עתידות: עד גיל 21 תמצא אוצר (והוא מחכה לך בקופת הגמל)

זוכרים את ה"עתידות" של מסטיק בזוקה שהבטיחו לנו שנגיע לירח עד גיל 21? ב-2026 הירח רחוק, יוקר המחיה כאן, ודור שלם של הורים לילדים ביסודי ובחטיבה מתחיל להבין שהם מנהלים, בלי להתכוון, תיק השקעות קטן עבור הילדים שלהם.

התוכנית "חיסכון לכל ילד" הושקה ב-2017, מה שאומר שהילדים הראשונים שחוסכים להם "מלידה" נמצאים היום רק באמצע הדרך. הם עוד לא בני 18, אבל הכסף שלהם כבר עובד. הפער בין הילדים שהוריהם "נרדמו בשמירה" לבין אלו שביצעו שתי פעולות פשוטות, עומד להיות דרמטי.

הפסד ה"טייס האוטומטי": כשהכסף ישן הוא לא גדל

כשהמדינה השיקה את התוכנית היא עשתה מהלך מבריק: היא נתנה כסף לכולם, אבל היא גם הציבה "מלכודת" בירוקרטית קטנה: מי שלא יבחר באופן אקטיבי איפה הכסף ינוהל תוך שישה חודשים מיום הלידה, המדינה תבחר עבורו.

התוצאה? מאות אלפי ילדים בישראל נמצאים היום ב"מסלול ברירת המחדל". עבור ילדים שנולדו עד שנת 2019, המדינה בחרה עבורם לעיתים קרובות בחיסכון בבנק או בקופת גמל במסלול סולידי (סיכון נמוך). במושגים של שוק ההון, זה כמו לתת למרתוניסט לרוץ עם משקולות על הרגליים.

• הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
• חיסכון לכל ילד, קופ"ג להשקעה ועוד - כל הדרכים של הורים להכין תשתית כלכלית לילדיהם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה זה כל כך קריטי?

בטווח קצר של שנה-שנתיים, מסלול סולידי נראה בטוח. אבל כשמדברים על 21 שנה, הבחירה הזו היא הרסנית לפוטנציאל הצמיחה. במסלול בנקאי או סולידי, הכסף של הילד בקושי מצליח לעקוף את האינפלציה. הוא לא באמת "גדל", הוא רק "נשמר".

הפער הבלתי נתפס:

דמיינו שני ילדים שנולדו באותו יום ב-2017. הילד של "הטייס האוטומטי": הכסף שלו שוכב במסלול סולידי בבנק. התשואה אפסית, והריבית בקושי מורגשת. בגיל 21 הוא ימצא שם "אוצר" צנוע של כ-19,000 ש"ח. במונחים של 2026, זה סכום שיספיק בקושי לטיול תרמילאים ממוצע או לרכישת לפטופ רציני ללימודים וקצת דמי כיס. זה כסף ש"נעלם" תוך רגע.

הילד של "המסלול המנייתי": הוריו הבינו ש-21 שנה הם נצח במונחי בורסה, והעבירו את החיסכון למסלול מנייתי (סיכון גבוה). גם אם השוק ירד בדרך, לאורך זמן המניות נוטות לעלות. הילד הזה יפתח את החשבון וימצא שם כ-34,000 ש"ח.

• הרשות לניירות ערך פשטה על משרדי ארית ורשף בחשד לעבירות מידע פנים
• סמארט שוטר בדרך להנפקה לפי שווי של 700 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יאיר לפידות: "מי שחושב שהתשואות של שלוש השנים האחרונות...

מדובר באותם 58 שקלים של המדינה, אבל הפער בתוצאה הסופית הוא כמעט כפול. הילד הראשון מקבל דמי כיס משודרגים; הילד השני מקבל מימון כמעט מלא לתואר ראשון באוניברסיטה. וכל זה קרה רק כי הורה אחד נכנס לאתר הביטוח הלאומי והזיז את כפתור הבחירה מ"סיכון נמוך" ל"סיכון מוגבר", והשני נתן ל"טייס האוטומטי" להוביל.

הון ראשוני לדירה או אוויר לנשימה

אחת ההגזמות הנפוצות בשיח על "חיסכון לכל ילד" היא השימוש במושגים מפוצצים כמו "דירה". בואו נהיה ריאליים: גם אם הייתם ההורים הכי מחושבים בעולם, הכפלתם את ההפקדה ובחרתם במסלול מניות סוער - הילד שלכם לא הולך לקנות בזה נדל"ן.

סכום של כ-70,000 ש"ח (הצפי האופטימי למי שביצע את כל הפעולות הנכונות) הוא אפילו לא המקדמה לחניה בטאבו באזורי הביקוש. הוא בקושי יכסה חצי שנה של שכירות בדירת שותפים בתל אביב, כולל ארנונה וחשמל - אבל אסור לכם לזלזל בו.

מה המשמעות של ה"אוצר" הזה באמת?

במציאות הישראלית של יוקר מחיה דורסני, הכסף הזה הוא לא מותרות - הוא מרווח ביטחון של חירות.

החופש ללמוד: 70,000 ש"ח הם שווי ערך למימון מלא של תואר ראשון באוניברסיטה (לפי שכר לימוד של כ-11,000 ש"ח בשנה) פלוס מגורים במעונות וקצת אוויר לנשימה.

החופש מלחץ: זה ההבדל הדרמטי בין סטודנט שחייב למלצר משמרות לילה כדי לשלם חשבונות, לבין סטודנט שיכול להשקיע את כל הראש שלו בלימודים בשנתיים הראשונות.

המקפצה: זה כסף שמאפשר לצעיר להתחיל את החיים ב"פלוס" במקום במינוס או בהלוואות סטודנטים מעיקות.

במקום לקרוא לזה "חיסכון לדירה", בואו נקרא לזה "מענק שפיות". במדינה שבה הכול עולה כל הזמן, להתחיל את גיל 21 עם 70 אלף שקל בכיס זה לא להיות עשיר, זה פשוט להיות מסוגל לנשום.

"כסף של מישהו אחר": זה סוד הקסם

רוב ההורים מסתכלים על השורה "הפקדת הורים" בטופס של הביטוח הלאומי וחושבים לעצמם: "עוד 58 שקלים בחודש? זה לא מה שיעשה את הילד שלי עשיר". אבל כאן טמונה הטעות האופטית הגדולה ביותר.

צריך להבין, המדינה נותנת לכם הזדמנות נדירה. היא כבר שמה 58 שקלים "מהבית". כשאתם מוסיפים את ה-58 שקלים שלכם, אתם לא סתם חוסכים; אתם מפעילים מנוף על הכסף של המדינה. בגלל שהמדינה משלמת את כל דמי הניהול עד גיל 21, כל שקל שאתם מוסיפים הולך נטו להשקעה וצובר "ריבית דריבית" על חשבון הקופה הציבורית.

המספרים שלא משאירים מקום לספק:

אם נסתכל על ילד בן 9, ונניח שנשארו לו עוד 12 שנה עד למשיכה בגיל 21:

במסלול הסטנדרטי (בלי הכפלה): אם יפקידו עבורו רק את 58 השקלים של המדינה במסלול מנייתי, הוא עשוי לפגוש סכום של כ-18,000 ש"ח נוספים עד גיל 21 (רק על התקופה שנשארה).

במסלול המוכפל (116 ש"ח): באותו מסלול מנייתי, התוספת שלו תזנק לכ-36,000 ש"ח.

58 השקלים האלו במונחים של 2026 זה מחיר של שני קפה ומאפה - זה סכום שכמעט לא משפיע על רמת החיים של משפחה ממוצעת היום. אבל ביום שהילד שלכם ישתחרר מהצבא, ההחלטה הזו תהיה שווה לו כ-35,000 שקלים נוספים (במצטבר מיום הלידה).

הכפלת החיסכון היא לא "עוד הוצאה", היא הדרך הכי יעילה להפוך דמי כיס זניחים להון משמעותי. זו לא סתם הכפלה של הסכום - זו הכפלה של סיכויי ההצלחה שלו להתחיל את החיים בלי הלוואות. אם עדיין לא לחצתם על כפתור ההכפלה, אתם פשוט משאירים כסף על הרצפה. הילד שלכם לא יקנה עם זה נכס, אבל הוא כן יקנה עם זה את הדבר הכי יקר שיש: זמן להצליח.

אבל גם אם עשיתם הכול נכון והגעתם לקו הגמר עם קופה תפוחה, כאן מחכה המבחן האמיתי: הרגע שבו הילד גדל וצריך להחליט מה לעשות עם הכסף. האם הוא ימשוך אותו לטיול או יהפוך אותו למקפצה לכל החיים.

צומת ה-21: המבחן האמיתי של הילד (ושלכם)

מלכודת גיל 18: למה ה"טיול הגדול" עולה לכם ביוקר?

משיכה מידית בגיל 18 היא הטעות הנפוצה ביותר. מעבר לעובדה שהילד מפסיד את שלוש השנים שבהן הריבית דריבית עובדת הכי חזק (כי הקרן כבר גדולה והרווחים נערמים על רווחים), הוא גם מוותר על מענק ההתמדה של המדינה.

המדינה מציעה "שוחד" של 582 ש"ח (נכון ל-2026) למי שיתאפק עד גיל 21. זה אולי נשמע סכום קטן, אבל כשמוסיפים לו את התשואה הממוצעת של שוק ההון בשלוש השנים הללו, ההמתנה הזו שווה תוספת של כ-10,000 ש"ח לנטו. מי שמושך בגיל 18, בעצם משלם "קנס" של אלפי שקלים על חוסר סבלנות.

השותף הסמוי שמחכה בסיבוב

זה השלב שבו הצעירים חוטפים הלם: מס רווחי הון. בחיסכון מנייתי מוצלח, חלק גדול מהסכום שנצבר הוא לא הכסף שהפקדתם אלא הרווחים שהבורסה ייצרה. המדינה לוקחת 25% מהרווחים הריאליים הללו במעמד המשיכה.

בחיסכון שהגיע ל-67,000 ש"ח, רשות המיסים עשויה "לגזור" מהילד שלכם כ-10,000 ש"ח רק על עצם המעבר לחשבון הבנק. פתאום, הטיול להודו נראה הרבה יותר יקר.

אבל הנה הסוד ששמור למי שרוצה לבנות "אוצר" אמיתי: אם הילד מחליט לא למשוך את הכסף בגיל 21, הוא זוכה להטבה שאין לה אח ורע בשוק ההון. אם הוא ישאיר את הכסף בקופת הגמל ויהפוך אותו לחיסכון פנסיוני (משיכה כקצבה לאחר גיל 60) - כל המס נמחק.

העובדה שדמי הניהול בחשבון הזה נשארים נמוכים מאוד (כ-0.23% בשנה) הופכת אותו למכשיר ההשקעה המשתלם ביותר בישראל. בראייה של 40 שנה קדימה, ה-70 אלף שקלים האלו יכולים להפוך למאות אלפי שקלים פטורים ממס, שיהיו ההבדל בין זקנה בלחץ לזקנה בכבוד.

המדריך המעשי: מה עושים בגיל 21?

אם הילד בכל זאת החליט להשתמש בכסף למטרה מקדמת כמו לימודים, הוא חייב לבצע שתי פעולות הגנה:

התאמת סיכונים (הגנה על הקרן): אם הכסף מיועד לתשלום שכר לימוד בשנה הבאה, אסור להשאיר אותו במסלול מנייתי. ירידה של 15% בבורסה חודש לפני הלימודים יכולה למחוק לו שנה שלמה של אוניברסיטה. זה הזמן להעביר את הקופה למסלול סולידי (ללא מניות).

בדיקת דמי הניהול: בגיל 21 המדינה מפסיקה לשלם את העמלות. ודאו שהקופה לא מעלה את דמי הניהול מעבר לתקרה של 0.23%. אם הם מנסים לגבות יותר - זה הזמן לנייד את הכסף לחברה אחרת. המעבר בין חברות הוא קל, מהיר, והכי חשוב - הוא לא נחשב למשיכה ולא מחייב בתשלום מס.

האוצר מחכה, רק צריך לבחור בו

הבן שלך היום בן 10? יש לך עוד 11 שנים שבהן הכסף שלו יכול לעבוד קשה. אל תחכי ליום שבו הוא יפתח את החשבון וישאל "למה לחבר שלי יש כפול?". כנסי עוד היום לאתר הביטוח הלאומי, ודאי שהכספים במסלול מנייתי, תלחצי על כפתור הכפלת ההפקדה, ותני לזמן לעשות את שלו.

זה אולי לא יקנה לו דירה, אבל זה ייתן לו את הדבר הכי חשוב בתחילת הדרך: נקודת זינוק בטוחה יותר משל כל השאר.