ארז בלשה מנכל גנריישן קפיטל
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

מניית ג'נריישן קפיטל נראית אטרקטיבית; מה התשואה הצפויה ומה הסיכונים?

קרן התשתיות נסחרת ב-0.4 על ההון העצמי, זה תמחור נוח; בשיחה פתוחה ונוקבת עם ארז בלשה, מנכ"ל הקרן הוא מסביר למה הנכסים המוחזקים מעניינים, מה התשואה שהוא צופה להמשך, אך הוא יחזיר את אמון המשקיעים; האם זו הזדמנות, וגם - על הסיכונים
אבישי עובדיה | (17)

היא נסחרת מתחת ל-0.4 על ההון, היא מרוויחה מאז שגייסה בבורסה ומשיגה תשואה להון של 15% בממוצע. המנכ"ל שלה מסתכל למצלמה ואומר לכם באופן מפורש - "נייצר תשואה של 15%-20% בשנה בכל אחת מהשנים הבאות". בואו נניח שהוא מגזים, זה טיבם של מנכ"לים,  בואו נניח שיהיו תקלות בדרך והוא יצליח לייצר "רק" 10% תשואה.

תשואה על ההון של 10% מתבטאת בתשואה על השווי של 25% (מכפיל הון כ-0.4), ובהדגמה - נניח שחברה מרוויחה 1 מיליון שקל וההון שלה 10 מיליון שקל - המשמעות שהיא מייצרת תשואה על ההון של 10%. אם השווי שלה הוא 4 מיליון שקל - 0.4 על ההון, הרי שהתשואה על השווי היא 25%. זו התיאוריה, בפרקטיקה יש סיבוכים - מי אמר שהשווי צריך להיות ההון? וגם - במקרה שלפנינו, ג'נריישן קפיטל בדומה לכל קרנות התשתיות היא מכשיר עם ניגוד עניינים מובנה בין המנהלים לבין בעלי המניות.

בראיוןTV מנסה ארז בלשה להמעיט בעניין המבנה הבעייתי ומסביר שהם נערכים לשינוי מנגנון דמי הניהול שיצור יותר הגיון ושיתוף אינטרסים עם בעלי המניות. כך או אחרת, לא בגלל דמי הניהול עוזבים המשקיעים את המניה, אלא בגלל חשש מדילולים בהמשך ובשל חוסר אמון.

דילולים בהמשך גורמים לכך שהאפסייד שמתבטא בהנחה הקיימת במחיר המניה לעומת השווי הכלכלי, מתחלק גם למשקיעים חדשים ובעצם "לוקחים" לבעלי המניות הקיימים את "העוגה". בלשה אומר שאם יהיו גיוסים הם יהיו פחות משמעותיים והכוונה להכניס משקיעים לחברות המוחזקות וכן לקבל דיבידנדים.

יש עוד סיכונים בעיקר תפעוליים. ג'נריישן נפלה בגדול בהשקעה בסולגרין שהשקיעה בפעילות בארה"ב שהתברר מהר מאוד שהיא בור של הפסדי עתק. אז איך נמנעים מפשלות כאלו בהמשך? ולמה משקיעים צריכים להאמין לו? בלשה מסביר בשיחה.

אנסה כאן, אבל בעיקר הסרטון המצורף, לנתח את מצבה של ג'נריישן בלי "דעות קדומות" - בעבר ביקרנו הרבה את המנגנון של קרן התשתיות ובפרט את ג'נריישן קפיטל, נעשו בקרן טעויות גדולות, דילולים, ואיבוד ערך אדיר. אבל משקיעים צריכים לדעת להסתכל מכאן ואילך. מכאן ואילך, ג'נריישן שפועלת בתחמי האנרגיה המתחדשת, טיפול באשפה ופסולת, תחנות כח, תחברוה ציבורית, היא קרן עם השקעות מעניינות, יחסית יציבות בתקופה כזו (עד כמה שאפשר). המניה של הקרן נסחרת בתמחור שנראה אטרקטיבי - שווי של 700 מיליון שקל על הון של 1.8 מיליארד שקל כשהתשואה להון היא להערכת העומד בראש החברה 15%-20%, זו מציאה, בהינתן שהתחזית תתגשם. זה תמחור טוב, גם אם התחזית תתממש באופן חלקי.

הבעיות עלולות להיות בדילולים, אבל תראו את הווידאו ותשמעו את בלשה בעניין, הבעיות יכולות להיות בדמי הניהול, אבל זה כבר גלום במחיר ומעבר לכך בלשה מדבר על מנגנון שיהיה נוח יותר לגופים המוסדיים והמשקיעים בכלל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעיות נוספות יכולות להיות - דיסקאונט שיימשך. אחרי הכל, קרן תשתית היא סוג של חברת החזקות בתשתיות ואם כך, למה שלא יהיה דיסקאונט מובנה. אבל, גם אם כן, זה לא אמור להיות דיסקאונט של 60% על ההון. בעיה נוספת היא מיחזור חוב בקרן עצמה ובחברות המוחזקות. יש לג'נרשיין חוב שנלקח בשנים האחרונות, השאלה איך היא תמחזר אותו ובאיזו ריבית. יש לזה חשיבות אדירה, אבל בהינתן שלא מתוכנן גיוס משמעותי בשנה הקרובה, בהינתן שבלשה מעריך שיהיו דיבידנדים ויהיו גיוסים פרטיים; וגם בהינתן שבנק ישראל והכלכלנים מעריכים שעוד שנה כבר נהיה אחרי שיא הריבית, נראה שבנקודת זמן הזו - המחזור וגיוס הון נוסף, לא מעיקים על הקרן. אבל זו נקודה שמחייבת מעקב.

וגם אם נסתכל קדימה ונחזה מיתון והאטה לצד ריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר משנה, הרי שהכל זה עניין של מחיר. במחיר הנוכחי גלום תרחיש שנראה על פניו מאוד פסימי.  בהינתן משוואת הסיכונים והסיכויים, הבעד והנגד, יש כאן יותר בעד.

בלשה מסביר ומפרט על ההחזקות העיקריות של הקרן לרבות בון תור, רפק אנרגיה, תחום הרכבות, GES, על הפוטנציאל, על הפשלה בסולגרין, על התשואה הפנימית בנכסים, על הנפקות עתידיות, על סינרגיה בין החברות המוחזקות. הוא מדגיש את הפיזור הרחב של הקרן, את היציבות בתשואות בתחום ואת הערך האמיתי שלה להערכתו, צפייה נעימה:

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    משה ד 14/09/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
    המשכתי לקנות בירידות (כזכור השער עלה לקרוב ל 90 וירד לקרוב ל 35 אגורות.... מאז תחילת 2024 ההנהלה מפליאה עשות. מבחינתי השקעת ערך נפלאה לטווח ארוך עם פוטנציאל לעליה גדולה מאוד בחודשים הקרובים, בשל צפי לגידול תזרים ההכנסות בחברות בת ומהן וצפי לחידוש חלוקת דיבידנדים (אולי גדולים יותר מבעבר) אם תתממש עיסקת פורטרברוק.
  • 13.
    יריב 18/04/2023 00:06
    הגב לתגובה זו
    החשש שהם מסתירים מידע קריטי על ההשקעות שלהם. חשש לניהול חובבני
  • 12.
    הגולש 10/04/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    אחרי הכשלון בארהב, עליו לקח אחריות , וגם להתנהלות סולגריןסולגרין מגיב ב150% , דהינו על כל שקל מחזיקים מתבקשים להוסיף 1.5₪נכשלנו, אבל תנו בנו אמון, הפעם נשקיע כספכם בחוכמהוכמובן דמי הניהול יקפצו , כי הם גובים דמי ניהול מעל שקל מגויסכך לא מחזירים אמון! כך מוצרים אמון לחלוטין!
  • 11.
    יש למי להאמין? 05/04/2023 00:22
    הגב לתגובה זו
    ונכון לרגע זה, ההמלצות לא הוכיחו את עצמן. קורה
  • 10.
    חבר של בלאשה 04/04/2023 22:25
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהנהלה יהירה, שביצעה אימפלמנטציה לכסף בכל מחיר. סולגרין זה לא פשלה- זו דרך עבודה. סולגרין רק הציפה את הקשלים - ניפוח תחזיות, השקעות בחול לא מבוססות, יוון - מה קורה שם ???, איטליה, מכרזי רמי במיליארד שקל שתומחרו לא בכיוון עי המנכ״ל הזמני בלשה, ועוד ועוד. ועדין יש לבחור תעוזה להמשיך ולהקצות הון ! גיבור ישראל
  • 9.
    אנונימי 04/04/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    ה"הון העצמי" של החברה הוא תולדה של שערוכים. החברות מוערכת ע"י הערכת שווי בשיעור היוון לבעלים (KE) - ולא שיעור היוון משוקלל (WACC) - של 10%. בתקופה כזו יש אגחים שנותנים את התשואה הזו. ככה שלהניח שזו תשואה על ההון שבעלי מניות ידרשו נראה, בעדינות, קצת מוטה כלפי מטה. בטח תשואה של 11.5% על תחנה פיקרית ברפק. העובדה שהערכות השווי לא מצורפות, או שום נתון תפעולי או כספי מעמיק, לא משדר אמינות מצד ההנהלה. עם כל הכבוד לבלבולי מוח של הברנע והדוח דירקטוריון, כשההנהלה לא שקופה ככה הכל נראה.
  • 8.
    האם הקרן מוגדרת כבר כקרן ריט? (ל"ת)
    אלון 04/04/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
  • מכרו את זה (ריט) רק בהנפקה... כבר שכחו מזה (ל"ת)
    שמשון הגיבור 05/04/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רונן 04/04/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    הפסקתי לצפות תודה
  • 6.
    המשחיל 04/04/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    באו לפרק דמי ניהול, מגייסים כסף מהמוסדי והפנסיה משקיעים במחיר מנופח וגוזרים דמי ניהול לא משנה מרוויח או מפסיד. מישהו חייב לשים סוף לזה, הבחור הזהבכתבה לקח עשרות מיליונים דמי ניהול בזמן שמי שהשקיע אצלו לפני 5 שנים מופסד עשרות אחוזים!
  • ההנלה טוענת אחרת... טוענים שהם מציפים ערך.. השאלה למי? (ל"ת)
    שמשון הגיבור 05/04/2023 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנהלת בדיחה (ל"ת)
    אבאל'ה יודע הכי טוב 04/04/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בועז 04/04/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    הניתוח של אבישי נכון, חשוב להסתכל קדימה למרות האכזבות מהעבר
  • 3.
    ניתוח מצוין, עם סיכונים ועם סיכויים (ל"ת)
    בני גלעד 04/04/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנחנו לא טמבלים 04/04/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    ואז תשיקעו אם אתם רוצים השאלה אם יהיה דידדנד
  • 1.
    דוקטור דוליטל 04/04/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    חברה לכאורה עם ניהול חכם ומתוחכם אך מתגלה ניהול חובבני ויהיר בעיקר של שני הבוסים הגדולים. בסופו של דבר כל העניין בהשקעה בחברה (חברת אחזקות לכל דבר עם ד"נ מנופחים) הוא הערכות שווי שצפויות לספוג נפילה כואבת בתחשב בעובדה שהריבית עלתה כמו גם שיעור ההיוון של התזרימים - (ובהקשר זה מספיק עם כיסטוח של הערכות שווי פנימיות או חיצוניות שמהונדסות ע"י החברה). פרייארים לא מתים הם רק מתחלפים. מנגד החוב הכבד בחברה למעלה והחברות למטה ממשיך להתגלגל בריביות גבוהות יותר ששוחק את המרווחים הנמוכים של הקרן בעסקאות עצמן.
  • דוקטור דוליטל 04/04/2023 16:41
    הגב לתגובה זו
    חברים, על איזה הון עצמי מדברים? האם מישהו מאמין לכל חברות הניפוח הערכות שווי להון העצמי שלהם? דבר נוסף, הריביות עלו מאז באופן קיצוני כך שגם החולקים על דבר הערכות השווי, עדיין ההון העצמי של החברה התכווץ. הייתי מצפה מהאתר לדייק קצת יותר בדברים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: