“מדברים על גל השקעות של עשרות מיליארדים באנרגיה, פסולת, מים ותחבורה - וזה רק בשלב הראשון”

השקעה בתשתיות סיפקה תשואה מרשימה בשנים האחרונות ורואים את זה בקרנות התשתיות שהנפיקו בבורסה. ההתחלה היתה קשה כי היה צריך להגיע למסה קריטית של נכסים וכי השוק תמחר דיסקאונט גדול שנובע גם מדמי הניהול שגובים מנהלי הקרן וגם מהמודל של הקרן להנפקות המשך. ברגע שיש הנפקות המשך זה מדלל את המשקיעים הקיימים. אבל בשנתיים האחרונות הקרנות בתחום ב"בום" גדול. תראו את קרן ג'נריישן שמנייתה נסחרה לפני כשנתיים ב-40-50 אגורות - עמוק מאוד מתחת לערך הנכסי. מאז היא עלתה פי 3-4 

היינו שם כדי לכתוב לכם - מניית ג'נריישן קפיטל נראית אטרקטיבית; מה התשואה הצפויה ומה הסיכונים? מאז התשואה פנומנלית וארז בלשה, מנכ"ל הקרן השיג את היעדים שדיבר עליהן. ועוד שני דברים מרכזיים קרו מאז. הראשון קשור לשוק ולמוסדיים - האמון של המוסדיים חזר והחשש של הדילול כמעט ונעלם כי המוסדיים קונים בהנפקות פרטיות ומבחינתם - כמה שיותר, וגם - נפתר עניין דמי הניהול כשהוא הופחת בצורה משמעותית.

השני קשור בריבית - השקעה בתשתית היא השקעה שנחשבת בסיכון יחסית נמוך ובתשואה יחסית סולידית. עם מינוף, הקרנות בתחום מגיעות לתשואה טובה - דו ספרתית על ההון העצמי, אבל כאשר הריבית במגמת ירידה וכאשר יש ביקוש לנכסים סולידים יחסית, אז האטרקטיביות של השקעה בתשתית עולה. זה קצת כמו אגרת חוב. אגרת חוב היא השקעה סולידית עם תשואה ברורה להמשך, אבל כשהריבית במשק יורדת, התשואה-ריבית המבוקשת על האגרת בירידה וזה מעלה את שערה. אז מניות של קרנות תשתיות הן לא אג"ח, יש בהן סיכון גדול יותר, אבל הן מפוזרות, פועלות בתחום סולידי, ומוסדיים ומשקיעים רבים רואים בהן אג"ח עם תשואה ברורה יחסית קדימה. הורדת הריבית מורידה את התשואה  שמשקיעים בעצם דורשים ובהתאמה המחיר בבורסה עולה. 

וכך ממצב שהקרן נסחרה ב-40% מההון העצמי שלה, היום אחרי גידול בהון בזכות רווחים מרשימים בשנים האלו היא נסחרת בפרמיה על ההון. 

השקעה בתשתיות זה בראש וראשונה מדיניות מלמעלה, ובפאנל בנושא בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, ניסנו להבין לאן התחום הולך. בשיחה עם ליאור קינן, ארז בלשה מנכ"ל קרן ג'נריישן, אושרת דוד דקר סגנית החשכ"ל ושרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, תכנן ואסטרטגיה במשרד האנרגיה, דיברו על ההזדמנויות בתחום ושידרו אופטימיות להמשך הגידול בתשתיות. 

• עסקת אגד התבררה כמוצלחת - איך הצליחה קיסטון לייצר מעל 100% בשנה ולאן הולכים מכאן?
• העתיד - מגדלים: הבטחה אורבנית או מלכודת תכנונית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארז, מה באמת ההזדמנויות העיקריות בהשקעה בתשתיות בשנים הקרובות ומה הסיכונים?

“תחום התשתיות הוא התחום הכי בוער במשק הישראלי. במדינת ישראל יש מחסור כמעט בכל תחום. באנרגיה רואים גם את ההשפעה של הבינה המלאכותית ברמה הגלובלית, אבל בישראל יש גם סיבה מאוד מקומית: שנים רבות לא פיתחו פה תחנות כוח ולכן עכשיו צריך המון תחנות כוח. מדברים על 13 תחנות חדשות, השקעות של עשרות מיליארדים.

“בתחום הפסולת צפויה מהפכה מאוד משמעותית. רואים את הרי הזבל נערמים ואין מקום להטמנה, לכן אנחנו בפני גל השקעות משמעותי בפסולת. בתחום המים, אם השנה לא הייתה שנה גשומה היינו באירוע מאוד משמעותי, לכן פיתוח והאצה של מתקני התפלה חדשים זה דבר שצפוי בקצב משמעותי בשנים הקרובות.

“המשבר הכי גדול שכולם מרגישים אותו ביום יום זה משבר התחבורה. עשרות ומאות מיליארדים בעשור הקרוב יושקעו בתחום התחבורה. זאת הזדמנות גדולה, והמדינה מקדמת את זה במרץ. בצד השני, הסיכונים קשורים לחסמים משמעותיים: בירוקרטיה, הקצאות קרקע, חסמי רשת חשמל. פה תפקיד הממשלה לפתור.”

• השבוע בבורסה: האם מניות הנדל"ן יקרות?
• מה יהיה מדד המחירים בינואר והאם הריבית תרד בעדכון הקרוב?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יאיר לפידות: "מי שחושב שהתשואות של שלוש השנים האחרונות...

אושרת, אם נתמקד בתחבורה, רואים תנופה והשקעות בהיקפים אדירים, אבל בינתיים כולם תקועים בפקק. זה התחום שבו הפער שצריך להדביק הוא הגדול ביותר?

דוד דקר: “בתחבורה ובפסולת. בפסולת אנחנו במקום הכי גרוע שאפשר להיות בו. בתחבורה יש פער גדול, אבל הוא הולך ומצטמצם. בשנים הקרובות נרגיש את ההבדל. בגוש דן עובדים על פרויקט מס גודש, התחלנו את קווי ההקמה. הקו הסגול מתקדם, רואים את המסילות מונחות. הקו הירוק אנחנו מקווים שיקבל תנופה גדולה יותר ויתקדם בתל אביב.

“ירושלים נמצאת כבר בעולם של רשת רכבות קלות. במאי נפעיל חלק מהקו הירוק בירושלים שיצטרף לאדום, ובעתיד לכחול. אנחנו פותחים חניונים גדולים, למשל חניון שפיים עם 7,000 מקומות חניה לבאים מצפון לכיוון כביש 2 ותל אביב, עם אפשרות לחנות ולעלות על שאטלים. בהמשך יהיה חניון במבוא איילון. יש גם מכרז לחניון נוסף עם נתיב מנוהל ונתיב אגרה בכביש 5 באזור קסם. עובדים על מטרוניות בשפלה.

“רכבת ישראל עם תכנית פיתוח גדולה, המסילה המזרחית מתקדמת ורואים את המסילות והתשתיות. ב 2030 תהיה פה מהפכה: רשת רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, מטרוניות, מס הגודש והחניונים. יהיה פה שינוי אמיתי.”

כשמדברים על מהפכה זה נשמע גדול. על אילו סכומים מדובר?

דוד דקר: “רק הפרויקטים האלה הם עשרות מיליארדים. הקמת רכבת קלה זה סביב 15 מיליארד שקל, ויש שלבים נוספים של אינפרא 1 ואינפרא 2. בירושלים משקיעים כרגע באזור 30 מיליארד שקל, וגם תל אביב בסדרי גודל דומים.

“החניונים וכל הפרויקט הזה הם מיליארדי שקלים של השקעות. לשם הולך הכסף של משרד התחבורה, לכיוון של תחבורה ציבורית, רכבות קלות ורכבות כבדות.”

שרון, נעשה זום אין על אנרגיה. הצבתם יעד של 30% אנרגיה ירוקה עד 2030. איפה עומדים היום ומה צפוי להיעשות כדי להגיע לשם?

חצור: “היעד שאפתני אבל אפשרי. רואים איך החברות מקדמות את הקיבולת. עד 2030 מדובר על השקעה של כמעט 24 מיליארד שקל שהשוק יעשה באנרגיה מתחדשת, וזה עוד לפני ההשקעות שיהיו ברשת ההולכה והחלוקה. כל אחד מהתחומים האלה עומד בערך על סדר גודל של 20 מיליארד. במקביל תהיה גם הרבה מאוד השקעה בתחומים קונבנציונליים.

“זה לא רק אנרגיה מתחדשת. אנרגיית חשמל באופן כללי זה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק. גם בגז צפויות השקעות גדולות עד 2030, דיברו על הרחבת לוויתן ואלו פרויקטים של מיליארדים. בדלק יהיו השקעות משמעותיות בעיקר באחסון. יש גם תחום מים והתפלה.

“יש גם טכנולוגיות חדשות כמו מימן וגיאו תרמי, ובראייה ארוכת טווח יש פרויקטים אזוריים גדולים, אנחנו מקדמים פרויקט בקפריסין ועוד. בשורה התחתונה, מנוע הצמיחה פה הוא היכולת לצמוח ולשמור על רמת מחירים שמאפשרת כלכלה איתנה. למרות מלחמות ומשברים, המשק הישראלי עמיד, ואחד הדברים העיקריים שמניעים את הקטר הוא השוק הפרטי. התפקיד שלנו הוא רגולציה, ודאות והסרת חסמים.”

ארז, המגזר הפרטי יודע לייעל ולזרז. איפה היית רוצה לראות שינוי כדי שאפשר יהיה להתקדם מהר יותר?

בלשה: “המגזר הפרטי מוכיח יכולות ייזום, תפעול וביצוע ברמה גבוהה. הוא מנוע המשק. יש תשתיות שנמצאות בידי המגזר הציבורי, כמו חברת הגז וחברת החשמל. אם משווים כמה עולה לגוף ציבורי לבצע צינור גז לעומת חברה פרטית, זה לפחות פי שלושה.

“אפשר גם להסתכל על פרויקטים בתחבורה. הניסיון של המדינה לבנות את הקו האדום בתל אביב התארך פי שלושה בזמן ובתקציב. לכן יש לי חזון שמתישהו יפריטו את חברת החשמל. זה יהיה דבר נכון. מקטע הייצור כבר בהפרטה, בהולכה התפיסה היא שזה לא יופרט. אבל גם בלי זה, יש חסמים: רשת החשמל היא צוואר בקבוק ולא ניתן לקדם אנרגיה מתחדשת בקצב משביע רצון בלי לפתור את הרשת. נושא הקרקעות מתחילים לפתור דרך אגרו ודו שימוש, אבל זה אתגר גדול. יש גם עניין של נמבי - Not In My Back Yard‏ - NIMBY. רשויות מקומיות מתנגדות לפרויקטים כי יש להן אינטרסים.”

“היה פרויקט לאומי מאוד חשוב שהתעכב בגלל רשות מקומית, והשלטון המרכזי צריך יד חזקה יותר כדי לייצר פתרונות מול השלטון המקומי. במכרז שזכינו בו לפני כמה ימים פתרו מול עיריית באר שבע את המצב וזה עזר, אבל בהרבה מקרים זה מאט.”

“ולבסוף בירוקרטיה. כדי לקדם פרויקט צריך לעבור רמ”י, ועדות והרבה גופים ולסנכרן ביניהם. הייתה שאיפה לגוף תשתיות מרכזי שיתכלל את הסרת החסמים, וזה לא עובד בצורה חלקה.”

אושרת, שרון, איך אתן מתייחסות לדברים?

דוד דקר: “יש הסכמה מלאה לגבי היכולות של המגזר הפרטי. החטיבה שלנו מתמחה במכרזי PPP, ורוב המכרזים מקודמים כך. דוגמה לכך היא מתקן ההשבה בנאות חובב, מתקן השבה ראשון במדינת ישראל. מראש רתמנו את עיריית באר שבע וחתמנו על הסכם לתקופת הזיכיון על 50% מהמתקן. זה נותן ודאות גם לשחקן שמגיע, גם למממנים וגם לפרויקט עצמו. זה פרויקט חשוב, והוא גם סולל דרך לפרויקטים אחרים.

“מצד שני, יש חסמים שגם הממשלה מתמודדת איתם בתוך עצמה. כשמובילים פרויקט כל צד ממקסם את עצמו. רמ”י מסתכלת על מחיר קרקע, יש קרקע מזוהמת שצריך לפנות, וכל אחד עם העניינים שלו. חוק תשתיות נועד לתת מענה לחלק, אבל זה לא נותן מענה מלא.

“אנחנו לומדים ממכרז למכרז איך להשתפר, איך לרתום רשויות, לעבוד יותר דרך הות”ל ולקבל סמכויות. ויש לא מעט להשתפר. השבוע למשל היה אירוע בירושלים בקו הירוק. במקטע בר אילן יש איחור של שנתיים בגלל ונדליזם. לפני כמה ימים זרקו בקבוק תבערה לתוך כלי עבודה והוא עלה באש. זה מטריד כי זה בדיוק סוג הדברים שמייצרים עיכובים, ועכשיו נכנס זכיין שצריך להתמודד עם זה. רוצים לעבוד מהר יותר, צריך עזרה מלמעלה מכל הכיוונים כדי להניע את זה קדימה.”

חצור: “התפקיד שלנו הוא הסרת חסמים, ואנחנו ערים לסיפור הרשת ועובדים בזה. יש מחשבה שאפשר לחוקק חוק אחד מלמעלה או לשים את הכל אצל גוף אחד וזה יפתור הכל, אבל זה לא תמיד עובד. זאת עבודה קשה בבוץ. יש צוות להסרת חסמים, דוחפים להטמנת קווי חלוקה, מתכננים כבלים בים, מייצרים רגולציה שמאפשרת העתקת קו. זה מורכב מעשרות צעדים וצריך לקדם אותם אחד אחד. אין פתרון קסם.

“ישראל מדינה צפופה עם הרבה שימושי קרקע. כל בעל אינטרס מסתכל מהזווית שלו ורוצה לשמר. צריך מדיניות שמוצאת איזון כדי שהמחיר לא יעלה והסביבה תישמר. זאת סוגיה שמעסיקה כמעט כל מדינה בעולם, וכולנו מתמודדים עם זה בצורה דומה.”

ארז, מבחינת נקודת המבט הפיננסית של המשקיעים, איך אתה רואה את התחום בשנים הקרובות?

בלשה: “ברור שתהיה צמיחה ועצימות גבוהה בתחום התשתיות והאנרגיה. תחום האנרגיה נמצא במקום של צורך עצום ולא רואים את הסוף. אנחנו מחזיקים 30% משוק ההתפלה בישראל, ולמעלה מ-50% במתקני הקצה בתחום הפסולת כולל הפרויקטים הגדולים שהגיעו מהחשב הכללי. יש לנו גם פעילות תחבורה ענפה. אנחנו ערוכים מבחינת ייזום, יש לנו צבר תכניות גדול ורואים היקף מכרזים ויוזמות והשקעות עצומות בשנים הקרובות.

“הרבה כסף יצטרך לזרום לתשתיות. גופי תשתית שיודעים לבצע, לנהל ולייעל, ושיש להם נזילות ואיתנות פיננסית, יובילו את הצמיחה בשוק ההון בשנים הקרובות.”

אושרת, מי יוציא את כל זה לפועל? איך מתמודדים כדי שהתנופה תמשיך?

דוד דקר: “דיברנו על הטווח הקצר, אבל 2030 זה כבר קדימה, ויש גם פרויקט מטרו שידרוש הרבה מאוד ידיים עובדות ומהנדסים. לא רק פועלים אלא גם המוח. זה נושא שכממשלה מטפלים בו ומנסים להביא תכנית שתייצר הכשרה מסיבית יותר.

“יש גם פרויקט שדה תעופה נוסף משלים לנתב”ג. יש החלטת ממשלה לגבי רמת דוד, והכוונה שהמימון יהיה בידיים פרטיות, כי צריך תחרות בריאה יותר. אבל אז מגיע שלב המיקום והנמבי. זה התחיל מרמת דוד, אחר כך נבטים, אחר כך הוחלט שנבטים לא מתאים וכרגע הוחלט לגבי צקלג באזור בית קמה, כשמדברים על התקדמות עם שני שדות במקביל.”

“רמת דוד הוא שדה גדול יותר, צקלג הוא סביב 10 מיליון נוסעים. צריך את שניהם. הקושי הגדול הוא יציבות רגולטורית. החלטה שמשתנה מקשה להיכנס למסלול עבודה. ברגע שההחלטה תתקבל, אפשר לעבוד כמו שצריך על התכנון ועל המכרז.”

שרון, זה מתחבר גם לאנרגיה. יש צורך להחליט עכשיו כדי שיהיה מענה בעוד עשור. איך את רואה את זה?

חצור: “הרשת היא הבסיס. לא משנה מה הייצור, צריך להשקיע ברשת, והחלטות שנמצאות בסימן שאלה מקשות. משק האנרגיה הוכיח את עצמו, והגישה שבה נותנים ודאות לשוק לרוץ הוכיחה את עצמה. בתשתיות לא מוכר מקרה שהקימו תשתית ולא השתמשו. הביקושים לחשמל יעלו, בין היתר בגלל הבינה המלאכותית.”

“כל השקעה בתשתיות מהסוג הזה היא החלטה טובה היום יותר מאשר בעוד עשור. זה הכיוון האסטרטגי, עם דחיפת השוק הפרטי, ודאות והשקעות לעשרות השנים הקרובות.”