תרופות הרזיה, הודו. קרדיט: נעשה על ידי AI
תרופות הרזיה, הודו. קרדיט: נעשה על ידי AI

גנריקה לזריקות ההרזיה כבר בקנדה ובהודו - בארה"ב ההמתנה עד 2032

הפטנטים על סמגלוטייד פקעו במרץ במדינות מסוימות, ומחירי הגנריקה שם צנחו עד 80%. בארה"ב ובאירופה מנגנוני הארכת פטנטים מעניקים לנובו נורדיסק עוד חמש שנים של בלעדיות.

מירב ארד |
נושאים בכתבה תרופת הרזיה

המרוץ לגלולות ולזריקות ההרזיה הפך מזמן לסיפור כלכלי לא פחות מרפואי, אבל השבוע התחדד פער בולט: בקנדה ובהודו כבר נמכרות גרסאות גנריות לאוזמפיק ולווגובי של נובו נורדיסק, בעוד שבארה"ב תחרות גנרית אמיתית צפויה רק בתחילת העשור הבא. ההבדל אינו קשור ליכולת ייצור או לביקוש, אלא לכללים המשפטיים שמעצבים את משך המונופול.

בכמה שווקים מחוץ לארה"ב, פקיעת הפטנטים המרכזיים על סמגלוטייד - החומר הפעיל שבבסיס אוזמפיק, ווגובי וריבלסוס - התרחשה ב-20 במרץ 2026. התוצאה הייתה מהירה: בקנדה הופיעו גרסאות גנריות, ובהודו הושקו כמה גרסאות במחירים שנמוכים עד כ-80% ממחירי המותג. בשנה הקרובה צפויות להצטרף מדינות נוספות - ברזיל, סין, דרום אפריקה וטורקיה. השילוב של יצרנים מקומיים ושוקי תרופות עם רגולציה שונה יכול להביא בחלק מהמדינות למחיר חודשי של כ-15 דולר.

בארה"ב ובאירופה הסיפור נמתח. פקיעת פטנט החומר הפעיל בארה"ב צפויה בסוף 2031, ובמקרה של חלק מהמוצרים אף ב-2032. באירופה ההמתנה דומה. הפער נובע ממנגנון שמאפשר להאריך את תקופת ההגנה מעבר ל-20 השנים הסטנדרטיות, לעד חמש שנים נוספות, כפיצוי על זמן שאבד בתהליך הרגולטורי עד קבלת אישור שיווק. בארה"ב המנגנון מעוגן בחקיקה שמוכרת בשם Hatch-Waxman משנות ה-80, שנועדה להבטיח עד 14 שנות הגנה מיום האישור הראשון.

146 מיליארד דולר - מחיר ההארכה

במקרה של סמגלוטייד, הדחייה בגנריקה מתורגמת לסכומים חריגים. לפי חישוב של I-MAK, גוף שפועל לשינוי מערכת הפטנטים, ההארכה בארה"ב שווה לנובו נורדיסק כ-146 מיליארד דולר בהכנסות מצטברות בין מרץ 2026 לדצמבר 2031 - כ-80 מיליון דולר ליום בממוצע. אילו גנריקה הייתה נכנסת כבר השנה, נובו נורדיסק עדיין הייתה רושמת הכנסות של כ-48 מיליארד דולר על המותגים שלה באותה תקופה, כלומר פער של כ-98 מיליארד דולר בין בלעדיות מלאה לתחרות שמוחקת חלק מהפרמיה במחיר.

ארה"ב היא מרכז הכובד של נובו נורדיסק בתחום: המכירות שם מייצרות יותר משני שלישים מהכנסות הקבוצה ממותגי סמגלוטייד. כל שנה נוספת של בלעדיות היא נכס פיננסי שמזין ישירות את שורת הרווח ואת התשואה לבעלי המניות. בין 2018 ל-2026 נובו נורדיסק צפויה לייצר כ-94 מיליארד דולר ממכירות סמגלוטייד בארה"ב, ולהחזיר לבעלי המניות כ-68 מיליארד דולר דרך רכישות עצמיות ודיבידנדים - כ-72 סנט מכל דולר.

בצד הביקוש, השוק ממשיך להתרחב אבל נתקל בתקרת מחיר. סקר של Kaiser Family Foundation מצא שכ-12% מהמבוגרים בארה"ב משתמשים בתרופת GLP-1 כלשהי, כמו אוזמפיק או זפבאונד של אלי לילי. מבין מי שלא השתמשו, כ-22% אומרים שהיו שוקלים שימוש לצורך ירידה במשקל. ומהצד השני, 14% מהמשתמשים ציינו שהפסיקו בגלל העלות - תרופה שמוגדרת כמשנה משחק נשארת בפועל מוגבלת למי שיכול לשלם או למי שהכיסוי הביטוחי שלו מאפשר זאת.

התחרות מול אלי לילי מחדדת את התמריץ להאריך בלעדיות. מונג'רו של לילי כבר עקפה את קיטרודה והפכה לתרופה הנמכרת בעולם, והפטנט המרכזי שלה לא צפוי לפקוע עד 2036. המדינות שכבר רואות גנריקה מקבלות הצצה למה שתחרות עושה למחיר. בארה"ב, שבה המנגנון החוקי מאפשר הארכה, התחרות תישאר מוגבלת עד תחילת שנות ה-30 - והפער בין 15 דולר לחודש בהודו לבין מאות דולרים בארה"ב ימשיך לעמוד במרכז הדיון הציבורי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה