סיכום רבעון שני קרנות מנייתיות: רבעון של סטוק פיקינג

שוק המניות המקומי במסלול מכשולים: סיכום רבעוני ומחציתי

שוק המניות הישראלי חתם את המחצית הראשונה של השנה בתנודתיות קיצונית, המדגישה היטב את עוצמת השונות הסקטוריאלית ואת רגישות המשקיעים. במבט חצי-שנתי, תמונת המאקרו נראית מעודדת: מדד ת"א 35 רשם זינוק מרשים של 12% מתחילת השנה, אולם הדרך לשם לא הייתה ליניארית. הרבעון השני של השנה כבר סימן מגמת התכנסות ובלימה, כאשר מדד ת"א 35 השיל 2.1% מערכו ומדד ת"א 125 נסוג ב-1.3%. הדרמה האמיתית התחוללה בחודש יוני האחרון, שהתברר כחודש קשוח במיוחד ומחק חלק ניכר מהעליות שנצברו מאז ינואר. במהלך יוני לבדו נפל מדד ת"א 35 ב-8.7%, ת"א 125 נחתך ב-9.5%, ומדד ת"א 90 ספג את המכה הקשה ביותר עם נפילה של 11.2% – נסיגה ששיקפה לחצי מכירות רוחביים ועלייה חדה ברמת הסיכון בשוק.

מתחת לפני השטח של המדדים המובילים, התפתחה ברבעון השני דינמיקה סלקטיבית בצורה יוצאת דופן בין הסקטורים השונים בבורסה. מצד אחד, חברות האנרגיה הירוקה והתשתיות רכבו על גבי סנטימנט עולמי ומקומי חזק; מדד ת"א קלינטק זינק ברבעון השני ב-13.8% והשלים טיסה מטאורית של 41.6% במחצית הראשונה, לצד מדד תשתיות אנרגיה שזינק בחצי שנה ב-39.2%. מנגד, סקטורים מסורתיים וביטחוניים חוו תיקון אלים: מדד המניות הביטחוניות קרס ברבעון ב-19.2%, מדד ת"א נפט וגז נחתך ב-14.1%, ומדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע הציג מגמה שלילית מובהקת עם ירידה של 19% מתחילת השנה.

שונות קיצונית זו התבטאה היטב גם ברמת המניות הבודדות: בעוד שמניות כמו מגה אור (שטסה בחצי שנה ב-123.4%) וטאואר (שקפצה ברבעון ב-31.1% וניתרה ב-104.9% במחצית) "סחבו" את השוק למעלה, ענקיות כמו נייס (שנפלה במחצית ב-25.1%) וקבוצת דלק (שנפלה ברבעון ב-26.4%) העיבו על המדדים. התנהגות קוטבית זו מספקת את הרקע המושלם להבנת ביצועי הקרנות המנייתיות בתקופה זו, ומדגישה מדוע בחירת הסקטורים והמניות הספציפיות של מנהלי ההשקעות הייתה הגורם המכריע בין תשואת יתר כואבת להפסדים צורבים.

ביצועי קרנות הנאמנות: טווח רחב ופיזור מוחלט

הדינמיקה הקוטבית הזו באה לידי ביטוי מובהק בתוצאות של קרנות הנאמנות המנייתיות המתמחות בשוק המקומי. לצורך הניתוח, נבחנה קטגוריית הקרנות המנייתיות בישראל ללא הגבלת שווי שוק. זוהי קטגוריה רחבה ועמוסה הכוללת חלוקות משנה לקרנות מניות גדולות, בינוניות וקטנות. תחת ראייה אינטגרטיבית זו, הקטגוריה מונה 107 קרנות (מתוכן 106 פעלו לאורך כל הרבעון השני, ו-104 פעלו מתחילת השנה).

מנעד התוצאות הרחב בתוך הקטגוריה מספר את הסיפור כולו: ברבעון השני נע טווח התשואות בין פלוס 6% למינוס 5%, וברמה החצי-שנתית הוא נמתח בין זינוק של כ-20% לצניחה של מינוס 6%. מרבית הקרנות רשמו תשואה חיובית. 75 מתוך 104 קרנות ברבעון השני (אם כי 15 מתוכן הניבו פחות מאחוז בודד) ו-87 קרנות במחצית הראשונה (כש-20 מתוכן הסתפקו בפחות מ-5%). אך הפיזור בתוך הטווח הזה הוא כמעט מוחלט. שונות קיצונית זו, המציגה קשת רחבה של ביצועים באותה קטגוריה עצמה, מוכיחה יותר מכל כי לא מדובר בשוק של מדדים, אלא בשוק מובהק של סטוק פיקינג. היכולת של מנהל הקרן לברור בפינצטה את הסקטורים והמניות הנכונות היא שקבעה את ההבדח שבין תשואת יתר מרשימה להפסד צורב.

מיטב ממשיכה להוביל, ומה קרה לדולפין יתר? 

כמדי רבעון, על מנת לקבל תמונת מצב מהימנה ומקיפה של ביצועי מנהלי ההשקעות, אנו מציגים בוויזואליזציה המצורפת את שלוש הקרנות המובילות ואת שלוש הקרנות שסוגרות את הטבלה, הן בחתך של הרבעון השני והן בסיכום המחצית הראשונה כולה. כדי להעניק לנתונים הללו עומק פרספקטיבי ולבדוק אם מדובר במומנטום חולף או באיכות עקבית, הצלבנו את התוצאות לטווח קצר עם ביצועי הקרנות לאורך שלוש שנים. אז מה מספרים לנו המספרים הללו?

המגמה הבולטת ביותר, שממשיכה את קו הסיום של הרבעון הראשון, היא הדומיננטיות המובהקת של בית ההשקעות מיטב בקטגוריית הקרנות המנייתיות. בסיכום חצי-שנתי, מיטב שומרת בבטחה על ההובלה: המקומות הראשון והשלישי שייכים לקרנות שלה, ולא פחות מחמש מתוך עשר הקרנות הראשונות בקטגוריה מנוהלות תחת קורת גג אחת זו. ברבעון השני השליטה הזו אמנם נחלשה קלות, אך נותרה נוכחת עם שלוש נציגות בעשירייה הראשונה (במקומות השני הרביעי והתשיעי). מעניין לציין כי הקרן שהתברגה במקום השני ברבעון היא קרן צעירה מאוד שהוקמה רק השנה ומנהלת נכסים בהיקף צנוע של 2.5 מיליון שקלים בלבד. מדובר בהימור מסקרן של מיטב, שבחרה לפתוח קרן ייעודית בסקטור המניות הקטנות (יתר) קטגוריה שיבשה כמעט לחלוטין בשנים האחרונות ושבה ככל הנראה מזהה בית ההשקעות פוטנציאל התאוששות; עם זאת, חובת ההוכחה לגבי הצלחת המהלך לאורך זמן עודנה ארוכה שכן מדובר ברבעון בודד, ובקרן, כאמור, זעירה.

לעומת ה"סטארט-אפ" הצעיר הזה, קרן הוותיקה מיטב Long Run המנהלת סכום מכובד של 411 מיליון שקלים, מהווה דוגמה לסינרגיה בין הטווח הקצר לארוך, כשהיא מתברגת במקום החמישי בביצועים לשלוש שנים מלבד המקום השלישי במחצית. היא הנציגה היחידה בטבלת המובילות הנוכחית שמציגה הצטיינות גם בטווח הארוך וגם בתקופות הזמן הקצרות יותר. מלבדה, מרבית הקרנות שכיכבו ברבעון ובמחצית הן או חדשות מדי, או כאלו שבתוצאות ארוכות הטווח משתרכות בחצי התחתון של הטבלה. דוגמה מובהקת לכך היא קרן 'ילין לפידות מניות צמיחה': היא אמנם הובילה את הרבעון השני עם תשואה מרשימה של כמעט 6%, הרבה מעל מדדי הייחוס, אך במבט תלת-שנתי היא נוחתת בתחתית הדירוג במקום ה-71 מתוך 86 קרנות. עבור הקרן הזו, שמנהלת מעל חצי מיליארד שקלים, הדרך להוכיח כי הזינוק הרבעוני אינו בגדר הברקה חד-פעמית עודה ארוכה. סיפור דומה רואים בקרן 'מגדל מניות צמיחה' הקטנה, שבלטה במקום השלישי ברבעון עם תשואה של 5.47%, אך בטווח של שלוש שנים מסתפקת במקום ה-47 בלבד.

• שופרסל, אלביט והבנקים בלונג; ארית וג'י סיטי בשורט: מה הביצועים של "סופה" של אלטשולר?
• אחרי הירידות בת"א: כ-5.5 מיליארד שקל נפדו מקרנות המניות המקומיות ביוני

מן העבר השני, כשמסיטים את המבט אל עבר המרתוניסטיות של הטווח הארוך, אנו פוגשים שוב את השמות הבולטים שסקרנו כאן לאחרונה: 'סיגמא מניות ישראל', 'תמיר פישמן מניות' ו'הראל מניות במומנטום ת"א Large & Mid Cap'. , שלושתן עדיין תופסות את המקום הראשון השני והשלישי בטווח הארוך בהתאמה. ברבעון השני, לעומת זאת, הן תפסו את המקומות ה-88, ה-25 וה-16 בהתאמה. כפי שציינו לא פעם, פילוסופיית ההשקעות הנכונה אינה נמדדת בהובלה אגרסיבית בכל רבעון נקודתי, אלא ביכולת לייצר ביצועים עקביים ומצטברים לאורך שנים. בעוד שהמיקומים של הראל ותמיר פישמן מתוך יותר מ-100 קרנות עדיין נחשבים לחלק מהצמרת, הקרן של סיגמא חוותה ברבעון האחרון חולשה יחסית לסטנדרטים שהציגה בעבר, עם ירידה של כ-1%. הדבר מעורר את השאלה: האם מדובר בתיקון זמני בלבד, או שמא היקף נכסים מנוהל של מעל 2 מיליארד שקלים הופך לכבד ומסורבל מדי עבור מנהליה? ימים יגידו. בסיכום חצי-שנתי, מכל מקום, היא עדיין מחזיקה במקום ה-26 המכובד.

הסיפור העצוב של הטבלה היא ללא ספק הקרן דולפין יתר, בשלושת המקומות האחרונים גם ברבעון וגם במחצית, והמקום האחרון בטווח הארוך של שלוש שנים. מדוע עצוב? כי רק לפני שנתיים היא הייתה אחת הקרנות המובילות בכל הקטגוריה המנייתית. כך, בסקירה שביצענו ברבעון הראשון של 2024 היא הייתה במקום השני לחמש שנים. היא הייתה הקרן הטובה ביותר בקרנות הקטנות בסקירה שביצענו בסוף 2023, והקרן המובילה מבין כל הקרנות המנייתיות בטווח הזמן של חמש שנים בסוף שנת 2024. אולם כבר בשנת 2025 ניכרת ירידה בביצועי הקרן, וכעת נראה שכל ביצועי העבר נמחקו והקרן פשוט במקום האחרון בטווח הזמן של שלוש שנים. גם המשקיעים מאבדים את האמון והקרן איבדה נכסים בכל אחד מחמשה עשר החודשים האחרונים, לאחר שלפני כן היא גייסה באופן כמעט קבוע. כעת נכסי הקרן עומדים על כ-100 מיליון שקל בלבד לעומת 265 בשיא בתחילת שנת 2025.

המקרה הזה מלמד אותנו שלא לעולם חוסן בתחום הניהול האקטיבי, ויש להיות עם היד על הדופק ולראות שהמנהלים ממשיכים לספק תוצאות משביעות רצון. רבעון אחד חלש, כאמור, אינו אינדיקטור לשינוי מגמה, אבל כאשר זה נמשך חודשים ארוכים צריך לשקול מחדש את הבחירה בקרן.

לסיכום: המחצית הראשונה של שנת 2026, ובמיוחד הרבעון השני היו שוק מובהק של "סטוק פיקינג", והוכיחו את חשיבות הבחירה הסלקטיבית. בעוד מדדי הדגל עלו ב-12%, השונות בין סקטורים ומנהלי השקעות הייתה עצומה. מיטב בלטה כמובילה, אך המקרה של דולפין יתר מזכיר כי גם הצלחות עבר אינן מבטיחות עתיד. למשקיעים מומלץ לעקוב מקרוב אחר ביצועים עקביים ולא רק אחר זינוקים נקודתיים, שכן בשוק של סטוק פיקינג, האיכות לטווח ארוך היא שקובעת.