משקיע 3
צילום: CANVA

בדיקה חוזרת אחרי שנה: הקרנות הישראליות שמנצחות את ה-SP500

לפני שנה בדקנו איזה קרנות הצליחו לעקוף את ה-SP500 לאורך חמש שנים, חזרנו לבדוק - האם אחרי שתי שנים פנומנליות של ה-SP500 עדיין ישנן קרנות כאלה? האם מדובר באותן קרנות או בקרנות אחרות? האם ה-SP500 "תמיד מנצח" לאורך זמן, או שיש סיכוי גם להשקעה אקטיבית?
גיא טל | (1)

לפני כשנה בדקנו האם יש קרנות ישראליות שמצליחות להביס את מדד ה-SP500, הבנאצ'מארק המרכזי היום בהשקעות מנייתיות, באופן עקבי ובטווח הארוך. ההנחה הרווחת היא שלאורך זמן המדדים כמעט תמיד מנצחים את מנהלי ההשקעות האקטיביים. בדקנו אז את הביצועים של קרנות הנאמנות הישראליות לאורך חמש שנים והשוונו אותם למדד, ומצאנו 26 קרנות שונות שאכן הצליחו להציג תשואה טובה יותר בחמש השנים שהסתיימו באותו תאריך. 5 מתוכן היו קרנות גמישות, 12 קרנות מניות ישראליות ו-9 קרנות מניות חו"ל. מדובר היה על כ-10% מהקרנות בלבד.

ברזולוציה שנתית מצאנו שהקרנות הללו לא מציגות תשואות טובות יותר מהמדד מדי שנה, אך באופן כללי הן מצליחות להציג תוצאות טובות יותר מהמדד ב-2-3 שנים מתוך ה-5, ובשאר השנים הן קרובות מספיק, כדי שבסיכום כולל של חמש שנים הן יציגו תשואה טובה יותר. 

באופן כללי, הנתונים מאשרים את הטענה שרוב הקרנות לא מצליחות להכות את המדד לאורך זמן, ולא בעקביות. יחד עם זאת, במידה ובחרת נכון, אכן ניתן היה לקבל מעט יותר מהמדד המפורסם בקרנות מסוימות.

חזרנו לבדוק אחרי שנה האם עדיין ישנן קרנות מוצלחות כאלה, והאם מדובר באותן קרנות, או ב"כוכבות" חדשות בשמי עולם הקרנות הישראלי. נציין שוב את המובן מאליו. לא מדובר בהשוואה "הוגנת", שכן מדד הייחוס של רוב הקרנות איננו מדד ה-SP500. בכל זאת רצינו לבדוק האם תמיד ה-SP500 ינצח בסוף כמו שטוענים רבים, או שישם יוצאי דופן. התוצאות לפניכם. 

מדד ה-SP500 - שנתיים מצוינות

שנה מוצלחת נוספת עברה על המדד הפופלרי, עם תשואה של מעל 25% מתחילת השנה ועד היום. מדובר בשנה שניה ברציפות עם תשואה מעל 20%, ושלישית מתוך 4 השנים האחרונות, כשגם השנה שלפני כן לא הייתה רעה. כלומר סך הכל 4 מתוך 5 השנים האחרנות מדד ה-SP500 עם תשואה דו ספרתית. שנת 2022 כמובן "הורסת" את התמונה הורודה עם ירידה של קרוב ל-20%. סך הכל עלה המדד בחמש השנים האחרונות בקרוב ל-94%. למרות התשואה המרשימה, המדד מפגר בהרבה אחרי המדד המתחרה - הנאסד"ק 100 שזינק במהלך חמש השנים האחרונות בכ-155% מדהימים. מי שהתמקד בת"א 125 ראה את כספו צומח בכ-41% בלבד.  

בטבלות שלפנכים מוצגים ביצועי הקרנות שעברו את מדד ה-SP500 בחמש השנים האחרונות לפי שלוש קטגוריות - גמישות, מניות בארץ ומניות בחו"ל. מלבד סך החמש השנים האחרונות בדקנו גם מה עשו הקרנות הללו בכל אחת מהשנים 2020 - 2023, ובשנת 2024 מתחילת השנה ועד היום, וזאת כדי לבדוק את העקביות של אותן קרנות. משבצות הצבועות בירוק מסמלות תשואה גבוהה מהמדד ואדומות ההיפך, לאו דווקא תשואה חיובית או שלילית. צבע כהה יותר משקף הפרש של יותר מחמש אחוז באותה משבצת מהמדד. ההשוואה היא רק למדד ה-SP500 אם כי בטבלה מופיעות גם התשואות של מדד הנאסד"ק ות"א 125. 

גמישות

לפני שנה מצאנו חמש קרנות גמישות שהיכו את המדד לאורך זמן. לאחר שנה כל חמש הקרנות הללו עדיין נמצאות מעל המדד, ואליהן נוספה קרן אחת חדשה שלא הייתה בטבלה הקודמת. 

ראשית חשוב לשים לב שלמרות ההישג בטווח הזמן של חמש שנים, 4 מתוך 6 הקרנות הללו מפגרות אחר המדד בשנתיים האחרונות, בדרך כלל בהפרש לא קטן. כלומר הן יתקשו לשמור על ההישג עם המגמה הנוכחית תשמר, מה ששוב מדגיש את הקושי לשמור על עקביות בהתמודדות אל מול המדד. נראה שברוב המקרים הפער מול המדד הוא תוצאה של תוצאה טובה בשנת 2020 ובשנת 2022, תוצאות שעדיין משפיעות על הסך הכולל בטווח הזמן של חמש שנים.

עוד עולה מהטבלה, שלא פחות חשוב מלהצליח בשנים טובות חשוב להפסיד פחות בשנים גרועות. כל הקרנות הפסידו כסף בשנת 2022, אבל כולן הפסידו פחות מה-SP500. בכל מקרה הסוד להצלחה, כפי שנראה גם בקטגוריות הבאות, הוא להישאר קרובים. כלומר, גם אם לא תמיד התוצאה טובה מהמדד, היא לא יכולה להיות מאד רחוקה ממנו. יש שנים מעולות ויש שנים שהן "רק" טובות, אבל אין שנים גרועות בקרב הקרנות המובילות. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

קרנות מניות ישראליות - השוואה לא הוגנת

בקטגוריה הזו נרשם השינוי הגדול ביותר כלפי מטה, מ-12 קרנות שהציגו תשואה טובה יותר בטווח זמן של חמש שנים כשבדקנו לפני שנה, נותרו רק 4. שלוש מהן היו גם לפני שנה, ואחת נוספה השנה. נדגיש את העובדה שמדובר בתוצאה הגיונית לחלוטין, שכן ה-SP500 הציג תשואה טובה בהרבה מהבורסה הישראלית בשנה האחרונה כפי שניתן לראות בטבלה, לכן הגיוני שקרנות שמתמקדות במניות ישראליות יציגו תשואת חסר מולו. בכל זאת, ישנן 4 קרנות שעדיין מובילות על הסנופי בחמש השנים האחרונות  ובלא מעט. 

גם פה רוב ההישג מיוחס לשנה אחת, במקרה זה שנת 2021, בה הבורסה הישראלית הציגה תשואה עודפת, וחלק מהקרנות המנייתיות שהצליחו יפה גם ביחס לארץ פתחו פער אל מול ה-SP500. אבל השנתיים האחרונות פחות מוצלחות בהשוואה הזו גם בקטגוריה הזו, ואם המגמות הנוכחיות יימשכו לא נראה שבעוד שנה נמצא תוצאה דומה.

בכל זאת יש קרן אחת יוצאת דופן - דולפין יתר, שעקפה את ה-SP500 גם בשנת 2024. מדובר ללא ספק באחת מהקרנות הטובות ביותר בשוק הישראלי בשנים האחרונות שמצליחה להציג תוצאות טובות מדי שנה בשנה, גם בסביבת השקעה מאתגרת, ומובילה את הקטגוריה של המניות הקטנות בפער. בשתי השנים בהן היא הייתה פחות מה-SP500, בשנת 2020 ו-2023, ההפרש הוא קטן יחסית, למרות שההבדל בין הבורסה הישראלית למקבילתה בחו"ל היה כ-20%, וזאת למרות שהיא משקיעה אך ורק בשוק הישראלי. 

קרנות מניות בחו"ל - לא באמת הצליחו

זו הקטגוריה שכיבכול הכי הוגן להשוות ל-SP500, אך נראה בהמשך שזה לא מאד מדויק. בקטגוריה הזו יש סך הכל 11 קרנות לעומת 9 בבדיקה לפני שנה. 5 קרנות שהופיעו ברשימה של לפני שנה, ממשיכות להופיע גם כעת. 

במבט ראשון נראה שהקרנות הללו עשו עבודה טובה עם תשואות תלת ספרתיות נאות והפרש של עשרות אחוזים מה-SP500. בפועל מדובר על פי רוב בעבודה לא טובה, שכן ההשואה הנכונה ברוב המקרים היא לנאסד"ק. רוב הקרנות הללו ממוקדות במניות טכנולוגיות, והמדד המזוהה איתן הוא מדד הנאסד"ק ולא ה-SP500. כמשווים לנאסד"ק רואים שרק קרן אחת מציגה תוצאה טובה יותר מהנאסד"ק בתקופה הזמן הזו. גם ברזולוציה שנתית רוב הקרנות לא מצליחות לעקוף את הנאסד"ק ברוב השנים. 

המסקנות

זה נכון שיש קרנות שמציגות תשואות טובות יותר ממדד ה-SP500 גם בטווח הזמן הארוך יחסית של חמש שנים. אבל חשוב לזכור שלוש עובדות: 

א. אף אחת מהקרנות בכתבה לא הציגה ביצועים טובים יותר מהמדדים מדי שנה. 

ב. רק אחוז קטן מהקרנות מצליח לעקוף את המדד לאורך זמן.

ג. אין כמעט סיכוי לדעת מראש אילו קרנות יעשו זאת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 16/11/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל. המחקר בודק תופעה ידועה ומקוממת שמתרחשת מדי שנה - עלייה בדמי ניהול של קרנות נאמנות בשורה ארוכה של קרנות. העלייה הזו נובעת בין היתר מכך שמנהלי הקרנות מעריכים שסיכוי גבוה שהחוסכים-משקיעים א ימכרו את הקרנות למרות עליית דמי הניהול. 

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.

ליאור כשריאן
צילום: יחצ

שיא בקרנות הנאמנות: תעשייה של 750 מיליארד שקל וצמיחה של 25% ב-2025

ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות בטור מיוחד סבור כי "ירידת פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לתמוך בשווקים גם ב-2026"

ליאור כשריאן |
נושאים בכתבה מגדל

שנת 2025 הייתה שנה יוצאת דופן לתעשיית קרנות הנאמנות הישראלית, כשבמרכז ניצב שוק ההון הישראלי והעליות החדות שנרשמו במדדי המניות והאג"ח. במבט קדימה ניתן להעריך כי פעילות הקרנות תמשיך לתפקד טוב גם ב-2026, בתמיכת ירידת פרמיית הסיכון של ישראל שנרשמה בחודשים האחרונים, הצפויה לסייע ליציבות הפעילות במשק ולצמיחה הכלכלית.

עוד במבט על 2026, סביבת ריבית יורדת והמשך הליכי התייעלות של החברות, בעיקר בתחום הפיננסים ובמרכז הבנקים, עשויים לתמוך בהמשך צמיחת פעילותן וכך גם בהמשך המגמה החיובית בשווקים. הורדות הריבית הצפויות עשויות לתמוך גם במצבן של החברות הקטנות והממונפות יותר, ובכלל זה חברות ענף הנדל"ן. כל זאת, כאמור, בהנחה שלא תירשם הרעה בסביבה הגיאו-פוליטית. 

בסיכום שנתי מציגה תעשיית קרנות הנאמנות צמיחה של כ-25% בהיקף הנכסים המנוהלים בה, שהגיע בסוף 2025 לרמת שיא של כ-750 מיליארד שקל לעומת כ-600 מיליארד שקל מנוהלים בתחילת השנה. 

בפילוח קטגוריות הפעילויות העיקריות ניתן לציין גיוסים של כ-50 מיליארד שקל שנרשמו בסיכום שנתי בקרנות הנאמנות המנוהלות, בעוד הקרנות הכספיות גייסו בשנה החולפת כ-25 מיליארד שקל, קרנות הנאמנות המחקות גייסו כ-15 מיליארד שקל וקרנות הסל גייסו כ-9 מיליארד שקל. 

מגמה של הגדלת סיכון בקרב המשקיעים הישראלים

בהשפעת סיום המלחמה וירידת פרמיית הסיכון של השוק הישראלי, בשנה החולפת המומנטום החיובי התגבר. מגמה זו באה לידי ביטוי בתעשיית קרנות הנאמנות המקומית בעלייה ברכישת של מוצרי מניות בישראל, על בסיס ההנחה ולפיה הרגיעה הגיאופוליטית עשויה לתמוך בצריכה הפרטית וברווחיות העתידית של החברות הפועלות בישראל.