משקיע 3
צילום: CANVA

בדיקה חוזרת אחרי שנה: הקרנות הישראליות שמנצחות את ה-SP500

לפני שנה בדקנו איזה קרנות הצליחו לעקוף את ה-SP500 לאורך חמש שנים, חזרנו לבדוק - האם אחרי שתי שנים פנומנליות של ה-SP500 עדיין ישנן קרנות כאלה? האם מדובר באותן קרנות או בקרנות אחרות? האם ה-SP500 "תמיד מנצח" לאורך זמן, או שיש סיכוי גם להשקעה אקטיבית?
גיא טל | (1)

לפני כשנה בדקנו האם יש קרנות ישראליות שמצליחות להביס את מדד ה-SP500, הבנאצ'מארק המרכזי היום בהשקעות מנייתיות, באופן עקבי ובטווח הארוך. ההנחה הרווחת היא שלאורך זמן המדדים כמעט תמיד מנצחים את מנהלי ההשקעות האקטיביים. בדקנו אז את הביצועים של קרנות הנאמנות הישראליות לאורך חמש שנים והשוונו אותם למדד, ומצאנו 26 קרנות שונות שאכן הצליחו להציג תשואה טובה יותר בחמש השנים שהסתיימו באותו תאריך. 5 מתוכן היו קרנות גמישות, 12 קרנות מניות ישראליות ו-9 קרנות מניות חו"ל. מדובר היה על כ-10% מהקרנות בלבד.

ברזולוציה שנתית מצאנו שהקרנות הללו לא מציגות תשואות טובות יותר מהמדד מדי שנה, אך באופן כללי הן מצליחות להציג תוצאות טובות יותר מהמדד ב-2-3 שנים מתוך ה-5, ובשאר השנים הן קרובות מספיק, כדי שבסיכום כולל של חמש שנים הן יציגו תשואה טובה יותר. 

באופן כללי, הנתונים מאשרים את הטענה שרוב הקרנות לא מצליחות להכות את המדד לאורך זמן, ולא בעקביות. יחד עם זאת, במידה ובחרת נכון, אכן ניתן היה לקבל מעט יותר מהמדד המפורסם בקרנות מסוימות.

חזרנו לבדוק אחרי שנה האם עדיין ישנן קרנות מוצלחות כאלה, והאם מדובר באותן קרנות, או ב"כוכבות" חדשות בשמי עולם הקרנות הישראלי. נציין שוב את המובן מאליו. לא מדובר בהשוואה "הוגנת", שכן מדד הייחוס של רוב הקרנות איננו מדד ה-SP500. בכל זאת רצינו לבדוק האם תמיד ה-SP500 ינצח בסוף כמו שטוענים רבים, או שישם יוצאי דופן. התוצאות לפניכם. 

מדד ה-SP500 - שנתיים מצוינות

שנה מוצלחת נוספת עברה על המדד הפופלרי, עם תשואה של מעל 25% מתחילת השנה ועד היום. מדובר בשנה שניה ברציפות עם תשואה מעל 20%, ושלישית מתוך 4 השנים האחרונות, כשגם השנה שלפני כן לא הייתה רעה. כלומר סך הכל 4 מתוך 5 השנים האחרנות מדד ה-SP500 עם תשואה דו ספרתית. שנת 2022 כמובן "הורסת" את התמונה הורודה עם ירידה של קרוב ל-20%. סך הכל עלה המדד בחמש השנים האחרונות בקרוב ל-94%. למרות התשואה המרשימה, המדד מפגר בהרבה אחרי המדד המתחרה - הנאסד"ק 100 שזינק במהלך חמש השנים האחרונות בכ-155% מדהימים. מי שהתמקד בת"א 125 ראה את כספו צומח בכ-41% בלבד.  

בטבלות שלפנכים מוצגים ביצועי הקרנות שעברו את מדד ה-SP500 בחמש השנים האחרונות לפי שלוש קטגוריות - גמישות, מניות בארץ ומניות בחו"ל. מלבד סך החמש השנים האחרונות בדקנו גם מה עשו הקרנות הללו בכל אחת מהשנים 2020 - 2023, ובשנת 2024 מתחילת השנה ועד היום, וזאת כדי לבדוק את העקביות של אותן קרנות. משבצות הצבועות בירוק מסמלות תשואה גבוהה מהמדד ואדומות ההיפך, לאו דווקא תשואה חיובית או שלילית. צבע כהה יותר משקף הפרש של יותר מחמש אחוז באותה משבצת מהמדד. ההשוואה היא רק למדד ה-SP500 אם כי בטבלה מופיעות גם התשואות של מדד הנאסד"ק ות"א 125. 

גמישות

לפני שנה מצאנו חמש קרנות גמישות שהיכו את המדד לאורך זמן. לאחר שנה כל חמש הקרנות הללו עדיין נמצאות מעל המדד, ואליהן נוספה קרן אחת חדשה שלא הייתה בטבלה הקודמת. 

ראשית חשוב לשים לב שלמרות ההישג בטווח הזמן של חמש שנים, 4 מתוך 6 הקרנות הללו מפגרות אחר המדד בשנתיים האחרונות, בדרך כלל בהפרש לא קטן. כלומר הן יתקשו לשמור על ההישג עם המגמה הנוכחית תשמר, מה ששוב מדגיש את הקושי לשמור על עקביות בהתמודדות אל מול המדד. נראה שברוב המקרים הפער מול המדד הוא תוצאה של תוצאה טובה בשנת 2020 ובשנת 2022, תוצאות שעדיין משפיעות על הסך הכולל בטווח הזמן של חמש שנים.

עוד עולה מהטבלה, שלא פחות חשוב מלהצליח בשנים טובות חשוב להפסיד פחות בשנים גרועות. כל הקרנות הפסידו כסף בשנת 2022, אבל כולן הפסידו פחות מה-SP500. בכל מקרה הסוד להצלחה, כפי שנראה גם בקטגוריות הבאות, הוא להישאר קרובים. כלומר, גם אם לא תמיד התוצאה טובה מהמדד, היא לא יכולה להיות מאד רחוקה ממנו. יש שנים מעולות ויש שנים שהן "רק" טובות, אבל אין שנים גרועות בקרב הקרנות המובילות. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

קרנות מניות ישראליות - השוואה לא הוגנת

בקטגוריה הזו נרשם השינוי הגדול ביותר כלפי מטה, מ-12 קרנות שהציגו תשואה טובה יותר בטווח זמן של חמש שנים כשבדקנו לפני שנה, נותרו רק 4. שלוש מהן היו גם לפני שנה, ואחת נוספה השנה. נדגיש את העובדה שמדובר בתוצאה הגיונית לחלוטין, שכן ה-SP500 הציג תשואה טובה בהרבה מהבורסה הישראלית בשנה האחרונה כפי שניתן לראות בטבלה, לכן הגיוני שקרנות שמתמקדות במניות ישראליות יציגו תשואת חסר מולו. בכל זאת, ישנן 4 קרנות שעדיין מובילות על הסנופי בחמש השנים האחרונות  ובלא מעט. 

גם פה רוב ההישג מיוחס לשנה אחת, במקרה זה שנת 2021, בה הבורסה הישראלית הציגה תשואה עודפת, וחלק מהקרנות המנייתיות שהצליחו יפה גם ביחס לארץ פתחו פער אל מול ה-SP500. אבל השנתיים האחרונות פחות מוצלחות בהשוואה הזו גם בקטגוריה הזו, ואם המגמות הנוכחיות יימשכו לא נראה שבעוד שנה נמצא תוצאה דומה.

בכל זאת יש קרן אחת יוצאת דופן - דולפין יתר, שעקפה את ה-SP500 גם בשנת 2024. מדובר ללא ספק באחת מהקרנות הטובות ביותר בשוק הישראלי בשנים האחרונות שמצליחה להציג תוצאות טובות מדי שנה בשנה, גם בסביבת השקעה מאתגרת, ומובילה את הקטגוריה של המניות הקטנות בפער. בשתי השנים בהן היא הייתה פחות מה-SP500, בשנת 2020 ו-2023, ההפרש הוא קטן יחסית, למרות שההבדל בין הבורסה הישראלית למקבילתה בחו"ל היה כ-20%, וזאת למרות שהיא משקיעה אך ורק בשוק הישראלי. 

קרנות מניות בחו"ל - לא באמת הצליחו

זו הקטגוריה שכיבכול הכי הוגן להשוות ל-SP500, אך נראה בהמשך שזה לא מאד מדויק. בקטגוריה הזו יש סך הכל 11 קרנות לעומת 9 בבדיקה לפני שנה. 5 קרנות שהופיעו ברשימה של לפני שנה, ממשיכות להופיע גם כעת. 

במבט ראשון נראה שהקרנות הללו עשו עבודה טובה עם תשואות תלת ספרתיות נאות והפרש של עשרות אחוזים מה-SP500. בפועל מדובר על פי רוב בעבודה לא טובה, שכן ההשואה הנכונה ברוב המקרים היא לנאסד"ק. רוב הקרנות הללו ממוקדות במניות טכנולוגיות, והמדד המזוהה איתן הוא מדד הנאסד"ק ולא ה-SP500. כמשווים לנאסד"ק רואים שרק קרן אחת מציגה תוצאה טובה יותר מהנאסד"ק בתקופה הזמן הזו. גם ברזולוציה שנתית רוב הקרנות לא מצליחות לעקוף את הנאסד"ק ברוב השנים. 

המסקנות

זה נכון שיש קרנות שמציגות תשואות טובות יותר ממדד ה-SP500 גם בטווח הזמן הארוך יחסית של חמש שנים. אבל חשוב לזכור שלוש עובדות: 

א. אף אחת מהקרנות בכתבה לא הציגה ביצועים טובים יותר מהמדדים מדי שנה. 

ב. רק אחוז קטן מהקרנות מצליח לעקוף את המדד לאורך זמן.

ג. אין כמעט סיכוי לדעת מראש אילו קרנות יעשו זאת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 16/11/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.