מנהיגים בשטח: איך ראשי מדינות הפכו לסוכני מכירות של תשתיות ה-AI
מקרון שכנע את סופטבנק להזרים עד 75 מיליארד יורו למרכזי נתונים בצרפת, מודי קטף מאמזון התחייבות שיא של 48 מיליארד דולר ומגוגל 15 מיליארד. המרוץ על עוצמת מחשוב ריבונית הופך את הבירות עצמן לשחקן פעיל
העסקה הגדולה בתולדות סופטבנק באירופה נסגרה אחרי פגישה אישית בין מייסד הקבוצה מסאיושי סון לנשיא הצרפתי עמנואל מקרון. הענקית היפנית התחייבה לבנות ולתפעל בצרפת עוצמת מחשוב של עד 5 ג'יגה-וואט למרכזי נתונים ייעודיים לבינה מלאכותית, בהשקעה שעשויה להגיע ל-75 מיליארד יורו. השלב הראשון, בהיקף התחלתי של כ-45 מיליארד יורו, מיועד לספק 3.1 ג'יגה-וואט של קיבולת עד 2031 באזור הצפוני של המדינה, עם אתרים סביב דנקרק ובושמפל.
מאחורי המספרים מסתתרת מגמה רחבה יותר: ראשי מדינות שירדו מהיציע אל המגרש, והם מחזרים ישירות אחרי הענקיות שמחזיקות את מפתחות המחשוב. צרפת מציעה יתרון שקשה להתעלם ממנו, רשת חשמל גרעינית שמספקת אנרגיה זולה ויציבה יחסית בזמן שהזמינות של חשמל הפכה לחסם המרכזי בהקמת מרכזי נתונים חדשים בעולם. המשוואה פשוטה: מי שמחזיק חשמל בשפע ובמחיר סביר, מחזיק קלף מיקוח מול חברות שמתכננות להשקיע מאות מיליארדים בשנים הקרובות.
הודו הפכה לזירה השנייה של אותו מרוץ. ראש הממשלה נרנדרה מודי קיבל ממנכ"ל אמזון אנדי ג'אסי התחייבות של 48 מיליארד דולר להשקעה במדינה בין 2026 ל-2030, הגדולה שהחברה הכריזה עליה אי פעם באזור. מתוך הסכום, יותר מ-21 מיליארד דולר מיועדים להרחבת תשתיות הבינה המלאכותית והענן, כולל הגדלת קיבולת מרכזי הנתונים של AWS במומבאי ובחיידראבאד וגישה לשבבי AI ייעודיים. מודי בירך על הצעד ותיאר אותו כהצבעת אמון גלובלית בכלכלה ההודית.
אמזון לא לבד בהודו. גוגל הכריזה על השקעה של כ-15 מיליארד דולר לחמש שנים בהקמת מרכז בינה מלאכותית בוויסאקהאפטנם שבדרום המדינה, הגדול שלה מחוץ לארצות הברית. הפרויקט כולל שלושה קמפוסים של מרכזי נתונים בקנה מידה של ג'יגה-וואט, שער תת-ימי בינלאומי חדש ושיתוף פעולה עם שחקנים מקומיים כמו אדאני ואיירטל. במקביל דיווחה מיקרוסופט על ההשקעה הגדולה בתולדותיה באסיה, מהלך שמבסס את מעמדה של הודו כיעד מועדף לתשתית AI.
ריבונות מחשובית כנכס אסטרטגי
הזווית המעניינת פחות נוגעת לגובה ההשקעה ויותר לזהות המזמין. במשך שנים חברות הטכנולוגיה בחרו לבד היכן להקים אתרים, לפי שיקולי עלות, אקלים וזמינות קרקע. כעת המדינות עצמן יוצאות לשווק את עצמן, מציעות רגולציה ידידותית, גישה לאנרגיה והתחייבויות ממשלתיות בתמורה למרכזי נתונים שייבנו על אדמתן. מדובר בתפיסה שמכונה ריבונות מחשובית, כלומר שליטה מקומית על תשתית הבינה המלאכותית שעליה תישען הכלכלה בעשור הקרוב.
מרכז נתונים בקנה מידה של ג'יגה-וואט מושך שרשרת שלמה של פעילות, מהקמה ותחזוקה ועד שירותי ענן שנמכרים ללקוחות מקומיים ובינלאומיים. עבור מדינה, מדובר גם בעצמאות אסטרטגית: היכולת לאמן ולהריץ מודלים על אדמתה, בלי תלות מלאה בתשתיות שנמצאות ביבשת אחרת ובשליטת ממשלה זרה. עבור הענקיות, קרבה פיזית ללקוחות מקטינה השהיות ומאפשרת לעמוד בדרישות רגולטוריות מקומיות לגבי מיקום אחסון הנתונים.
עם זאת, השקעות בסדר גודל כזה נשענות על הנחה שהביקוש לעוצמת מחשוב ימשיך לטפס בקצב הנוכחי, וחלק מהמשקיעים בוול סטריט כבר תוהים אם היקף ההתחייבויות בענף עולה על הביקוש הריאלי. צריכת החשמל האדירה של האתרים מעוררת חשש לגבי התייקרות מחירים ועומס על רשתות חשמל מקומיות, כפי שכבר נראה במדינות מסוימות. עצם התחרות בין בירות על תשומת ליבן של אותן חברות עשויה לדחוף את התנאים לכיוון שנוח למשקיעות ופחות למדינות המארחות.
מה שברור הוא שהגבול בין דיפלומטיה לעסקים בתחום ההולך ומיטשטש. פגישות פסגה שבעבר עסקו בהסכמי סחר עוסקות כיום בג'יגה-וואטים ובשבבים, וראשי מדינות מודדים את הצלחתם גם לפי היקף ההשקעות בתשתית שהצליחו למשוך. מי שינצח במרוץ הזה עשוי לקבוע איפה תיבנה הכלכלה הדיגיטלית של השנים הבאות. גוגל משקיעה 9 מיליארד דולר בווירג'יניה: מרוץ מרכזי הנתונים מתחמם, ובמקביל אדאני מכריזה על השקעת עתק של 100 מיליארד דולר בתשתיות AI ההודיות שמזמינות את הענקיות פנימה.
