
רישום כפול הפוך - האם שטראוס ובנק לאומי ייסחרו בוול סטריט?
מה המשמעות של הכרה הדדית בין רשות ניירות ערך האמריקאית לרשות ניירות ערך המקומית, מה התקדים של קנדה ומה המשוכות שצריך לעבור כדי שחברות ישראליות ירשמו בקלות יחסית בוול סטריט?
לפני כחודש אירחה רשות ניירות ערך שלנו את פול אטקינס, יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC). בין השאר דובר על מנגנון הכרה הדדית בין שתי הרשויות. מדובר במנגנון שקיים כיום רק בין ארה"ב וקנדה ומאפשר לארה"ב להכיר בכללים, תקנות של רשות ניירות ערך הקנדית ובכך בעצם לאפשר רישום מהיר בבורסה האמריקאית. הקנדים ניצלו זאת, אבל לא באופן גורף. באופן מאוד מדוד. כמות החברות הקנדיות שנסחרות בארה"ב הוא כ-220 - לא הרבה מעל השנייה אחריה - ישראל עם מעל 160 חברות.
ועדיין - אם רשות ניירות ערך האמריקאית תכיר בדיווח, בפיקוח וברגולציה של רשות ניירות ערך שלנו, אזי המעבר יהיה פשוט ותיאורטית בנק לאומי, שטראוס וחברות נוספות יוכלו להיסחר בוול סטריט. יש לזה עלויות - חברות שיעשו זאת, ישקיעו גם בכל המסביב על מנת להסביר ולמשוך משקיעים. האם זה יהיה כדאי? כנראה שבמבחן העלות תועלת זה בהחלט יהיה שווה אצל חלק מהחברות בדיקה. זה תהליך דו סתרי - המשמעות שגם אמריקאיות יוכלו להיסחר כאן יחסית במהירות. אלא שזה עוד ארוך - בשלב הראשון שתי הרשויות מקימות צוותים שדנים בעניין ברזולוציה עמוקה יותר. בשלב הבא, באם תהיה היתכנות זה יעלה לאישורים. יש סיכוי לא קטן שזה ידרוש חקיקה, אבל זה עוד לא ברור.
אם ההסדר העתידי יכלול הקלות לחברות ישראליות שחורגות ממה שהחוק האמריקאי מתיר כיום, למשל פטור רחב מדרישות מסוימות או שינוי מעמד משפטי של מנפיק זר, ייתכן שיהיה צורך בתיקון חוק פדרלי. זה כבר תהליך פוליטי מורכב יותר, שיכול להימשך תקופה ארוכה. במודל הקנדי, הגישה והחוק היו קרובים כך שלא היתה הקלה ברישום הכפול.
האם הבנקים וחברות הביטוח ירצו להיסחר בוול סטריט?
נשמע מפתה, אבל הבנקים הישראליים הגדולים וחברות הביטוח נסחרים בפרמיה על פני גופים מקבלים בוול סטריט. נכון לעכשיו, לא ברור למה זה יהיה כדאי להן. נכון, ישראל צומחת, ויהיו כאלו שיעדיפו חברת ביטוח ישראלית במכפיל רווח גבוה יותר מאשר חברת ביטוח בוול סטריט (מה גם שחברת ביטוח ישראלית שונה מאוד מחברת ביטוח אמריקאית) ועדיין - התמורה למנפיקות לא ברורה.
- פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
- אונדס האמריקאית בדרך לרישום כפול בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רישום בוול סטריט יעה את שעות המסחר, את הסחירות, צפוי להגדיל את המשקיעים הפוטנציאלים. יש לזה ערכים גדולים, אבל בסוף זו שאלה של עלות מול תועלת ושאלה של תמחור. חברות שסבורות שהן נסחרות בזול ירצו חשיפה גם בבורסה האמריקאית שאולי שם יגלו אותם, אבל חברות במחיר מלא? לא בטוח.
כך או אחרת, גם אם הרגולטור יאפשר זאת, השאלה איך המשקיעים בוול סטריט יתייחסו לחברות האלו. הן ירצו אותן באותה שיטת דיווח כמו בארה"ב לרבות שיטת הנונגאפ. האם החברות הישראליות ירצו-יוכלו להפוך את הדיווח שלהם לדיווח של וול סטריט? זה יכול להשתלם להם תחת ההנחה והעובדה שלרוב דיווח נונגאפ הוא יותר טוב מהדיווח החשבונאי, אבל זה כבר לא רק רישום, זה שינוי שיטת הדיווח.
העלויות הנסתרות
רישום כפול אינו זול. עלויות שנתיות של תחזוקת הרישום, ייעוץ משפטי אמריקאי, רואי חשבון מוסמכים בארה"ב (גם אם לא עושים את השינויים המלאים, יצטרכו צוות מקצועי שיעבור ויאשר את הדיווחים) זה כסף משמעותי. בנוסף, יש את סוגיית האחריות המשפטית. SEC ידועה בתובענות קולקטיביות אגרסיביות נגד חברות זרות. חברה ישראלית שתירשם בארה"ב תהיה חשופה לסביבה משפטית הרבה יותר תוקפנית מזו שהיא מכירה בישראל, עם תביעות על כל סטייה קטנה מדיווח, על כל רמז לחוסר שקיפות, ועל כל הפתעה שלילית ברווחים.
- טאואר לאן? בפועלים נוקבים ב-145 דולר, אופנהיימר ב-160 דולר
- 270 מיליון שקל: קונטיניואל בדרך למיזוג עם זרוע הדיור להשכרה של שיכון ובינוי - המניה מזנקת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יאיר לפידות: "מי שחושב שהתשואות של שלוש השנים האחרונות...
האם זה בכלל טוב לשוק הישראלי?
נקודה נוספת: האם רישום לדוגמה של בנקים ישראליים וחברות ביטוח בארה"ב טוב לשוק המקומי? לא בהכרח. הסחירות עלולה לעבור לארה"ב, מה שיפחית את הנזילות בתל אביב. משקיעים מוסדיים ישראליים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם תנודתיות גבוהה יותר, כשמשקיעים זרים נכנסים ויוצאים לפי שיקולים גלובליים שלא קשורים לישראל. בנוסף, הבנקים עלולים להעדיף גיוסים בארה"ב על פני גיוסים מקומיים, מה שיפגע בעומק השוק הישראלי.
רשות ניירות הערך בישראל רוצה את ההסכם הזה