המספר היומי - 5 מיליארד דולר הובטחו ע"י מועצת השלום לשיקום עזה. מתי ואיך יועבר הכסף?
הנזק בעזה בעשרות מיליארדי דולרים. חברות תשתית בינל' צפויות להשתלב בשיקום שעשוי להימשך שנים, אבל האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפיננסיים גדולים
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי חברות מועצת השלום התחייבו ליותר מ-5 מיליארד דולר לטובת קידום יציבות אזורית ושיקום רצועת עזה. בעוד שלושה ימים צפויים נציגי המדינות החברות במועצה להתייצב לכנס בוושינגטון שבו יידונו מבנה קרן המימון, אופן הזרמת הכספים וסדרי העדיפויות.
במועצה חברות ארה״ב וישראל לצד מדינות ערביות כמו איחוד האמירויות, ערב הסעודית, מצרים, ירדן, בחריין וקטאר. בנוסף שותפות גם מדינות שאינן ערביות, בהן הונגריה וארגנטינה. מדובר בהרכב רחב יחסית, שמנסה לשלב אינטרסים אזוריים ובינלאומיים סביב יעד כלכלי משותף.
אומנם 5 מיליארד דולר הם סכום משמעותי, אבל בהשוואה להיקף ההרס בעזה זה רק שלב ראשון. לפי הערכות של גופים בינלאומיים, הנזק המצטבר נאמד ב-30-50 מיליארד דולר, ויש אומדנים גבוהים יותר. כלומר, הסכום הנוכחי הוא עוגן פתיחה, לא פתרון מלא.
תהליך של 5 עד 10 שנים
הפגיעה בעזה רחבה מאוד. עשרות אלפי יחידות דיור נהרסו או ניזוקו, תשתיות חשמל ומים קרסו בחלקים גדולים, כבישים ומבני ציבור אינם מתפקדים באופן מלא. ההערכות מדברות על תהליך שיקום שיימשך בין 5 ל-10 שנים, תלוי בקצב הזרמת הכספים וביציבות הביטחונית. עם זאת, גם בהנחה של גיוס רחב יותר מצד מדינות המפרץ וגופים פיננסיים בינלאומיים, מדובר בפרויקט מורכב שדורש תכנון, מכרזים ופיקוח הדוק.
- מי אמר שכלכלת עזה בקריסה?
- טראמפ הקים את מועצת השלום לעזה. האם יישאר עד שתשיג את מטרותיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה כי חברות תשתית בינלאומיות יובילו פרויקטים גדולים כמו תחנות כוח, מתקני מים ושיקום רשתות תחבורה, בד בבד עם שילוב קבלנים מקומיים. ישראל, שהיא חלק מהמועצה, צפויה להיות מעורבת בהיבטים לוגיסטיים ובתיאום הכנסת חומרי בנייה וציוד.
איך תפעל מועצת השלום
מועצת השלום אמורה לפעול דרך קרן ייעודית שאליה יוזרמו ההתחייבויות הכספיות. המדינות אינן מעבירות בהכרח את מלוא הסכום מיד, אלא פורסות את ההתחייבות על פני שנים. הקרן אמורה לקבוע סדרי עדיפויות, לרבות דיור, אנרגיה, תחבורה ותעסוקה, תוך מנגנוני פיקוח ובקרה.
המודל מבוסס על זיקה בין התקדמות ביטחונית לבין הזרמת כספים. כלומר, ככל שתהיה יציבות, כך יוזרם מימון נוסף. אבל אם המצב יתערער, חלק מהפרויקטים עלולים להיעצר. זה חיבור ישיר בין כלכלה לביטחון, וכנראה שגם אחד ממוקדי הדיון בפגישה הקרובה.
- הצמיחה החזקה מסבכת את בנק ישראל - האם הבנק יקפיא את הורדת הריבית?
- בעלים של רשת אופנה מוכרת הלך לעולמו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה אהוד ברק ואיך צבר את הונו? רמז: הקשר עם אפשטיין
פוטנציאל אזורי רחב, לצד לא מעט סימני שאלה
מעבר לעזה, המועצה עשויה לשמש כפלטפורמה לפרויקטים אזוריים רחבים יותר, כולל חיבורי אנרגיה, מסדרונות תחבורה והשקעות בתעשייה ובטכנולוגיה. אם יגויסו בעתיד עשרות מיליארדי דולרים, זה יכול להשפיע על הצמיחה האזורית ועל פעילות של חברות תשתית ובנייה.
עם זאת, יש לא מעט אי ודאות. אומנם ההתחייבויות מדברות על יותר מ-5 מיליארד דולר, אבל לא ברור כמה מהן יתורגמו להעברות בפועל ובאיזה קצב. בנוסף, סוגיות של ממשל ושקיפות בעזה עשויות להשפיע על היקף המעורבות של גופים פיננסיים.
כך או אחרת, עצם השילוב של ישראל עם מדינות ערביות ואסלאמיות בפורום כלכלי משותף הוא מהלך מאתגר ובעל משמעות. אבל המבחן האמיתי יהיה במימון שיוזרם בפועל וביכולת להפוך התחייבויות לפרויקטים בשטח.
