האם חולה בצהבת - ביהמ"ש חייב לחסן תינוקת בניגוד לרצון הוריה

בדיון חירום שנערך ב-7:00 בבוקר, באמצעים חזותיים, הורתה השופטת אלה פטל מבית משפט לענייני משפחה בחיפה על מתן שני חיסונים - סביל ואקטיבי - לתינוקת שנולדה כמה שעות לפני כן, למרות ההתנגדות של שני הוריה. פסק הדין ניתן באחרונה.

הרקע למקרה הוא התינוקת שנולדה בבית החולים בני ציון בחיפה ב-21:23. כשעה וחצי לאחר מכן, בסביבות 23:00, הוגשה בקשה דחופה מטעם היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שביקש להורות על מתן חיסון לתינוקת. הסיבה: אמה של הקטינה אובחנה כנשאית של צהבת מסוג B עם אנטיגן S חיובי, המעיד על מחלה פעילה. לפי ההנחיות הרפואיות, את החיסון יש לתת בתוך 12 שעות מרגע הלידה.

התינוקת היא בתם הרביעית של ההורים. עורך הדין תמיר טורגל ייצג את ההורים, שהתנגדו לחיסון. לדיון התייצבו גם פרופ' מאיה פלד-רז מטעם בית החולים, עובדת סוציאלית ממחלקת יולדות, יועצת משפטית של בית החולים, וד"ר קרן נתן, זיהומולוגית ילדים מבני ציון.

הסיכון: 90% מהתינוקות שנדבקים יפתחו מחלה כרונית

ד"ר נתן, שהגישה חוות דעת רפואית, הציגה תמונה קשה. לפי חוות הדעת, לאם שנשאית צהבת B פעילה יש סיכוי של 5%-20% להדביק את הילוד במהלך הלידה. כ-90% מהתינוקות שנדבקים בנגיף במהלך הלידה או בשנה הראשונה יפתחו מחלת כבד כרונית, וכ-25% מהם ימותו מסיבוכיה - שחמת הכבד (צהבת), אי ספיקת כבד או סרטן הכבד.

הרופאה אף העידה בדיון כי "אלו ילדים שצריכים להיות במעקב תדיר... זו מחלה כרונית שלא מבריאים ממנה. מדובר על 25% סיכוי לתמותה בהמשך החיים". עוד היא הוסיפה כי מדובר ב"מחלה שעוברת בדם. זאת אומרת גם אם נפצעים ומטפלים בהם הם מדבקים".

השילוב של חיסון סביל (נוגדנים ספציפיים) וחיסון אקטיבי מוריד את הסיכון להדבקה מ-20% לפחות מ-5%. ד"ר נתן הדגישה שקיים קונצנזוס רפואי מוחלט בעניין הזה. לדבריה, "לא משנה איזה הנחיות ואיזה תדריך תפתח, גם אם זה באפריקה, ילד שנולד לאישה נשאית עם מחלה פעילה צריך לקבל חיסון אקטיבי תוך 12 שעות".

טענות ההורים: אין סכנת חיים מיידית

עורך דינם של ההורים ניסה לערער על עמדת המדינה מכמה כיוונים. הוא טען שאין נתונים על ילדים שחלו במחלה בישראל בשנים האחרונות, שמדובר במחלה נדירה, ושמכיוון שאין סכנת חיים מיידית, אין הצדקה להתערבות בשיקול הדעת של ההורים. בנוסף, הוא הצביע על כך שביחס לילדם השני של ההורים, הותר להם לחתום על סירוב לחיסון ולא הוגשה כלל בקשה לבית המשפט.

השופטת פטל דחתה את הטענות האלה בזו אחר זו. היא קבעה כי הנתונים על שכיחות נמוכה של המחלה אינם רלוונטיים, משום ש"אין מדובר בבקשה למתן חיסון שגרתי, כי אם למתן חיסון נדרש באופן ספציפי לקטינה לאור חשיפתה בפועל למחלה ממנה סובלת אמה שמגבירה עד מאוד את סיכויי ההדבקה".

לגבי הטענה שאין סכנת חיים מיידית, ציטטה השופטת פסיקה קודמת שקבעה כי סעיף 68 לחוק האפוטרופסות מסמיך את בית המשפט להורות על אמצעי רפואי "גם כאשר אין בכך משום ריפויו הגופני הישיר של הקטין", כל עוד שבית המשפט משוכנע שהוא דרוש לשמירת שלומו.

פרופיל בטיחות גבוה, תופעות לוואי מינוריות

לגבי תופעות הלוואי, ד"ר נתן העידה כי החיסון ניתן עד כה למיליארד איש ברחבי העולם, ופרופיל הבטיחות שלו גבוה מאוד. תופעות הלוואי הנפוצות הן מקומיות - אודם, כאב ונפיחות - בקרב -1%-10% מהמקבלים. תופעות חמורות נרשמו בקרב פחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון. לדבריה בדיון, "את החיסון הזה נותנים לתינוקות... לא ידוע לי על תופעות לוואי בישראל מהתרכיב הזה". השופטת ציינה כי אמנם לא ניתנה למשיבים שהות להגיש חוות דעת נגדית בשל לוח הזמנים הדחוף, אך עמדתה של ד"ר נתן מייצגת את עמדת משרד הבריאות, "ולעמדה זו יש ליתן משקל של ממש".

בהכרעתה, הדגישה השופטת פטל כי "לא מצאתי בעמדת ההורים, שאין ספק שנובעת מאהבה רבה ודאגה לביתם, כדי לסתור את הראיות שהובאו בפניי". השופטת ציטטה את ההלכה הפסוקה: "טובתו של הקטין היא עמוד האש היא עמוד הענן שיוליכונו את הדרך... טובתו של הקטין היא שיקול העל, והיא שתכריע".

בשורה התחתונה, השופטת קבעה כי הנזק שעלול להיגרם מאי-ביצוע החיסון עולה לאין שיעור על הנזק שעלול להיגרם מהחיסון עצמו, והתירה את מתן שני החיסונים - הסביל והאקטיבי - למרות ההתנגדות של ההורים. השופטת גם דחתה את בקשת עיכוב הביצוע שהגיש בא כוח ההורים, בגלל לוח הזמנים הדחוף הנדרש ליעילות החיסון. לא ניתן צו להוצאות משפט.