ירד 15% בשנתיים; ומה צפוי השנה בשווקים?
עבור ישראל, שגם בה הדולר נחלש מול השקל, המגמה ממחישה כיצד תנועות מטבע חדות משפיעות על יצואנים ומשקיעים כאחד. הדולר נפל וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי
