הנפט קפץ 3% ונחת: שני מוקשים שתוקעים את שיחות איראן-ארה"ב

השיחות בין איראן לארה"ב נראות כמו עוד פרק במשא ומתן מתמשך, אבל השוק מתרגם אותן לשאלה אחת: האם יש סיכוי להפחתת סיכון באזור שמחזיק את אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים לאספקת נפט, או שהכיוון הוא סבב הסלמה נוסף. ביום חמישי התשובה נעה מצד לצד, וברנט סיפק את החותמת - עלייה של יותר מ-3% במהלך המסחר, ואז ירידה של יותר מ-1.5% והתייצבות מתחת ל-104 דולר לחבית.

באיראן שידרו שהטקסט האמריקאי האחרון מצמצם פערים "במידה מסוימת", ושבטהרן עובדים על תגובה. לצד זה, דיווחים על הוראה מצד המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי שלא להוציא מהמדינה את האורניום המועשר ברמה גבוהה, יחד עם עימות מתפתח סביב רעיון של גביית תשלום מעבר במיצרי הורמוז, הפכו את התמונה להרבה פחות יציבה.

העמדה האמריקאית נותרה קשיחה: וושינגטון דורשת שטהרן תעביר לידיה את מלאי האורניום המועשר ותתחייב להפסיק העשרה לתקופה של לפחות עשור. באיראן מתנגדים לכך בפומבי, והנשיא מסעוד פזשכיאן חזר ואמר שהמדינה לא תיסוג בעמדותיה.

במקביל נפתח ציר מחלוקת נוסף שמחבר בין ביטחון, כלכלה וחופש שיט. לפי הפרטים שעלו, איראן בוחנת הקמת מנגנון קבוע לתשלום מעבר במיצרי הורמוז. טראמפ התייחס לכך במפורש ואמר שהוא רוצה מעבר פתוח וחופשי, ללא תשלומים, בטענה שמדובר בנתיב בינלאומי. שר החוץ מרקו רוביו הלך רחוק יותר והזהיר שמערכת כזו תהפוך הסכם בין הצדדים לבלתי אפשרי מבחינת ארה"ב.

• מדינות המפרץ - מי נפגעה מהמצור על הורמוז ומי מרוויחה?
• ארה"ב וסין בלמו את זינוק הנפט: כך נמנע תרחיש של 120 דולר לחבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הורמוז היא נקודת מעבר קריטית לסחר בנפט ובמוצרים נלווים מהמפרץ. כל רמז להגבלות, עיכובים או תמחור חדש מתגלגל מיד לפרמיית סיכון במחיר. הפעם, גם בלי חסימה בפועל, עצם השיח על "מס" מעבר קבוע מוסיף אי-ודאות בתקופה שבה שוק האנרגיה ממילא רגיש.

גולדמן זאקס הוסיף לתמונה נדבך שמסביר את חדות התגובות: בבנק אמרו שהמלאים הגלובליים של נפט ותזקיקים יורדים בקצב שיא החודש, כלומר מרווח הביטחון של השוק מצטמצם במהירות. במצב כזה, כל טלטלה גיאופוליטית לא חייבת להתממש בשטח כדי להזיז מחירים - די בכך שתגדיל את הסבירות לשיבוש.

שלושה צירים שכל אחד מהם יכול להפוך את הכיוון

הוויכוח על האורניום הוא הליבה: ארה"ב רוצה ניטרול יכולת דרך ויתור על מלאים והקפאת העשרה, איראן רואה בכך פגיעה בריבונות ובקלף המיקוח המרכזי שלה. לצדו מתגבשים שני נושאים שמסבכים את העסקה גם אם יימצא ניסוח ביניים: חופש השיט בהורמוז, והדרישה האיראנית להפסקת לחימה "בכל החזיתות" לרבות לבנון, לצד שחרור נכסים קפואים והקלות כלכליות.

• מגדל נכנסת כמשקיעה בקבוצת סינרג'י: תשקיע כ-150 מיליון שקלים
• עסקת ענק בלוויתן: ניומד ורציו ימכרו גז לדליה בכ-6.7 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האמירויות עוקפות את הורמוז: צינור נפט חדש בדרך לפוג'יירה

גם בזירה הפוליטית בארה"ב התמונה לא חלקה. מנהיגי הרפובליקנים בבית הנבחרים ביטלו הצבעה בנושא המלחמה, על רקע היעדרויות שהיו עלולות לייצר לטראמפ הפסד מביך. בשבוע שעבר הסתיימה הצבעה בתיקו על יוזמה לעצור פעולה צבאית אמריקאית נגד איראן, ובסנאט עברה לראשונה משוכה פרוצדורלית הצעת החלטה לסיים את המלחמה, אף שעדיין לא הגיעה להצבעה מלאה. כל זה מכניס לשיחות שיקול נוסף - עד כמה הממשל יוכל לתרגם הסכם להבנות יציבות מול הקונגרס.

מצד ישראל, המסרים קשוחים. שר האנרגיה אלי כהן אמר שאם הלחימה תחודש, לא יהיו "פרות קדושות", והשלב הבא יכלול פגיעה ביעדים כלכליים ובתשתיות אנרגיה - נפט, גז ותחנות כוח. הדברים האלה, גם אם הצהרתיים, מחזקים את ההבנה בשוק שהסיכון לא נעלם עם הפסקת האש מאפריל, ושהטריגר לחידוש עימות יכול להגיע מהר אם השיחות ייתקעו.