המדינה מנסה לחסום את מכירת צים לגרמנים

העסקה שהייתה אמורה להפוך את צים לחלק מענקית ספנות גרמנית נכנסה לשבועות הרגישים ביותר שלה. חברת האפאג-לויד וקרן ההשקעות הישראלית פימי הסכימו לרכוש את מלוא מניות צים תמורת כ-35 דולר למניה במזומן, שווי כולל של כ-4.2 מיליארד דולר. אספת בעלי המניות כבר נתנה את ברכתה ברוב יוצא דופן של כ-97.36%, אבל בין החתימה להשלמה עומדת עכשיו חומה ממשלתית שהולכת ומתגבשת.

המחיר שהוצע משקף פרמיה גבוהה על מסחר המניה בוול סטריט ערב הדיווחים על העסקה, ולכן ההיענות של המשקיעים הייתה כמעט גורפת. אלא שהצבעת האספה היא תחנה אחת בלבד במסלול. השלמת המהלך מותנית באישורים רגולטוריים במספר תחומי שיפוט, וגם בהסכמה של מדינת ישראל, שמחזיקה בצים מנגנון שליטה מיוחד המכונה מניית הזהב.

מניית הזהב היא הכלי שהמדינה שמרה לעצמה כשהפריטה את צים לפני שנים. היא מקנה זכות וטו על מהלכים אסטרטגיים, מחייבת נוכחות ישראלית ומספר מינימלי של אוניות בשליטה מקומית, ומאפשרת גיוס צי הספנות בשעת חירום להבטחת אספקה חיונית כמו דלק ומזון גם בזמן מלחמה. שר הביטחון ישראל כ"ץ אותת שהוא בוחן להפעיל את הזכות הזו, מהלך שיכול לעצור את העסקה בגרסתה הנוכחית.

ההתנגדות בממשלה רחבה ומגיעה מכמה כיוונים. משרדי הביטחון, הכלכלה, החקלאות והתחבורה, לצד רשות הספנות והנמלים, הביעו הסתייגות מהמתווה. הטענה המרכזית עוסקת בחוסן שרשרת האספקה ובביטחון המזון של ישראל, שנשען במידה רבה על התשתית הימית שצים מפעילה. גורמים בממשל מצביעים גם על רגישות ביטחונית סביב זהות הרוכשת: להאפאג-לויד בעלי מניות מקטאר ומסעודיה, שכל אחד מהם מחזיק נתח משמעותי בחברה.

מבנה העסקה נבנה מלכתחילה כדי לגשר על מכשול מניית הזהב. הפעילות הבינלאומית של צים, זו שכפופה לרגולציה זרה, אמורה לעבור לידי האפאג-לויד, בעוד הפעילות המקומית וזכות מניית הזהב יועברו לחברה ישראלית חדשה בבעלות פימי, שתפעל תחת המותג צים. החברה החדשה תתבסס על צי מצומצם של כ-16 אוניות בבעלות מלאה, לעומת מערך של קרוב למאה כלי שיט שצים מתפעלת כיום.

שביתת העובדים והשאלה מה נשאר מצים הישראלית

במקביל למחלוקת הרגולטורית, ועד עובדי צים העלה את רמת העימות והשבית את פעילות האוניות. העובדים טוענים שהסכם המכירה מסכן את עתידם ואת תנאי העסקתם, בין השאר על רקע חשש מתוכניות פרישה מוקדמת שעשויות לגעת במאות עובדים. מדובר בקרוב ל-900 עובדים המכוסים בהסכם קיבוצי, וההשבתה מוסיפה עוד שכבה של חוסר ודאות למהלך שכבר מתעכב.

המחלוקת הזו נוגעת בשאלה עקרונית לגבי גודל היחידה הישראלית שתישאר. מבקרי העסקה טוענים שהחלוקה בין הפעילות הבינלאומית למקומית תיצור חברה ישראלית מוחלשת בשוק שנשלט בידי ענקיות, וכי קיים ספק אם מבנה כזה עומד בתנאי מניית הזהב במלואם. מנגד, מקדמי העסקה מדגישים שהחברה החדשה תמשיך לתחזק נתיבי שילוח אסטרטגיים תחת בעלות ישראלית, ותישען בתקופה הראשונה על תמיכה מסחרית מהרוכשת.

עבור בעלי המניות של צים, ההימור ברור: מזומן ודאי לפי מחיר שאושר, מול לוח זמנים שנמתח ותלוי בהחלטה פוליטית. השלמת העסקה צפויה לכיוון סוף השנה, בכפוף לאישורי הרגולציה ולעמדת המדינה. עיכוב ממושך או הפעלה בפועל של מניית הזהב עשויים לשנות את תנאי המהלך, ובתרחיש קיצוני להעמיד אותו בסימן שאלה.

ברקע ניצבת מגמת הקונסולידציה בענף הספנות העולמי. מיזוגים ורכישות בין מפעילות מכולות הפכו לכלי מרכזי בהתמודדות עם תנודות מחירי ההובלה ועם עודפי כושר הובלה. צירוף צים להאפאג-לויד היה מציב את הגרמנים בליגה של הגדולות בעולם, עם צי משולב של יותר מ-400 אוניות. עבור ישראל, לעומת זאת, השאלה נסובה סביב מעמדה של צים כתשתית לאומית, שדרכה עובר חלק גדול מהסחר הימי של המשק, והאם אפשר להעביר אותה לבעלות זרה תוך שמירה על עצמאות תפעולית בשעת חירום.

• מכלול נדל"ן חתמה על הסכם מימון של יותר מ-300 מיליון שקל לפרויקט בלוד
• מכירת צים תאושר? בממשלה מתנגדים

להרחבה: מכירת צים אושרה: תימכר להאפאג לויד וקרן פימי תמורת 4.2 מיליארד דולר. עוד בנושא מניית הזהב וההתנגדות למכירה: המכון שקורא למדינה להטיל וטו על מכירת צים.