פרופ' שאול חורב ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS) צילום: אורלי איל -לוי
פרופ' שאול חורב ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS) צילום: אורלי איל -לוי

המכון שקורא למדינה להטיל וטו על מכירת צים - "לא להפקיר את עורק החיים הימי"

המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית קורא למדינה להפעיל את "מניית הזהב" ולבלום את העסקה עם האפאג-לויד: "מכירת החברה לידיים זרות המושפעות מהון קטארי וסעודי היא סכנה ביטחונית; ללא 'צי ברזל' בשליטה ישראלית מלאה, המדינה תיוותר ללא רציפות אספקה חיונית בשעת חירום"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים

אישור דירקטוריון צים למכירת צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד וקרן פימי, בעסקה המוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, מעורר סערה בקרב מומחי אסטרטגיה וביטחון לאומי. המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS) מפרסם נייר עמדה דחוף הקובע כי המכירה לידיים זרות מהווה סכנה אסטרטגית ליכולת העמידה של מדינת ישראל. לפי נייר העמדה, העובדה שצים מבטיחה את רציפות האספקה הימית לישראל וממנה תשתית שדרכה עוברים כ-99% מסחר החוץ של המדינה, מחייבת את הממשלה להפעיל את זכותה כבעלת "מניית הזהב" ולהטיל וטו על העברת השליטה לגורם זר, בדגש על חברות המושפעות מהון ומאינטרסים של מדינות כמו קטאר וסעודיה.

במכון מדגישים כי הצעת הרכישה של האפאג-לויד חושפת את נקודת התורפה הקריטית של המשק הישראלי בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי. הספנות הבין-לאומית פועלת על פי שיקולים כלכליים ואסטרטגיים שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם צרכי המדינה בשעת חירום. כדוגמה לכך מציינים במכון את חברת הספנות הסינית COSCO, שחדלה לפקוד את נמלי ישראל במהלך מלחמת "חרבות ברזל" משיקולים פוליטיים, ומזהירים כי במצב של מתקפה על נמלי ישראל, לא קיימת ודאות שחברות זרות יסכימו להגיע לישראל גם תמורת תמריצים כספיים. 

על פי נייר העמדה, גם המתווה שאושר, במסגרתו קרן פימי תקים את "צים ישראל" ותחזיק ב-16 אוניות, אינו מבטיח שבשעת חירום תהיה לממשלת ישראל הזכות האפקטיבית להפעיל את אוניות החברה כ"צי ברזל" הנתון למרותה המלאה.

ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית, פרופסור שאול חורב, התייחס בחריפות לצורך בהתערבות ממשלתית: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר את עורק החיים הימי שלה לחסדי השוק הגלובלי. המדיניות שנקבעה בעת הפרטת צים כבר אינה רלוונטית למציאות הגיאופוליטית הנוכחית. אנחנו זקוקים ל'צי ברזל' בשליטה ישראלית מלאה שיבטיח שגם תחת אש, אספקה חיונית אל ישראל תגיע. הפעלת מניית הזהב היא לא צעד כלכלי, היא צעד של הישרדות לאומית." חורב מזהיר כי ללא ריבונות ימית ברורה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במצור דה-פקטו, שבו חברות זרות יסרבו לשלוח כלי שיט לנמלי המדינה מסיבות של פוליטיקה או ביטוח.

מעבר לשאלת הבעלות, נייר העמדה מתריע על משבר עמוק בתשתית האנושית של ענף הספנות המקומי. דוח של עמיתת המחקר ד"ר פולינה באום-טלמור, המצורף לנייר העמדה, חושף פער בין הדרישות הרגולטוריות למציאות בשטח. ישראל מתקשה לשמר מאגר של קציני ים ישראלים בשל שחיקה גבוהה וריחוק מהמשפחה, מצב שעלול להשאיר את המדינה עם אוניות אך ללא צוותים ישראלים שניתן לגייס למשימות לאומיות. ד"ר פולינה באום-טלמור ציינה בהקשר זה כי: "המשבר בכוח האדם הימי הוא כשל מבני שמתפתח מול עינינו מזה שנים. ללא צעדים יזומים לשיפור המיתוג של מקצוע הים והשקעה מסיבית בהכשרת צעירים, נמצא את עצמנו עם אוניות אבל ללא הימאים שיוכלו להשיט אותן ברגע האמת. העצמאות הימית שלנו תלויה בראש ובראשונה בתשתית האנושית המקומית."

לאור הממצאים הללו, המכון ממליץ לממשלה לגבש אסטרטגיה חדשה לאבטחת תמהיל מינימלי של אוניות מכולה, צובר ומכליות שישהו באופן קבוע באזור. המלצות המכון כוללות תוכנית לשיקום צי הסוחר, הכשרה מואצת של ימאים וביטול הדרגתי של פטורים מחובת ציוות מקומי. 

כמו כן, המכון קורא למשרד התחבורה להכין תוכנית כיסוי ביטוחי ממשלתית לאוניות כדי להבטיח את תנועת הסחורות גם תחת איום ביטחוני ישיר. בשורה התחתונה, המכון מבהיר כי ללא מעורבות ממשלתית בשימור הבעלות ובחיזוק כוח האדם המקצועי, ישראל עלולה להתקשות להבטיח אספקה סדירה של סחורות חיוניות בעתות משבר. עם אישור העסקה בדירקטוריון, הדיון עובר כעת למישור הרגולטורי, שם תצטרך המדינה להכריע באיזו מידה מניית הזהב תשמש ככלי להגנה על מה שמוגדר בנייר העמדה כנכס אסטרטגי.

קיראו עוד ב"בארץ"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה